הרב אפרים זלמן הלפרין היה רב בדנוור ובניו יורק, ולימים עלה לארץ והתגורר בירושלים. הוא ייסד את המרכז הארצי לטהרת המשפחה, הפועל לבניית מקוואות טהרה ברחבי הארץ.
פעם אחת הלך אל רבי שלמה מזוויהל, להזכיר לפניו חולה מסוכן, כדי שיתפלל עליו.
אמר לו הצדיק: "מדוע לא באת לפני קידוש בליל שבת קודש? הרי בקידוש אומרים 'ויכולו', וחז"ל אמרו ש'כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית' (שבת קיט,ב) - ושותף מה שעשה עשוי".
משמעות דבריו הייתה שבשעה נעלה זו מתעוררת בשמיים עת רצון, שבה אפשר לבקש את כל אשר על ליבו של האדם והקב"ה ימלא משאלותיו.
מאז לא החסיר רבי אפרים זלמן שום הזדמנות להיות בקידוש ליל שבת אצל רבי שלומ'קה.