וירא אליו ה' (לך לך כו, ב)
הארץ כולה כבר ניתנה לנו
וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ, עשה שכונה בארץ ישראל, הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. דבר אחר שכון בארץ, שכן את השכינה בארץ, גור בארץ הזאת, א"ר הושעיה את עולה תמימה, מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוצה לארץ נפסלת. כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, קשות, כמה דאת אמר (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח, דבר אחר למה לא נאמר האלה אלא האל, לומר מקצתן אני נותן לך, ואימתי אני נותן את השאר, לעתיד לבא.
כאשר נתן הקב"ה את ארץ ישראל לאברהם בברית בין הבתרים ("לזרעך נתתי את הארץ הזאת" "כבר נתתי" בפועל), הוא נתן לו בפועל (באותה ברית) את כל עשר הארצות - לא רק את שבע הארצות - "ואת החתי וגו'", אלא גם את ג' הארצות - "את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני". רק שבגלו ובפועל "לא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה כו' עתידים להיות ירושה לעתיד" - "בימי המלך המשיח". אבל הקב"ה נתן הכל מיד בבת אחת (אלא שבקיום הענין בפועל ישנם שלבים...)
(דבר מלכות שבת פר' לך לך תשנ"ב - מוגה)
(מדרש רבה)