Skip to content
הקהלת קהילות

יכולים לתקן ולהשלים את כל הענינים.. ולכן, צריך כל חסיד..

  • Bereishis
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ומזה מובן גם בנוגע לשבת בראשית - שעם היותו "שיריים" דמועדי חודש תשרי, יכולה להיות פעולתו גדולה יותר מפעולת מועדי חודש תשרי. שבת בראשית אינו שבת כמו כל השבתות, או אפילו כמו כל שבת מברכים, אלא ענין אחר לגמרי - ענין כללי, כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה דערב סוכות שהאור וחיות שמאיר בשבת בראשית נמשך על כל השנה. כמו כן ישנו פתגם מהצמח-צדק: "אַזוי ווי מ'שטעלט זיך שבת בראשית אַזוי גייט אַ גאַנץ יאָר" [= כפי ש'נעמדים' בשבת בראשית. כך 'הולך' כל השנה]. .. בהמכתב הנ"ל (דמחרת יום הכיפורים) ממשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות העבודה הנדרשת מכאו"א, וז"ל: "גם החלש יאמר גבור אני, להיות כי כל אחד ואחד ההולך בדרך הסלולה, גבור הוא בתגבורת אור זכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים". כלומר: אע"פ שהוא "חלש", והרבי עצמו אומר עליו שהוא חלש, מ"מ, בלכתו בדרך הסלולה שסללו אבותינו רבותינו הקדושים, יכול לומר "גבור אני", מצד תגבורת אור זכות אבותינו רבותינו הקדושים. ואף שמדובר אודות "תגבורת אור", וגדר האור שככל שהולך ונמשך ה"ה הולך ומתמעט (כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בההמשך), מ"מ, "גם החלש יאמר גבור אני", כי, הן אמת שהאור מתמעט, והן אמת שהוא חלש, ה"ז רק מצד עצמו, אבל מצד אור זכות אבותינו רבותינו הקדושים, ה"ה גבור.

וגדולות - הנה, בין התחנות הגדולות שבהם יכולים להעלות על הרכבת את כולם עם כל עניניהם, נכלל גם י"ט כסלו: - י"ט כסלו - אומר הרבי - הוא "ראש השנה לחסידות", ומוסיף: "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו". ומזה מובן שבי"ט כסלו יכולים לתקן ולהשלים את כל הענינים שהחסירו עד אז. ולכן, צריך כל חסיד להשתדל ולעסוק בזה ולהיות בטוח שלקראת י"ט כסלו יקבל הוא וזוגתו ובני ביתו וכל עניניו - כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, וינצל זה בלימוד החסידות ודרכי החסידות, כידוע הפתגם שצריך לעשות מגשמיות רוחניות. וע"פ דברי רבינו הזקן שתורת החסידות אינה ענין של מפלגה, אלא עבור כלל ישראל - צריך כאר"א מישראל לעסוק בזה ולהיות בטוח שלקראת י"ט כסלו יקבל הוא וכל בני ביתו וכל עניניו - כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ולעשות מזה רוחניות.

עד י"ט כסלו ישתדל כאו"א לפעול לכל הפחות על מנין מישראל

וכיון שנותרו שבועות אחדים עד י"ט כסלו, שאז מעלים ולוקחים את כולם, ואז נותנים לכאו"א כתיבה וחתימה טובה - הנני להציע, - הן לאלה הנמצאים כאן והן לאלה שאינם נמצאים כאן עתה, ובפרט לכל אלה שאליהם מופנה המכתב דמחרת יום הכיפורים הנ"ל: "ידידינו אנ"ש והתמימים ד' עליהם יחיו", ומי לא ירצה להיות נכלל עכ"פ בהסוג ד"ידידינו ד' עליהם יחיו" (המשך בעמוד הבא)

- שעד י"ט כסלו ישתדל כאו"א לפעול לכל הפחות על מנין מישראל, בהענינים דמחשבה דיבור ומעשה - על כאו"א מהמנין בכל שלשת הענינים, או לכל הפחות בשנים או באחד משלשת הענינים: במעשה - בהשייך לקיום מצוות מעשיות, בדיבור - בענינים התלויים בדיבור, ותלמוד תורה כנגד כולם, לפעול על המנין שלו לקבוע עתים לתורה, ובמחשבה - בענינים התלויים במחשבה, ומהם, לפעול על המנין שלו ענין א' בעבודה שבלב זו תפלה. ולהוסיף, שבהמנין יכולים להיות אפילו קטנים - כשהגיעו לחינוך, כמ"ש הרא"ש שאפילו קטנים נכללים בעשרה שעליהם שכינתא שריא. וכשיבוא י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות, שבו נעשה הענין ד"אתם נצבים היום (דא ראש השנה) כולכם" החסידי - יצייר כאו"א לעצמו את פניו של הרבי, ויאמר: הנה המנין שאספתי - כולכם כאיש אחד, בהתאסף גו' יחד שבטי ישראל. על פלוני פעלתי במעשה, על פלוני פעלתי בדיבור, ועל פלוני פעלתי במחשבה וכו'. וכשישנו הענין ד"בהתאסף גו' יחד גו" נעשה הענין ד"ויהי בישורון מלך", אשר זהו הקדמה בתכיפות וסמיכות לקיום היעוד "והי' הוי' למלך גו", בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן. ונכון במאד, שלקראת י"ט כסלו ישלח כאו"א לכאן את שמותיהם של המנין שאסף, שמם ושם אמם, כדי להזכירם על הציון דכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. והוא - כיון שצדיקא דאתפטר אשתכח יתיר מבחיוהי גם בעולם הזה המעשה - יעורר להשפיע ברכות, שיהי' "אַ גוט יום טוב", ושכל המתעסקים בכל הנ"ל, בתוך כל אחינו בנ"י, יכתבו ויחתמו לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות. (משיחת ש"פ בראשית ה'תשי"א)

More in this printout

View the whole printout