איך אצליח להיות בן של אברהם בלי להיות נכד של תרח???

כולנו יודעים שאברהם היה הראשון שהתחיל... הוא התחיל מאפס... לא היה לו שום רקע... אבל אם תשים לב: עדיין!! התורה מתייחסת לתרח... תרח הוא לא לגמרי לגמרי דמות אנונימית ושקופה... תרח היה גם 'בריה' בפני עצמה!! סו"ס הוא היה מוכר פסילים... מסתמא זה היה תפקיד די מבוקש ובכיר... לא כל אחד זוכה להיות הנגר שמפסל את האלוהים בעצמו... כנראה שגם לתרח היה מהלך משלו ש... שזה למעשה ה'צור חוצבכם' של אברהם אבינו... השאלה: מה בדיוק??

ר' עזריאל זצ"ל היה נוהג לומר וורט חריף ושנון: שהמיומנות של תרח הייתה לעצב ללקוח אלוהים בהתאמה אישית!!! כל אחד היה מגיע לתרח... ותרח היה שואל אותו: תגיד לי... איזה אלוהים אתה מזמין?? הבן אדם התחיל להסתבך... אז תרח היה מתחיל לכוין אותו... כן... בדיוק כמו בטיפול רגשי... בא תספר לי על עצמך... מה אתה הכי אוהב...? אההמ... אני אוהב לעשות מה שבא לי... אה... מצוין... תרח רושם... הלאה... מה הכי מפחיד אותך?? מישהו שחודר לי לפרטיות... מצוין... אתה ממש משוחרר רגשית... זה מאוד עוזר לי 'להתקדם איתך', ותגיד לי: כשהבוס נותן לך פקודות... איך אתה הכי אוהב שהוא אומר לך את זה?? הבן אדם חושב וחושב... האמת היא שאני הכי אוהב שהוא בכלל ישן... שהוא פשוט נרדם ולא אומר כלום... מצוין!!! אומר תרח... אנחנו יוצאים לדרך... אני כעת ניגש לעבודה, אני הולך לפסל לך אלוהים ממזה חמוד... א. העיניים שלו לא יהיו לכיוון שלך... אני אדאג שהוא יסתכל לכיוון מעלה... כך שלא תרגיש שהוא 'חופר לך' יותר מידי... אתה יודע מה... עזוב... אני אעשה לו עיניים עצומות... מה שבטוח בטוח... 'עיניים להם ולא יראו', אל תדאג, יהיו לו עיניים! הוא חייב עיניים!! סו"ס הוא אלוהים... אבל אל תדאג... הוא לא יראה מה שלא תרצה שהוא יראה... ותוך כדי יהיה לו חיוך... חיוך בעיניים עצומות...

אחרי שבוע הלקוח מגיע ותרח מגיש לו את הפסל... בובה של אלוהים... הלקוח מרוגש: תרח!!! כולם אומרים עליך שאתה קולע בדיוק לטעם של הלקוח... איזה יופי של אלוהים... רק מחייך... לא מציק...

הלאה... תרח כבר בדרך לעוד לקוח מרוצה... כן... מה אתה מזמין? אני רוצה אלוהים קשוח... חזק כזה!! אחד כזה שמצביע בסמכותיות... אפילו קצת מאיים... אני אוהב אלוהים שמעודד השחתה... רצח... אני צריך שהוא יעודד אותי להרוג... תרח רושם לעצמו ברשימת הזמנה... הכי קל... למחרת הבן אדם מגיע... איזה אלוהים מדהים... המבט שלו זועק... לך תהרוג... תשחית... תחריב... תענה... תדכא... והכל בהוראה אישית שלי!!!

בקיצור: המיומנות של תרח היא: תגיד לי מה אתה רוצה... ואני איכשהו יארגן לך שזה מה שאלוקים רוצה ממך... תגיד לי איזה ערכים הכי מדברים אליך... ואני כבר אסדר שזה רצון ה'... התרח הזה לא נעלם!!! סו"ס אחרי הכל הוא אבא של אברהם... כך שאנחנו גם אייניקלאך של תרח... ויש לנו נטיה לעצב את רצון ה' בהתאמה אישית לפי הנטיות שלנו!!

זה הפשט הפנימי במעשה שכל ילד יהודי גדל עליו מהגן... שיום אחד תרח הלך והשאיר את אברהם במקומו בחנות... ואברהם שבר את כל הפסילים והשאיר גרזן בידיים של פסל אחד הביריון מכולם... וכשתרח חזר וחשכו עיניו, אברהם הסביר לו שהפסל הגדול הרג את כל הפסילים כי הם העיזו לקחת במקומו את האוכל... האגדה הזו כתובה בפירוש בחז"ל... אבל מותר לנו לגדול בשנה ולהבין שהסיפור הזה לא יכול להישאר ברמה של גן... יש למעשה הזה רובד יותר עמוק...

הרעיון הפנימי הוא: שתרח מעצב את רצון ה' לפי הרצון שלו... יום אחד תרח הבין שרצון ה' לאהוב את כולם... הכל טוב... הכל מותר... ויום אחד הוא עיצב את רצון ה' הפוך לגמרי... אלוקים כועס על כולם... בקיצור: יש לו במחסן את רצון ה' מותאם לכל סוגי המצבי רוח ומותאם גם לפי כל העיירות באירופה... יש לו אלוהים הונגרי, ואלוהים מרוקאי, אלוהים פולני, ואלוהים תימני... ואברהם יום אחד בא בטענה לתרח... רגע... אם אתה זה שעושה אן דן די נו, ומחליט לבורא עולם מה שאתה רוצה שהוא ירצה... אז גם לי מותר!!! ואני קיצרתי הליכים, במקום לקום כל בוקר ולהגיש תכניה לרבש"ע מה הוא אמור לרצות... אני החלטתי להיות האלוהים בעצמי... ואני החלטתי לשבור את כולם... כי אני קובע!! אני מחליט!!! זה מתחיל אצלי וגם נגמר אצלי... ובינינו אבא תרח... זה הרי מה שקורה פה... אתה כל הזמן מחליט לאלוהים מה הוא רוצה... אז אני בתור בן שלך, גם לי מותר להחליט, ואני החלטתי שלצורך העניין אני האלוהים בעצמי!!!!

אברהם הטיח מול תרח את המציאות כמות שהיא... אם אתה מחליט מה בורא עולם רוצה, אז במילים אחרות, אתה מכתיר את עצמך כבורא עולם, ואתה חושב שהרבש"ע הסגן שלך...

ולכן המשימה הראשונה של אברהם זה לך לך!!! צא מהקופסא שלך!! תאפס הגדרות... ותסכים לתת לרבש"ע לקבוע את נקודת ההנחה!!! וה-לך לך הזה הוא קשה... הוא נחשב ניסיון קשה לאברהם אבינו... כי בשביל לתת לרבש"ע להגיד מה שהוא רוצה... אתה צריך לזוז הצידה... להזיז הצידה את כל המוסכמות... שתבין: עם כל הכבוד לאברהם אבינו... סו"ס כולנו יודעים שהוא מסמל חסד ואהבה!! אברהם כולו לב נשפך... כולו חמימות... הכי קל לאברהם אבינו להגיד שהרבש"ע רוצה חסד ואהבה... לחבק את העצים... כולם מתוקים, כולם אהובים, ובזאת לסיים... אבל לא!! לך לך מארצך... תתנתק מהמקדמה שלך... תן לרבש"ע להגיד ולא לנטיות שלך...

---

וכעת נשאלת השאלה: האם אני ואתה יכולים להגיע לנקיות הדעת שכזו?? האם יש סיכוי שאני הקטן אצליח אי פעם להתעלות מעל הנגיעות האישיות שלי ואהיה ממוקד נטו נטו להיצמד רק לרצון ה'?? זה הרי נשמע חסר סיכוי... רק מלאכים כמו אברהם מסוגלים להגיע לנקיות וזכות שכזו? אז תתפלא לשמוע שזה ממש ממש לא קשה!!! אדרבה, זה בבחינת כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו... ותתפלא לשמוע שיתכן מאוד שאתה כבר אוחז שם עמוק...

שורות אלו פונות בעיקר לאלו ש... ש... מה שנקרא 'עבר להם...' לכל אחד מאיתנו מגיע השלב הזה שאם מישהו ישאל אותי מה הייתי עכשיו רוצה?? התשובה היא: אני רוצה לחיות!!! על משקל: 'תן לי לחיות', זהו!!! זה מה שאני רוצה... מישהו מכיר את השלב המייבש הזה?? גם אם לא... אבל רגעים כאלו בוודאי שיש לנו בחיים... בפרט כשמגיעה איזושהי סיטואציה מורכבת שאין לי שום אינטרס לשום צד... מדובר בשתי אופציות שהמכנה המשותף בין שניהם... שבין כך ובין כך אני אצטרך להזיע... בין כך ובין כך אני לא הולך לנוח על זרי הדפנה... וממילא אין לי פה נגיעה האישית...

המשך בעמ’ הבא

המשך מעמ’ קודם

אם כבר הדבר היחיד שחשוב לי זה נטו טובת העניין!! לדעת מה באמת נכון וצריך... להיות רגוע שעשיתי את הדבר הנכון ולא טעיתי... קורא יקר: האם כבר פגשת כזו סיטואציה בחיים או לא??

אם זה השבת שבע ברכות בצד שלי... שזה חל בדיוק בשבת אופרוף מהצד של אשתי... ואנחנו אמורים כעת לקבל החלטה לאן ללכת ומי הכי פחות יפגע!! נו... כעת תשאל אותי: מה הנגיעה האישית שלי?? תאמין לי שאם אתה שואל אותי, אני לא רוצה לא זה ולא זה... הדבר היחיד שאני רוצה זה להישאר בבית... ואם כבר לא בבית, אז כבר אין לי נפקא מינה, מבחינתי שניהם אותו עונש!!! הסיבה היחידה שאני הולך זה רק בגלל שצריך!!! וכעת רק בקשה צנועה יש לי... אם כבר אני עושה רק בגלל שצריך... אז אנא... שלפחות אני אדע מה צריך... שאני אדע מה נכון לעשות...

או לחילופין הילד המתבגר שעשה מעשה שלא יעשה... ואני מאוד מאוד מסופק כיצד לנהוג... האם חייבים להגיב, או אדרבה, חייבים לשתוק ולהעלים עין... ותאמין לי שאין לי פה שום צד... אין לי פה שום צד שיותר נוח לי... (גם אם נקודתית תמיד נוח לי לשתוק, אבל במקרה הזה, זה בכלל לא הנושא, הדאגה לעתידו של הנער גוברת ומסיטה את מרחב הנוחות למעבר להרי החושך) אני בסה"כ רוצה לדעת מה נכון לעשות...

כן... לכל אחד מאיתנו מגיע הגיל הזה והשלב הזה ש... שאם מישהו ישאל אותי: מה אני רוצה??? התשובה היא: אני רוצה לחיות!! כן... התשובה המייבשת הזו שמישהו מגיע ומנסה לגרות אותי... הוא מנסה לדון איתי איזה נופש יותר קורץ לי, האם נוף מדהים בצפת או אויר נקי בערד... אנא ממך: אתה באמת רוצה מה אני רוצה... תודה!!! אני מוותר על שניהם, ותן לי להישאר פה... אבל מה לעשות שצריך!!! צריך לנסוע!!! הדור הצעיר והרוגש שלנו צריך את זה... ואם צריך... ובלאו הכי אני עושה רק בגלל שצריך... אז נפשי בשאלתי שאני אדע מה רצון ה'... מה באמת צריך...

נו... אנחנו אוחזים שם?? אם מקודם שאלתי האם אנחנו אוחזים במדרגה של אברהם אבינו שעושים מה שצריך? אז הנה... ברור!!! אני חושב שחלק מאיתנו בוודאי אוחזים שם... לפחות חלקית!!!! אנחנו באמת באמת מוצאים את עצמנו בהמון סיטואציות עושים רצון ה' רק כי צריך!!! אם ככה, אז במילים אחרות: זכינו להיאחז במדרגה של אברהם אבינו... של- 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך'!! אני נקי מכל נגיעה אישית... אין לי נקודת הנחה ואני רק רוצה לעשות את הנכון והצריך בעיני ה'... נו... זה ממש אברהם אבינו...

נו... נפלא!!! ממש מעודד לשמוע את זה... אני כמעט... כמעט נכשל בחיוך... ואפילו קצת מעיז להרגיש מאושר... מה... אתה רוצה להגיד לי שכל פעם שאין לי סבלנות לשום דבר... ובכל זאת אני גורר את עצמי רק כי כך רצון ה'... אז אני ממש במדרגה של אברהם אבינו?? כן!!!! לגמרי!!! מה שאתה שומע...

נו... אבל עדיין משהו פה חסר... לא יכול להיות שבכזו קלות אני נפגש עם אברהם באותה תחנה?? מוכרח להיות שחסר כאן איזה פרט... מה בכל זאת מפריד ביני לבין אברהם אבינו??

אז כן!!! יש משהו אחד קטן קטן שזה למייעשה התהום שעדיין מפרידה בינינו לבין אברהם...

שכשאברהם עשה מה שצריך כי צריך בלי שום נגיעות... ה' ביקש ממנו עוד תוספת אחת קטנה: 'להנאתך ולטובתך', אנא אברהם... אתה כבר עושה כל מה שצריך למעני??? אנא ממך, אל תגרור לי רגלים... אל תסחב כי צריך ומה לעשות... אם כבר אתה בלאו הכי הולך אחרי בלי שום נגיעות... אז תעשה את זה בשמחה... תהיה איתי פה... תכנס לזה... אל תשכח שברגע שאתה עושה מה שצריך... אז אולי בשבילך זה מה שצריך... אבל בשבילי בורא עולם, אתה עושה כעת מה שאני רוצה!!!!! אני ה' יתברך, לא צריך את מה שאתה עושה!! אני רוצה!!! והיות ואני רוצה, אז תשמח!! תרצה לעשות מה שצריך!! כי אם גם אתה תרצה... כאן אנחנו לגמרי נפגש... כי אני רוצה וגם אתה רוצה!! (כל עוד אני רוצה, ואתה צריך, אנחנו נפגשים על אותו מסלול, אבל לא באותו רצון)

את החלק הזה חסר לנו!!! אתה כבר בלאו הכי עושה כי צריך... תנסה גם לרצות את זה... תנסה לאהוב לעשות את מה שצריך... אשתף אותך בנימה אישית: אני כבר קרוב לשנה ניגש ש"ץ בתור חיוב על אאמו"ר הכ"מ... האם אני רוצה לגשת ש"ץ? לא!!! אז למה אני ניגש?? כי צריך!!! נו... אגיוואלדיג... אני יהודי שעושה מה שצריך!! כן... אבל אני נראה סמרטוט... כמו אחד שנאלץ לעשות מה שצריך... אין לך מושג כמה פעמים אני סופר עוד כמה ימים יש לי עד שאגמור את ה-11 חודש... פה!!! פה התהום שמפרידה ביני לבין אברהם... אני לא חשוד כאחד שעושה מה שרוצה... סו"ס אני בן אדם רציני... עושה מה שצריך... אבל כשאצליח לרצות את מה שצריך... פה אני נפגש עם אברהם אבינו!!!

להצליח להפוך את מה שצריך... ולגרום שזה יהיה 'להנאתך ולטובתך'!! זה ניסיון ה-לך לך... שהוא הניסיון הכי משמעותי של אברהם אבינו... הוא הניסיון שלמעשה הצמיח את כל השיעור קומה של אברהם אבינו, והוא הניסיון שמסתמא רק התחיל אבל אף פעם לא הסתיים... אברהם אבינו עדיין ממשיך ללכת... הולך והולך אחרי ה'... זה ניסיון שהצטרף והתלווה במקביל לכל אחד משאר הניסיונות... מה אתה חושב... כשאברהם אבינו מגיע למסקנה שצריך להיפרד מלוט... הוא לא חשוד על נגיעה אישית!!! הוא עושה את זה רק כי צריך!!! והלב של אברהם שותת דם... בשביל אברהם להפריד ולנתק קשר דם זה הניגוד המוחלט למידה שלו, אני ואתה במקום אברהם אבינו... גם היינו עושים את זה, כי הבנו שזה מה שצריך!! אבל זהו... היינו נוטשים את הזירה בכאב לב.. אבל אברהם המשיך הלאה... עמד מאחורי המהלך... ובמקביל המשיך לשמור עם לוט קשר עין מרחוק...

אברהם יום אחד נאלץ להיפרד מבנו ישמעאל... פרידה קורעת לב... מישהו חושד באברהם אבינו שהוא רצה לעשות את זה? מה פתאום... הוא עשה את זה רק כי צריך!!! אבל הקב"ה פונה לאברהם ומבקש ממנו בקשה נוראית... משהו שאפשר לבקש רק מאברהם... 'אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך'!!! תהיה לגמרי שלם עם זה!! אל תסגור את הדלת ותכנס לחדר ותתחיל לבכות... לא!!! תסגור את הדלת ותגיד: עשינו את הדבר הנכון!! וכעת ממשיכים הלאה עם הפנים קדימה ועם כל המרץ... לא!! זה לא ניתוק רגשי! הלב של אברהם עדיין הומה על ישמעאל... אבל אני רוצה לעשות את מה שהיה צריך לעשות... אנא קורא יקר, את הדוגמא הזו מאברהם אבינו קח בע"מ... קשה להאמין שמישהו מאיתנו יכול לאחוז במדרגה הזו... אבל עזוב... בא לא נלך עד כדי כך רחוק...

ישנם כל מיני שליחויות שה' רצה אותנו שם... והגיע יום אחד שה' אמר עד כאן!!! פתחתי כולל... היה טוב... זיכינו את הרבים... זכינו להקים עולה של תורה... ו... ובשלב מסוים, התורמים נשמטו אחד אחד, העסק התחיל לצלוע, והגענו למסקנה שהדבר הנכון הוא לסגור את הכולל... קורה? קורה!! כשהכולל נפתח, היה כנס פתיחה חגיגי!!! האם חשבת רגע לעשות כנס סגירה חגיגי?? רבותי... זכיתי במשך כך וכך שנים להקים עולה של תורה, וכעת, היות וצריך לסגור את הכולל סימן שכך ה' רוצה ואם ה' רוצה מותר גם לי לרצות!! אה... אבל רחמנא ליצלן... שייך שיהודי ירצה לסגור מקום של תורה? חס ושלום!!! זה לא שאני רוצה לסגור מקום של תורה... אני רוצה לעשות את רצון ה', והיות ורצון ה' לסגור... אז מותר לי לרצות את רצון ה'!! מה... אני חייב לעשות את זה בצורה של הרמת דגל לבן?? לא!!! אתה יודע מי צריך להרים דגל לבן...? חבר שלי שלא היה מסוגל לקבל שכר על הפרישה והמשיך והמשיך וסחב וגרר והתחייב כספים ולא עמד בהתחייבויות... הוא לא הסכים להיכנע לרצון ה'... הוא יום אחד יצטרך לפשוט רגל ולהרים דגל לבן... מצטער, הייתי אמור כבר לפני שנתיים להיכנע לרצון ה'... ובחרתי לסחוב... אבל אם אני התייעצתי עם דעת תורה... והמסקנה הייתה שהנכון הוא לעצור כאן... מותר לי וראוי לי לשמוח ברצון ה'!!!

אנחנו נאלצים לעשות כ"כ הרבה דברים שהם לא נעימים לנו, ואנחנו עושים אותם רק בגלל שזה רצון ה'... נאלצים לצנן קשרים עם קרובי משפחה לא מתאימים... נאלצים לקטוע כל מיני מהלכים, וזה לא נעים, ועושים את זה רק בשביל שצריך!!! אז אם כבר בלאו הכי זה כ"כ קשה, אז למה מגיע לנו להרגיש רע עם הדבר הנכון והקשה שאנחנו עושים?? בא ניקח את הדוגמא הכי פשוטה: אברהם אבינו מצטווה לך לך מארצך... ננסה לדמיין לעצמנו את המשפחה המורחבת של אברהם.. איך הם מגיבים על ההחלטה השערורירתית הזו... איך אתה לא מתבייש ככה לעזוב את אבא תרח... אתה יודע שהמצב הבריאותי שלו רופף... אתה יודע שזה הורג אותו שאתה הולך... אבל לאברהם אין ברירה!!! אני פי מלך שמור... אני מחויב לרבש"ע... ואברהם יוצא..

כעת תחשוב רגע על אברהם... בתור יצור אנושי מצפוני... הוי... לא נעים... סו"ס אבא שלי תרח... איך עזבתי אותו לאנחות... לא!! אני לא חוזר בי לרגע!! אני עומד לגמרי מאחורי ההחלטה שלי... אבל עדיין... אבא תרח יושב במיטה ובוכה... אברם אברם, איפה אתה... לפתע אברהם שומע מוזיקה... מי זה?? לוט... לוט אוהב לשמוע מוזיקה... מה היית מצפה מאברהם?? ההלו לוט... תסגור את המוזיקה.. אחרי הכל... סבא שלך, אבא שלי, שרוי בצער, לא מתאים כעת לשים מוזיקה... נכון ככה היינו עושים?? אז לא!!! זו טעות!!! אחרי שאנחנו כבר עושים את הצעד הקשה הזה כי צריך!!! אם אברהם ילך בראש כפוף... כי איך אפשר ללכת בשמחה כשאבא בוכה... אין בעיה... אז בא נחזור... אה... למה לא חוזרים?? כי כך גזרה חכמתו ית'... אם כך רצון ה', אז תהיה לגמרי שם...

מילא אברהם אבינו היה מאוד רוצה לעזוב את אבא... ובמקרה זה גם רצון ה', אפשר להבין את המצפון, אבל כשאני כבר יורד דם לעשות מה שצריך כי זה רצון ה', כאן המקום שלנו לעשות הכל בשביל שגם אני ארצה את מה שה' רוצה... והדברים עדינים ודקים ואכמ"ל...