מִיה ּו יְהּודִי?

הַּמַאֲמִין הַּקָטָן

אַּבָא/אִּמָא: תֵּאוּר נִפְלָא עַל עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנּוֹלַד בְּבַיִת שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלָּה אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם, אָנוּ מוֹצְאִים בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם:

"כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן זֶה, הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ וְהוּא קָטָן, וְלַחְשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ: הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג; וּמִי יְסַבֵּב אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּסַבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֶלָּא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁים. . וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק, מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה; וְיָדַע שֶׁיֵּש שָׁם אֱ־לוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱ־לוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ. וְיָדַע שֶׁכָּל הָעָם טוֹעִים. . וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר וְיָדַע, הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת עַל בְּנֵי אוּר כַּשְׂדִּים וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּהֶם, וְלוֹמַר שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ. וְשִׁבֵּר הַצְּלָמִים, וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶאֱ־לוֹהַּ הָעוֹלָם".

נֵס הָאֱמּונָה

יֶלֶד/יַלְּדָה: ". . כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם בִּרְאָיוֹתָיו, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶך לְהָרְגוֹ; נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְיָצָא לְחָרָן. וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעָם, וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ אֱ־לוֹהַּ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם, וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד. וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהוּא קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ־ל עוֹלָם". וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִין לוֹ וְשׁוֹאֲלִין לוֹ עַל דְּבָרָיו, הָיָה מוֹדִיע לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֵהוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְהֵם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם. וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְחִבֵּר בּוֹ סְפָרִים. וְהוֹדִיעו לְיִצְחָק בְּנוֹ. .".

הַּתַעֲלּומָה

אַּבָא/אִּמָא: לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, כָּל זֶה מוּבָא בְּמִדְרְשֵׁי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַךְ הַתּוֹרָה עַצְמָהּ מִתְעַלֶּמֶת מִכָּל הַהִיסְטוֹרְיָה וּמִכָּל הַקְּשָׁיִים שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וּפִרְסֵם זֹאת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וּמִיָּד אַחַר שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת עַל לֵדָתוֹ בְּסוֹף פָּרָשַׁת נֹחַ, הִיא 'מְדַלֶּגֶת' בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ וּמְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל צִוּוּי הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם: "לֶךְ לְך מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ", צִוּוּי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בִּהְיוֹתו בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וּמִכָּאן מַמְשִׁיכִים לְסַפֵּר לָנו בַּאֲרִיכוּת עַל מָה שֶׁקָּרָה עִמּוֹ עַד הִסְתַּלְּקוּתוֹ. לְאָן נֶעֶלְמו שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל עֲשִׂיָּה מְפֹאֶרֶת?!

אֲׁשֶר בָחַר בָנּו

יֶלֶד/יַלְּדָה: אֶלָּא כָּאן מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה מַהוּ יְהוּדִי. כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם מֻגְבָּל בַּחָכְמָה וּבַיְּדִיעָה שֶׁלּוֹ, הוּא אַף פַּעַם לֹא יוּכַל בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ לְהִתְחַבֵּר כָּרָאוּי לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֵין־סוֹפִי. אִם כֵּן, הַמְּיֻחָד בַּקֶּשֶׁר שֶׁל הַיְּהוּדִי עִם הַשֵּׁם הוּא לֹא הַקֶּשֶׁר הַמֻּגְבָּל שֶׁבָּא מִצִּדּוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֶלָּא הַבְּחִירָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנוּ כְּעַם.

וּמִסִּבָּה זוֹ הַתּוֹרָה מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל אַבְרָהָם אָבִינו – הַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן – לֹא מֵהַנְּקֻדָּה בָּהּ הוּא הִתְחִיל לְחַפֵּש אֶת הַשֵּׁם, לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְפַרְסֵם אֶת שְׁמוֹ (לַמְרוֹת שֶׁזֶּה דָּבָר עָצוּם וְנִפְלָא), אֶלָּא דַּוְקָא מֵהַצִּוּוּי שֶׁל הַשֵּׁם אֵלָיו לַעֲזֹב אֶת הַכֹּל וְלָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּך וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". מִכָּאן מַתְחִיל עַם יִשְׂרָאֵל, הַקָּשׁוּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקֶשֶׁר בִּלְתִּי מֻגְבָּל, מֵעַל טֶבַע הָעוֹלָם וּלְמַעְלָה מִמָּה שֶׁבֶּן אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ.

שְנֵי מְסָרִים

אַּבָא/אִּמָא: בְּכָל סִפּוּר שֶׁהַתּוֹרָה בּוֹחֶרֶת לְסַפֵּר לָנוּ עַל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, יֵשׁ הוֹרָאָה עֲבוּרֵנוּ. גַּם בָּעִנְיָן הַזֶּה יֵש מֶסֶר נִפְלָא:

א. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים יְהוּדִי שֶׁלֹּא הָיָה קָרוֹב עַד עַתָּה לְתוֹרָה וּמִצְווֹת – הָיִינוּ יְכוֹלִים לַחְשֹׁב שֶׁעָלֵינוּ קֹדֶם כֹּל לְהַסְבִּיר לוֹ מִי זֶה הַשֵּׁם וּמָה זֶה יְהוּדִי וְרַק אַחַר כָּךְ לָתֵת לוֹ לְקַיֵּם מִצְווֹת. אוֹמֶרֶת לָנוּ הַתּוֹרָה: לֹא! הַהַתְחָלָה הִיא מִקִּיּוּם מִצְווֹת. בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַתְחָלַת יְצִירָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי צִוּוּי הַשֵּׁם לַיְּהוּדִי הָרִאשׁוֹן, אַבְרָהָם אָבִינוּ, "לֶךְ לְךָ". דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת קִיּוּם הַמִּצְוָה, בְּקַבָּלַת עֹל וְכַאֲשֶׁר הוּא עֲדַיִן לֹא מֵבִין, אֶלָּא רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה, יְהוּדִי מִתְחַבֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקֶשֶׁר בִּלְתִּי מֻגְבָּל.

ב. גַּם יְהוּדִי שֶׁכְּבָר מְקַיֵּם בָּרוּךְ הַשֵּׁם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לוֹמֵד תּוֹרָה וְאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם, עָלָיו לָדַעַת שֶׁהָעִקָּר הוּא לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּקַבָּלַת עֹל, כִּי כָּךְ צִוָּה הַשֵּׁם.

ךצֵא מֵעַצְמ

יֶלֶד/יַלְּדָה: לָכֵן הַצִּוּוּי הָרִאשׁוֹן לְאַבְרָהָם הָיָה "לֶךְ לְך מֵאַרְצְךָ וְכוּ'" – הַדָּבָר רוֹמֵז לֹא רַק עַל יְצִיאָה מֵחָרָן אֶלָּא גַּם עַל 'יְצִיאָה' מִכָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבִינִים וְיוֹדְעִים וְהִתְחַבְּרוּת לַצִּוּוּי הָאֱלוֹקִי – "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר (אֲנִי, הַשֵּׁם) אַרְאֶךָּ". כָּך דַּוְקָא יָכוֹל יְהוּדִי לְהַגִּיעַ לְ"וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ". גַּדְלוּת אֲמִתִּית שֶׁל חִבּוּר עִם הַשֵּׁם.

הַּלֶקַח:

כָּל יְהוּדִי קָשׁוּר תָּמִיד עִם הַשֵּׁם, מִצַּד הַבְּחִירָה שֶׁל הַשֵּׁם בָּנוּ. כְּשֶׁפּוֹגְשִׁים יְהוּדִי שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה לוֹ קֶשֶׁר גָּלוּי לְחַיֵּי הַיַּהֲדוּת, אֶפְשָׁר וְרָאוּי לְהַתְחִיל מִיָּד בְּ"לֶךְ לְךָ" – בְּקִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם בְּפֹעַל, שֶׁכֵּן הוּא כְּבָר קָשׁוּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּעֶצֶם נִשְׁמָתוֹ. אַדְּרַבָּה, מִתּוֹךְ קִיּוּמוֹ שֶׁל רְצוֹן הַשֵּׁם, יַגִּיעַ אַחַר כָּךְ אוֹתוֹ יְהוּדִי גַּם לַהַכָּרָה וְלַהֲבָנָה הַנְּכוֹנָה.

(מעובד על פי לקוטי שיחות חלק כה, עמוד 47 ואילך)