שמות פרק טו, כ ב וַיַסַע משֶה אֶת -י שְרָאֵל מ יַם-סוּף וַיֵצְאוּ אֶל-מ דְ בַר -שוּר וַיֵלְכוּ שְלשֶת-יָמ ים בַמ דְ בָר וְלֹא-מָצְאוּ מָי ם
מסכת בבא קמא דף פב/א דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה
Several problems exist in understanding this Gemara. If it refers to a decree of Moshe, why not say so? Further, this verse was said prior to Matan Torah. Further, Tosefos explains differently that the second and fifth days were chosen since they were special days; the first Luchos were brought down on the fifth day of the week; and the second Luchos were brought down on the second day of the week.
Therefore, Rabbi Epstein posits that the Gemara refers to a much later period, perhaps when the Jews were exiled. And at this later time, the later Neviim instituted many decrees in order to strengthen the principles of Torah, including this one, and related this decree to the verse from Torah as an allusion.
