• מה דהקשו בגמ' ועדיין תיבעי לי שלשים יום אחר שנתו או דלמא קודם שנתו תא שמע נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו שמע מינה, והיינו דאיבעיא לן בגמ' אם לאחר י''ב חודש נותנין לו עוד ל' יום למומו או שמיד יש לשוחטו, והביאו ראיה מדאמרו בברייתא דמפני השבת אבידה לבעלים נותנין לו עוד שלשים אחר שנתו, ועל זה שוב הקשו דעדיין איבעיא לי אם זהו דווקא בשנפל בו מום בתוך שנתו, דנותנין לו שלשים אחר מומו, או דהוא הדין בנפל בו מום אחר שנתו, והביאו הוכחה דהוא דווקא בתוך שנתו, מדאמרו בברייתא דאם נפל בו מום חמשה עשר יום בתוך שנתו משלימין לו עוד חמשה עשר יום אחר שנתו, דמשמע דהשלשים הוא דווקא בשנפל בו המום בתוך שנתו, וקשה דמה ההוכחה, דלמא הוא הדין בשנפל בו המום אחר שנתו דנותנין לו שלשים יום, וכאן החידוש הוא דבשנפל בו המום בתוך שנתו אין נותנין לו עוד שלשים אחר שנתו אלא רק השלמה לשלשים מאז שנפל בו המום, וכדי שלא תאמר דבשנפל בו חמשה עשר בתוך שנתו שיתנו לו ל' אחר שנתו, וממילא אולי גם בשנפל בו מום אחר שנתו נותנין לו עוד ל'. ובאמת מן הברייתא הראשונה משמע דאיירי בשנפל בו המום אחר שנתו, דהרי כתוב שם נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י''ב חודש, אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפי' יום אחד אבל מפני השבת אבידה לבעלים אמרו רשאי לקיימו ל' יום, דבפשיטות נראה דשנפל בו המום עצמו אחר שנתו איירי ולא בלקיימו אחר שנתו בלבד? (הערה מ''ב)
• הא דת''ר הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו וכו' ת''ר מקבלין לכנפים ואחר כך מקבלים לטהרות ואם אמר איני מקבל אלא לכנפים מקבלין אותו, והיינו דבתחלה למדנו דהרוצה לקבל עליו להיות חבר, רק אם מקבל על עצמו בכל ענין להתנהג כחבר מקבלין אותו, אבל אם אפי' לדבר אחד אינו מקבל על עצמו להתנהג כחבר אין מקבלין אותו, ואילו אח''כ למדנו איפכא דמקבלין לחבר אפי' מי שרוצה לקבל על עצמו רק לכנפים דהיינו לטהרת הידים, ואפי' דבטהרות עצמו אינו חבר בשלמות, וזהו תימה, דמקבלין חבר לחלק מן הדברים או לא. ודוחק לומר דמחלוקת איכא בזה, דלא מצינו בזה חולקים לא בברייתא א' ולא בברייתא ב'? (הערה מ''ו)
• הא דבעי רב פפא בגמ' יטהר תנן או ויטהר תנן, והיינו מה שאמר ר' אליעזר גבי הבהרת שהיה לו וקצצה, דלכשיוולד לו נגע אחר יטהר, אם כוונתו לכשיטהר מן הבהרת השניה יטהר מן הראשונה, וממילא ויטהר תנן, אן דמיד כשיוולד לו השניה יטהר מן הראשונה עוד קודם שיטהר מן השניה, קשה מה הצד לומר דיטהר מן הראשונה משום שנולד לו השניה, וכי לא שייך שיהיו שני בהרות יחד בגופו, דבלשמא לכשיטהר מן השניה יטהר מן הראשונה, סברא הוא דכשם שנטהר מן השניה היה כבר נטהר גם מן הראשונה, ולכך טהור משניהם, אבל לומר דיטהר מן הראשונה מיד בשנולד השניה מה סברא איכא בזה, ומה הצד לומר כן? (הערה נ''ב)