א. צירוף לעשרה: שבעה שאכלו פת ושלשה שאכלו כזית ירק או שתו רביעית מצטרפים לזימון בעשרה ואומרים "שאכלנו", אבל ששה אינם מצטרפים, דרובא דמינכר בעינן. והמזמן יהיה מאוכלי הפת, ולדעת החזו"א אין זה אלא לכתחילה.
ב. על מי החיוב: המצטרף עצמו אינו חייב בזימון, אבל אוכלי הפת חייבים לזמן. ויש אומרים שאף המצטרף חייב. ויש אומרים שאף אוכלי הפת אינם חייבים.
ג. צירוף לשלשה: בצירוף לשלשה יש אומרים שאינו מצטרף אלא בכזית פת. יש אומרים שמצטרף בכזית דגן אף שאינו פת. ויש אומרים שמצטרף אף בירק או במשקה. ולכן לדעת השו"ע לכתחילה יזקיקוהו לאכול כזית פת. ואם אינו רוצה, לא יתנו לו מאכל אחר, ובדיעבד אם אכל יזמנו עמו. וכתב המשנ"ב שאם אינו רוצה לאכול פת, המנהג לתת לכתחילה לשתות או לאכול איזה דבר.
ד. שתה משקה: השותה מים אינו מצטרף, ולדעת המג"א גם השותה מים מצטרף. משקה חשוב כגון יין או מיץ פירות טבעי ודאי מצטרף. משקאות שעיקרם מים, כגון תה, קפה ומשקאות קלים, נחלקו הפוסקים.
ויש שהכריעו, תה וקפה מצטרפים כששתה רביעית בכדי שתיית רביעית. משקאות ממותקים מצטרפים לשלשה, ובעשרה יזמנו בלא הזכרת השם.
ה. אין אוכלים זה עם זה: הכלל הוא כל שאחד מהם יכול לאכול ממאכל חבירו מצטרפים, ואם שניהם אינם יכולים לאכול זה עם זה אין מצטרפים. ומי שיכול לאכול משל כולם הוא המזמן. ואכילה באיסור במקום סכנה, או ביום הכיפורים, נחלקו האחרונים אם חשובה להצטרף.