Skip to content
חסידות בהירה

(ענין שדה המכפלה) "יגלה לן טעמי"

  • Chayei Sarah
  • 5787
  • Hebrew
View printout

"יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵי כו'".

הִנֵּה מִלּוּי ה' הִיא בְּה' אַחֶרֶת, וְהִיא בְּחִינַת "כְּפִילָא", כַּנּוֹדָע מֵעִנְיַן "מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה" (פָּרָשָׁתֵנוּ כג, ט), שֶׁהִיא ה' אַחֲרוֹנָה דְּשֵׁם בַּ"ן כו'.

וְהָעִנְיָן יוּבַן בְּהַקְדִּים לְהָבִין עִנְיַן הָאֲכִילָה:

כִּי הִנֵּה עִיקַר הָאֲכִילָה – לִהְיוֹת כִּי מִן הַמַּאֲכָל נַעֲשֶׂה חֵלֶב וָדָם, וְ"הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ" (רְאֵה יב, כג) וְחַיּוּת הָאָדָם – שֶׁמְּקַבֵּל הַכָּבֵד הַדָּם מִן הַמַּאֲכָל וְשׁוֹלֵחַ לַלֵּב וְלַמּוֹחַ. דְּ"תְּלַת שַׁלִּיטִין אִינּוּן בְּעָלְמָא: כַּבְדָּא, וְלִבָּא, וּמוֹחָא כו'". וְעַל יְדֵי זֶה מִתְעַלֶּה הַמַּאֲכָל, שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ לֵב וּמוֹחַ הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק לִבּוֹ וּמוֹחוֹ בַּעֲבוֹדַת ה'; שֶׁבְּלִבּוֹ – בְּהִתְלַהֲבוּת כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכֹחַ הָאֲכִילָה – שֶׁבְּלֹא אֲכִילָה הָיָה מִתְחַלֵּשׁ כו'; וְגַם מוֹחוֹ נַעֲשֶׂה חָזָק לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה' כו'. וְזֶהוּ עִנְיַן "בֵּירוּר" – שֶׁמִּן הַמַּאֲכָל נַעֲשֶׂה אָדָם.

אַךְ כָּל זֶה הוּא בִּימוֹת הַחוֹל, אֲבָל בְּשַׁבָּת בּוֹרֵר אָסוּר, אֶלָּא הָאֲכִילָה הִיא יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְּמַעְלָה – "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג" (יְשַׁעְיָה נח, יג), "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" (שָׁם, יד).

כִּי הִנֵּה כְּתִיב (תְּהִלִּים קלט, ה): "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" – "אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כו'": שֶׁהַמַּאֲכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַטָּה בִּירִידָתוֹ בְּ"שִׁבִירַת הַכֵּלִים", הִנֵּה הָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת "קֶדֶם", שֶׁהַמַּאֲכָל הוּא מִתְבָּרֵר עַל יְדֵי הָאָדָם; אֲבָל בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה – הוּא מֵעוֹלָם הַתֹּהוּ, "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (וַיִּשְׁלַח לו, לא), אֶלָּא שֶׁאַחַר כָּךְ (שָׁם, לב. וְאֵילָךְ): "וַיִּמְלֹךְ [..] וַיָּמָת [..] וַיִּמְלֹךְ [..] וַיָּמָת כו'". אַךְ מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁשָּׁרְשׁוֹ יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מֵהָאָדָם. שֶׁהֲרֵי הַמַּאֲכָל הוּא הַמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם, וְהָאָדָם הוּא מְקַבֵּל הַחַיּוּת מִן הַמַּאֲכָל לְפִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כו'".

וּבְשַׁבָּת שֶׁהוּא זְמַן עֲלִיַּית הָעוֹלָמוֹת, מִתְעַלֶּה הַמַּאֲכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ חַיּוּת לְהַנֶּפֶשׁ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה עַל יְדֵי יַ"ב לְחָמִים כו'.

וְזֶהוּ עִנְיַן "צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ", כִּי יֵשׁ ב' אֲכִילוֹת: הָא' הוּא "לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ", וְהַב' הוּא "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר":

"לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ" הוּא חַיּוּת הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה מִלְּמַעְלָה. "וּבֶטֶן רְשָׁעִים כו'" הַיְינוּ כִּי "רְשָׁעִים" הֵם הַחִיצוֹנִים, וְעַל יְדֵי הָאֲכִילָה מְבָרְרִים מֵהֶם – "חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ". כִּי בְּכָל מַאֲכָל יֵשׁ תַּאֲוָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַקְּלִיפָה, וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָל בְּגוּף הָאָדָם וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ דָּם הַנִּשְׁלָח לַלֵּב וּמוֹחַ – מִתְהַפֵּךְ לְטוֹב בִּקְדוּשָׁה עַל יְדֵי חִיזּוּק הַלֵּב וּמוֹחַ בַּעֲבוֹדַת ה', וְעַל יְדֵי זֶה לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הַחַיּוּת שֶׁבְּ"זֶה לְעוּמַּת זֶה" (קֹהֶלֶת ז, יד). וְזֶהוּ "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", שֶׁנֶּחְסַר הַחַיּוּת שֶׁבָּלְעוּ, וּ"מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל".

וְהִנֵּה הָאֲכִילָה שֶׁבְּחוֹל, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת בֵּירוּר, הוּא לִהְיוֹת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר". אֲבָל הָאֲכִילָה שֶׁבְּשַׁבָּת הִיא הַמְשָׁכָה מִלְּמַעְלָה "לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ", מֵחֲמַת הַמַּאֲכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה קוֹדֶם שֶׁנָּפַל בִּשְׁבִירַת הַכֵּלִים שֶׁאֵין בּוֹ בֵּירוּר.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: "פֶּרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם לֹא קָאָמַר" – שֶׁמַּה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה עַל יְדֵי בֵּירוּר כְּמוֹ בִּימוֹת הַחוֹל, יֵשׁ בּוֹ "פֶּרֶשׁ" שֶׁהוּא פְּסוֹלֶת; שֶׁהַמּוּבְחָר שׁוֹלֵחַ לַלֵּב וְלַמּוֹחַ, וְהַפְּסוֹלֶת יוֹרֵד לְמַטָּה בַּקְּרָבַיִם וּבִבְנֵי מֵעַיִים כו', וְזֶהוּ הַבֵּירוּר. אֲבָל בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה – אֵין בּוֹ פְּסוֹלֶת כְּלָל. כִּי הַפְּסוֹלֶת הוּא מֵ"עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בְּרֵאשִׁית ב, ט), וּלְמַטָּה נַעֲשֶׂה "טוֹב וָרָע" בְּכָל הַבְּחִינוֹת עַל יְדֵי אֲכִילַת אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְגַם בְּכָל אָדָם יֵשׁ תַּעֲרוֹבֶת טוֹב וָרָע כו', רַק שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ; יֵשׁ שֶׁטּוֹב שֶׁלּוֹ מְרוּבֶּה כו', וְכֵן יֵשׁ שֶׁטּוֹב שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינָה זוֹ כו'. אֲבָל בְּשַׁבָּת – "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" – לְמַעְלָה מֵעֵץ הַדַּעַת, וְ"לֹא יְגוּרְךָ רָע" (תְּהִלִּים ה, ה) כְּלָל.

רַק בְּיוֹם־טוֹב כְּתִיב (מַלְאָכִי ב, ג): "פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם", לְפִי שֶׁבְּיוֹם־טוֹב יֵשׁ בּוֹ קְצָת בֵּירוּר, שֶׁהֲרֵי הוּתְּרָה בוֹ מְלֶאכֶת אוֹכֶל־נֶפֶשׁ כַּאֲפִיָּה וּבִישּׁוּל כו', וְאֵינוֹ אָסוּר – רַק קְצִירָה וּזְרִיעָה וַחֲרִישָׁה כו'. וּלְפִי שֶׁהוּתְּרוּ קְצָת מְלָאכוֹת בְּאוֹכֶל נֶפֶשׁ, יֵשׁ בּוֹ בֵּירוּר וְשַׁיָּיךְ פְּסוֹלֶת; וְהַתִּקּוּן הוּא "לְמֶחֱדֵי לְמִסְכֵּנַי", כִּי שְׁעַת שִׂמְחָה הִיא לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (רְאֵה טז, יד): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה [..] וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר כו'", לְפִי שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת "הַמְתָּקַת הַדִּינִין", וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת כּוּלָם, שֶׁיִּהְיוּ כוּלָם נִכְלָלִים בִּבְחִינַת שִׂמְחָה.

וּכְנוֹדָע מִמִּי שֶׁהוּא בִּשְׁעַת שִׂמְחָה, שֶׁאָז רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ כוּלָם שְׂמֵחִים, שֶׁבָּזֶה נִמְתָּק הַדִּין מֵאַחַר שֶׁמַּשְׁוֶה אֶת כּוּלָם. אֲבָל "מַאן דְּלָא יָהִיב לְמִסְכֵּנַי כו'", אֵין הַדִּין נִמְתָּק, וְנִשְׁאָר הַ"פֶּרֶשׁ". וְלָכֵן הָעוֹנֶשׁ הוּא "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" – שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הַפֶּרֶשׁ, כִּי הוּא גָּרַם שֶׁיִּשָּׁאֵר פְּסוֹלֶת הַפֶּרֶשׁ בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַדִּין. וְזֶהוּ בְּיוֹם־טוֹב.

אֲבָל בְּשַׁבָּת: "אַף עַל גַּב דְּלָא יָהִיב לְמִסְכֵּנַי" אֵין עוֹנְשׁוֹ רַב. כִּי בְּשַׁבָּת אֵין פֶּרֶשׁ כְּלָל, לְפִי שֶׁהוּא רַק בְּחִינַת הַמְשָׁכָה שֶׁמִּלְּמַעְלָה דְּ"לֹא יְגוּרְךָ רָע" כְּלָל.

וְהִנֵּה הַמְשָׁכָה זוֹ הִיא בְּב' בְּחִינוֹת "כְּפִילָא וּקְלִישָׁא":

פֵּירוּשׁ: "קְלִישָׁא" הִיא הַמְשָׁכַת "יוּדִי"ן וָוִי"ן", שֶׁמִּיּוֹ"ד נַעֲשָׂה וָי"ו, שֶׁהַיּוֹ"ד עַצְמָהּ נִמְשְׁכָה וְנַעֲשֵׂית וָי"ו. כִּי לְפִי שֶׁהַיּוֹ"ד הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, לָכֵן יָכוֹל לִהְיוֹת מִמֶּנָּה הַמְשָׁכָה בִּבְחִינַת וָי"ו – מִן הַיּוֹ"ד עַצְמָהּ.

אֲבָל הַה', שֶׁהִיא הִתְפַּשְּׁטוּת אֹורֶךְ וָרוֹחַב, וְאֵין הִתְפַּשְּׁטוּת אֹורֶךְ וָרוֹחַב שֶׁלְּמַעְלָה יְכוֹלָה לְהִתְגַּלּוֹת לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַעְלָה בִּבְחִינַת אֹורֶךְ וָרוֹחַב עַד אֵין קֵץ כו', אֶלָּא הַהַמְשָׁכָה הִיא בִּבְחִינַת ה' אַחֶרֶת לְמַטָּה, וְהִיא בְּחִינַת הַמִּילּוּי שֶׁל ה', דְּהַיְינוּ כֹּחַ הַה' שֶׁהָיָה בְּהֶעְלֵם לְמַעְלָה. כִּי לְעוֹלָם הַמִּילּוּי הוּא מַה שֶּׁבְּהֶעְלֵם, וּמַה שֶּׁבְּהֶעְלֵם לְמַעְלָה יָצָא מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי לְמַטָּה. וְהַיְינוּ בְּחִינַת "כְּפִילָא", שֶׁהִיא בְּחִינַת "מִילּוּי הֵהִי"ן" כַּנּוֹדָע מֵעִנְיַן "הַמַּכְפֵּלָה".

אַךְ כָּל זֶה הוּא שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים הַהַשְׁפָּעָה עַל יְדֵי יַ"ב לְחָמִים בַּזְּמַן־הַזֶּה. אֲבָל לֶעָתִיד־לָבֹא "יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵיהּ דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי כו'", וְאָזַי לֹא יִהְיֶה בְּחִינַת "כְּפִילָא כו'", רַק הַה' עַצְמָהּ שֶׁלְּמַעְלָה יִהְיֶה לָהּ גִּילּוּי לְמַטָּה גַּם כֵּן, עַל יְדֵי כִּי "יְגַלֶּה לָן טַעֲמֵיהּ כו'", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זְכַרְיָה יד, ט): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כו'".

More in this printout

View the whole printout