הלוך ונסוע הנגבה - יום ראשון
"וַיִּסַּע אַב רָם הָל וְך ו נָסֹועַ הַנֶּגְבָּה", וברש"י: "כָל מַסָּעָיו הַנֶּגְבָּה, לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְהִיא לְצַד יְרוּשָׁלַיִם".
בחסידות מבואר על פי פנימיות שהליכתו של אברהם לדרום הוא בחינת ימין (מערב הוא בחינת אחור, מזרח הוא 'קדם', וממילא צפון הוא שמאל 'מצפון תפתח הרעה' ודרום הוא ימין).
בחינוך, ליראה יש תפקיד חשוב בהצבת גבולות ובהקניית הרגלים. אך כאשר רוצים שהילד לא רק יתנהג כראוי, אלא גם יהיה בבחינת "הלוך ונסוע", שיתקדם, יתפתח ויצמח, הדרך היא דווקא "הנגבה" – קו הימין והאהבה, המעורר בו חשק ורצון פנימי להתקדם. היראה מלמדת את הילד היכן לעצור; ואילו האהבה נותנת לו את הכוח להמשיך ולצעוד.