אנחנו נמצאים כעת בשבת שובה הנמצאת בתוך עשרת ימי תשובה ומנהג ישראל שדורשים בשבת זו באגדה ובהלכה: ידוע מה שהביאו הפוסקים שיש להיזהר בימים אלו של עשרת ימי תשובה בכל מיני חומרות אף שלא נזהרים בהם בכל ימות השנה, וכגון: אדם שאוכל פת פלטר, דהיינו פת שאפה אותה גוי ולא עירב בה דברים אחרים [דבלאו הכי זה איסור גמור שמא עירב בה חזיר וכדו'], שיאכלו בימים אלו פת ישראל וידועה הקושיה: וכי אנחנו מרמים את הקב"ה? הלוא יודע אותו אדם שתיכף שיעבור היום הקדוש הוא שוב יאכל פת פלטר, ומה העניין שכעת הוא יחמיר בזה? ושמעתי השבוע מהרב ח.מ. כץ שליט"א שביאר שבימים אלו שהם ימים מאוד קדושים יש לנו להראות בעצמנו קדושה וחסידות יתירה, ובאמת יש מקום לדברים שהרי בספר "קיצור שולחן ערוך" (הל' עשי"ת) מביא בשם רבינו הקדוש ר' משה קורדוברו זיע"א שכתב שימים אלו של עשרת ימי תשובה הם כימי חול המועד ויש לעשות בהם מלאכה רק לדברים הכרחיים! אמנם יש עוד טעם שהובא בספר "קיצור שולחן ערוך" (שם) והוא מתיישב מאוד: בימים אלו שאנחנו מבקשים מהקב"ה שינהג עמנו ברחמים ובחסידות לפנים משורת הדין, ממילא יש לנו גם לנהוג בדברים של חסידות שהם לפנים משורת הדין, ולכן אף שחוזר אח"כ בהמשך השנה למנהגו כעת הוא נוהג לפנים משורת הדין, וכן ינהג ה' עמו!
אתמול הייתי בשמחת האירוסין של אחייני היקר החתן שלמה זלמן ארלנגר שיחי' מבחירי ישיבת "תורת זאב" (סולוביציק) באולמי "שיח יוסף" במודיעין עלית ודיברתי שם על עניין התפילה הנוגע מאוד לימים אלו: ידועה המשנה בתחילת מסכת ב"ק (ב'.) העוסקת בד' אבות נזיקין ואחד מהם הוא: "מבעה", ומובא בגמרא על זה שני דעות מה זה ואחד מהם שזה אדם, והיינו: אדם המזיק, וזה מלשון הפסוק: "אם תבעיון בעיון", והנה: "בעיא" זה מלשון רצון ומשאלה, וכמו: "בעי" בארמית היינו רוצה, והנה, האדם מביע את רצונותיו דרך התפילה, וא"כ רואים מה היא כוחה של תפילה, שהיא הבעת רצונו של האדם! והגמ' קוראת לכל האדם על שם זה (בדרך רמז): "מבעה" והיינו מבקש ורוצה! והוא בחינת מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים): "ואני תפילה" = היינו כולי תפילה! וזה הבחינה שאנחנו צריכים לשאוף אליה, ובפרט בימים אלו שהם: "ימי הרחמים והרצון"! וזה נפלא!
אתמול אמר לי בחור חשוב שיחי' חידוש נפלא בשם מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל: ידוע הפסוק שאנחנו אומרים תמיד בסליחות (איכה – ה'): "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" וקשה: הרי אמרו חז"ל (מדרש שיר השירים) שהקב"ה אומר לישראל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח שאפילו קרוניות עוברים בו", ולכאורה: איך אפשר לבקש: "השיבנו" הרי אנחנו צריכים לפתוח את הפתח? [וידועה הקושיה ששואל בספר "פנים יפות" לרבינו בעל ההפלאה זיע"א: בפסוק הנ"ל רואים שישראל מבקשים שה' ישיב אותם ראשון, ויש עוד פסוק: "שובו אלי ואשובה אליכם", והיינו שקודם יש לישראל לשוב? והוא כותב שם דבר מבהיל עפ"י מה שאמרו חז"ל בש"ס בכמה דוכתי: "יחיד ורבים הלכה כרבים", וממילא יש לה' לשוב לישראל וע"י כך הם ישובו, וזה מבהיל] ומתרץ הגר"ח זצוק"ל: עצם זה שישראל מבקשים: "השיבנו" זה גופא ה"פתחו לי פתח"! וזה נפלא!
ואני יאמר נידון הלכתי שדנו בו עמי רבים השבוע [שהרי בשבת הגדול יש לדבר בהלכה ובאגדה] {ביניהם ידידי הבה"ח ירוחם ליינער שיחי' [בן כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית וגן], וכן ידידי ה"ה צבי ברגמן שיחי' מב"ב, וכן ידידי ה