Skip to content
התקשרות

לוח חב"ד

  • Bereishis
  • 5787
  • Hebrew
View printout

על פי הספר "הלכות ומנהגי חב"ד"

יום שישי
כח תשרי

  • בערב ראש חודש יש להוסיף בנתינת צדקה, וכן מחלקים לצדקה את מה שהצטבר בקופות הצדקה במהלך החודשי. בקביעות כזו, שערב ראש חודש חל בשבת קודש, מן הראוי להקדים זאת לערב שבת.
  • מנהגנו, גם בארץ הקודש, להיזהר לא לערוך קידוש בליל שבת במהלך ה"שעה השביעית". יש לשים לב כי בשבתות אלו, טרם המעבר לשעון החורף, ה"שעה השביעית" לפי זמן תל אביב היא מ18:41 עד 19:41.
  • בנוגע ל'שבת בראשית' ידוע פתגם רבותינו נשיאינו": "כפי ש'מתייצבים' בשבת בראשית, כך נמשכת השנה כולה".

שבת קודש פרשת בראשית
כט תשרי

שבת מברכים חודש מרחשוון

תהלים

  • בבוקר לפני התפילה אומרים את כל התהלים בציבור. נוהגים לומר את התהלים לבושים בחליפה וכובע וחגורים באבנט.
  • אחרי אמירת כל התהלים, מי שאין לו הורים יאמר קדיש יתום. אם נוכח במניין אדם בעל יארצייט או בשנת אבל, רחמנא ליצלן, יאמר קדיש יתום אחרי אמירת כל ספר בתהלים".
  • לא אומרים את הפסוקים המופיעים בפתיחת ספר התהלים ("לכו נרננה...") ובסיומו ("מי יתן..."). הרבי לא נהג לומר את ה"יהי רצון" לאחר כל ספר בתהלים. אך אומר הקדיש אומר אותו כהקדמה לקדיש.
  • אין להפסיד תפילה בציבור לצורך סיום אמירת התהלים". ומי שלא הספיק לסיים את כל התהלים, ישלים זאת בהקדם, ולכל המאוחר ביום ראשון למוחרת.
  • אחרי אמירת התהלים לומדים בציבור במשך כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר כך מתפללים.

קריאת התורה

  • קוראים את הפטרת "מחר חודש".
  • אם טעו וקראו את הפטרת פרשת בראשית - קוראים אחריה את הפטרת "מחר חודש", ואם שמו לב לכך רק אחר סיום הברכות - קוראים אותה בלי ברכה.

ברכת החודש

  • לידיעת הציבור, לפני ברכת החודש מכריזים את מועד מולד הירח: ביום ראשון, בשעה 09:43 2-1 חלקים.
  • החזן בברכת החודש (זה לא מוכרח להיות החזן של שחרית או של מוסף) אומר את הברכה בעמידה, וגם הציבור עומד.
  • החזן לוקח את ספר התורה ומחזיק אותו בידו באמירת ברכת החודש.
  • בברכת החודש אומרים: "ראש חודש מרחשוון, ביום הראשון וביום השני הבא עלינו לטובה".

התוועדות

  • אחרי התפילה עורכים התוועדות בבית הכנסת, באופן כזה שאחר כך יאכלו סעודת שבת בבית וימשיכו את ההתוועדות עם בני הבית". כדאי שגם הנשים והבנות יערכו התוועדות בשבת או במוצאי שבת.
  • בשבת בראשית נהגו החסידים להתוועד עוד יותר מהרגיל.
  • במוצאי שבת בראשית מכריזים שוב: "ויעקב הלך לדרכו!".

ליל ראש חודש

  • בתפילת ערבית, וכן בכל התפילות בראש חודש, מי שהוא בשנת אבל, רחמנא ליצלן, לא עומד חזן.
  • לא מכריזים "יעלה ויבוא" לפני שמונה עשרה בערבית הערב ומחר ולא בשחרית מחר ומוחרתיים, אלא מזכירים לציבור בדפיקה על השולחן וכדומה.
  • מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת ערבית, אינו חוזר ומתפלל.
  • מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון מהערב ועד מוחרתיים (בשקיעה) - אם נזכר אחרי שאמר את שם השם בברכת "בונה ברחמיו ירושלים", אומר אחרי סיום ברכת "בונה ברחמיו": "ברוך... שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזיכרון". ואם נזכר אחרי שכבר התחיל לומר "ברוך" של הברכה הבאה, ממשיך את ברכת המזון ולא חוזר.

מנהגי ראש חודש

  • לא מסתפרים ולא קוצצים ציפורניים בראש חודש.
  • הנשים נוהגות לא לעשות מלאכות מסוימות בראש חודש, כמו תפירה וגיהוץ של בגדים שלא צריך לאותו יום - בכל מקום לפי מנהגו.
  • נוהגים להוסיף מאכל מיוחד בארוחה לכבוד ראש חודש.
  • בראש חודש יש להתאסף יחד בכל קהילה ובית כנסת, לערוך התוועדות ובה יאמרו "לחיים" ויברכו איש את רעהו בכל הברכות הטובות, ידברו דברי תורה ויקבלו יחד החלטות טובות בענייני תורה ומצוות.
  • מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י ופירושים נוספים מפרק התהלים האישי המתאים לגיל (לדוגמה, מי שהוא בן שלוש עשרה - פרק יד). אם יש בפרק יותר משנים עשר פסוקים (ובשנה מעוברת, אם יש יותר משלושה עשר), מחלקים את הפרק ולומדים בכל ראש חודש מספר פסוקים כך שבמהלך השנה ילמדו את הפרק כולו. ואם יש פחות פסוקים, חוזרים ולומדים שוב את הפרק.

יום ראשון
ל תשרי, יום ראשון של ראש חודש

שחרית

  • יש להשתדל במיוחד להתפלל שחרית במניין, כדי לומר הלל עם הציבור. ומי שמאחר לתפילה בציבור, לא יאמר את ההלל עם הציבור אלא לפי סדר התפילה.
  • באמירת ההלל, גם היחיד מברך בעצמו את ברכות ההלל ("לקרוא את ההלל" ו"מלך מהולל בתשבחות"). ובתפילה בציבור, יזדרז לברך בחשאי קודם ברכת החזן.
  • אם שומע באמצע אמירת הלל של ראש חודש, קדיש וכדומה, ההיתר להפסיק ולענות הוא רק לאותם דברים שמותר להפסיק עבורם באמצע ברכות קריאת שמע.
  • אחרי אמירת "אשרי" "ובא לציון" והחזרת ספר התורה לארון הקודש, חולצים את התפילין של רש"י ומניחים תפילין של רבינו תם. קוראים בהן קריאת שמע, פרשות "קדש" "והיה כי יביאך" ושש זכירות (ואת השיעורים היומיים לומדים אחרי סיום כל התפילה). אחר כך חולצים את התפילין ומתפללים מוסף.
  • הרבי נהג להתפלל מוסף בלי להלביש בחזרה את הזרוע בשרוול אחרי חליצת התפילין.
  • החזן לא מסיים "ובא לציון" בקול רם. מכיוון שיש הפסקה ארוכה בין הכנסת ספר התורה לארון הקודש לבין אמירת חצי קדיש שלפני מוסף, החזן צריך לומר מזמור תהלים כלשהו.

More in this printout

View the whole printout