מאת הרב ישראל קליין שליט"א
וישב אותם אברם – בתשובה
מורי ורבי הגאון רבי עזריאל טאובר זצ"ל שאל פעם כאשר הוא באיזה דרגה, זו כל המציאות של אהבה. אהבה זה לא דבר חווה את תחילת תנועת התשובה והיה שותף פעיל ברוחניות שתלוי בשכל, בהיגיון ובסברה: אם אני עושה ככה, או עושה כך, וגשמיות בכל הדבר הגדול הזה, עוצמה נוראית של אלפים, אני אקבל כך. עשרות אלפים, ומאות אלפים שחוזרים בתשובה.
אם הדבר תלוי בשכל ובסברה, אז כאשר הפועל שלי לא עובד מדוע לא התחילה החזרה בתשובה בזמן הרצל שנעבאך לא והוא לא עושה מה שצריך לעשות, אני מפטר אותו ואני אזרוק נשאר ממנו זכר, חוץ מהתמונות אין נכד ואין שום נצר ממנו אותו מהעבודה. וגם אם הסיבה שהוא לא עובד זה לא באשמתו, שנשאר חי, שנשאר יהודי. אין זכר אחריו. כולם נהיו גויים, גויים הוא עבר תאונת דרכים, אני אולי מוכן לתת לו קצת פיצויים ממש, למה לא החזירו אותו בתשובה? למה לא החזירו את דוד לכמה שנים, אבל לא להעסיק אותו עכשיו לכל החיים, זהו, מה בן-גוריון בתשובה? כמה תימנים היו נשארים? כמה ספרדים? אני יכול לעשות? אני לא אשם בזה שהוא לא מביא תפוקה. נכון, היו שומרי תורה ומצוות, אם אתה מחזיר את דוד בן-גוריון אני ארחם עליו קצת, אני אעזור לו, אבל זהו. ודב יוסף ויצחק גרינבוים, כל הרשעים האלה, אתה מחזיר אותם בתשובה, לוי אשכול, גולדה מאיר, איך כל המדינה הייתה... כל הספרדים היו אש, אש להבה! במקום לתת להם את הדיסקו ואת המועדונים, היו נותנים להם תלמודי תורה ומרביצים בהם תורה, הם היו אש להבה, כפי שהביאו אותם מאיפה שהביאו אותם. למה לא החזיר אותם בתשובה? והנה המדרש בפרשתינו על מה שאירע בברית בין הבתרים אומר (ילקוט שמעוני בראשית טו, עז)
אבל אם הבן שלי חס ושלום יעבור תאונת דרכים, שלא נדע אף פעם, אני אשב לידו ואבזבז שעות וכספים בלי שיעור ובלי סוף, ולא משנה עכשיו מה התועלת שיש לי וכמה הוא פרודוקטיבי וכמה על ידי זה יהיה לי נחת. זו המציאות, אהבה שאינה תלויה בדבר. זו האהבה של הקדוש ברוך הוא לכלל ישראל.
ואותה אהבה אברהם אבינו מפגין כלפי הקדוש ברוך הוא: אהבה ללא טעם ודעת, ללא היגיון וללא שכל. מבחינה הגיונית אין שום טעם ושום עניין לשכנע איזה זקנה שעובדת עבודה זרה, וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם נסב אברהם מכישה להפסיק לעבוד את עבודת האלילים, כאשר כל העולם כולו והוה מכיש להון ולא הוו מתכתשין ואעפ"כ וישב אותם אברם הולך נגד הקדוש ברוך הוא. מה הסיכוי שלך? אתה הולך נגד כל בתשובה. א"ר עזריה לכשיעשו בניך פגרים בלא גידים ובלא העולם, מה הסיכוי? אז עוד זקנה תדע שאין ממש באלילים, מה עצמות זכותך עומדת להם פגרים בלי גידים ועצמות.. תרוויח מזה?
התשובה היא: זו לא שאלה של היגיון. כשאדם יושב ליד מיטת מבואר במדרש שהשם חיכה עם "זכותך יעמוד להם"? מתי זה בנו בבית חולים, והרופאים משכנעים אותו ובני המשפחה יהיה? מתי ישיב אותם אברהם בתשובה, את הפגרים. אומר משכנעים אותו, אומרים לו: תשמע, מה אכפת לך? הוא נמצא רבי אלעזר בן עזריה: מתי זה יהיה? בשעה שיהיה בניך פגרים פה בטיפול נמרץ, הוא נמצא בהשגחה, לך הביתה. הוא לא בלי גידים ועצמות, זכותך יעמוד להם. מתי מתחילה הזכות של מסוגל ללכת. הרגליים שלו מסומרות, קבועות בתוך המקום. זה אברהם שאברהם יחזיר בתשובה את הפגרים? כשבפגרים יגיעו לא קשור להיגיון, זו אהבה שאינה תלויה בדבר. זו אהבה כזאת למצב שיהיו בלי גידים ועצמות, שלא תראה על הפגר שזה בכלל שהיא אהבה פנימית עמוקה, ובדרגת האהבה הזאת הדברים היה בן אדם, שיהודי לא יראה שזה בכלל יהודי. עובדים בגדרים אחרים.
הוא אמר כל הרשעים הנ"ל כבן גוריון וחבריו היה פגר אבל עם הקדוש ברוך הוא בכוונה מחכה ש"וישב אותם אברם", שאברהם גידים ועצמות. היה לו עוד גידים, הוא שר את 'התקווה', הוא אבינו יחזיר בתשובה את הילדים שלו, זה יהיה בפגרים מתים. אהבה את המולדת, והיה לו משהו שנותר בו שהבין שצריך או שכביכול, כביכול, ככל שאנחנו רואים שהעולם הולך ומידרדר, כדאי לפטור את בחורי הישיבות מגיוס, מדינת ישראל, ארץ הולך ויורד, אז בעצם זה שהם יחזרו בסוף בתשובה, זה יהיה ישראל, תנ"ך, וכולי וכולי. אבל הדור אחרי זה הנכדים – הם חידוש גדול ועצום. זאת אומרת, הם מגיעים למצב כזה שכאילו פגרים בלי גידים, לא אכפת לו כלום הוא מתבולל, אין לו ריח אין להם כבר שום זכות, רק זכות אבות תעמוד להם. יהודי בכלל. הוא אפילו לא כופר. שיהיה קודם כל כופר! זה שכופר, יש לו על כל פנים גידים ועצמות.
ואנחנו חווים לנגד עינינו, הרי כל אחד לא טיפש ומבין שכל האירוע שקורה כאן, זה הכל קשור לאותו אירוע שהתחיל אבל בתקופה עכשיו, אנחנו רואים דבר מאוד מאוד מעניין בשמחת תורה תשפ"ד. הכל נקשר לזה והכל מתחבר לזה, כי ומוזר. הדרדור של אותם יהודים שרחמנא ליצלן לא שומרים עוד יותר בולט המצב שבחורי ישיבות לא הולכים לצבא ויש תורה ומצוות, מגיע לכזה מצב שאנחנו חווים חוויה קשה ביותר. מלחמה וכו'. הציבור החרדי נרדף על צווארו רק בגלל שהוא מקיים את התורה והמצוות, רק בגלל שהוא רוצה ללמוד תורה.
אבל בשמחת תורה תשפ"ד, עם כל מה שאנחנו חווים היום, עם כל המרמור ועם כל המחלוקות, עם כל המריבות הפנימיות שיש זה להפוך להיות פגר בלי שום גידים ועצמות, בלי שום שייכות, בינינו, ברור שקרה דבר גדול ועצום: שיהודים רבים רבים רבים, ניתוק מוחלט מכל העבר, מכל מה שהיהדות מסמלת, מכל מה שהם היו בגדר פגרים מתים בלי גידים ועצמות, מכל המושבים שיש בתוכם מהכוח של אברהם אבינו, שום דבר. נגד השם ונגד של השמאל, מכל הקיבוצים שמה, אנשים שהגיעו למקומות משיחו בצורה כזאת חזקה וכזאת חריפה.
ממש בלי גידים ועצמות, כלל ועיקר, שום שייכות, עזבו את הכל אבל זה חלק מכל האירוע, ההבטחה שהקדוש ברוך הוא מבטיח הכל הכל, חיבבו את הערבים, אהבו את הערבים, לימדו עליהם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. הביטוי לכל הסיפור של זכות הרבה יותר מאשר על היהודים. ברית בין הבתרים, זה אומר שהאהבה של הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, האהבה של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, זו אהבה שאינה תלויה בדבר.
פתאום הקדוש ברוך הוא נתן, כזאת מכה אדירה, ואז הרבה אנשים מהציבור הזה חזרו בתשובה. ויש התעוררות אדירה, לכן נוצרה כל הההתנגדות האדירה לציבור החרדי, אבל אנחנו "במה אדע כי אירשנה", שואל אברהם אבינו: אברהם אבינו, יודעים שאדרבה יותר פגרים, יותר מתים, יותר בלי גידים ועצמות הילדים שלי יתרחקו, הם יגיעו יום אחד ויגיעו למצב של פגרים זה הגילוי שהתשובה שלהם מגיעה וזכות אברהם תעמוד להם, מתים, איך, מה יהיה? זכות אבות תעמוד להם. זאת אומרת, אנחנו כולנו תקווה, בתוך הימים האלה שהם ימים של בחירות, האהבה שאני אוהב אותך היא אהבה כזאת שלא משנה מה, שכל המהומה הולכת וצפה, שנזכה לראות את אותם נשמות של הילדים שלך, באיזה מצב שלא יהיו, אני אחזיר אותם בחזרה. פגרים מתים בלי גידים ועצמות במהרה מהר מהר "וישב אותם כריתת ברית של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך אברם", שיחזיר את כולם בתשובה שלמה, ונזכה לגילוי כבוד הוא עם כלל ישראל, זו אהבה שאינה תלויה בדבר. לא משנה שמיים במהרה בימינו, אמן.