שאלות שנשלחו למערכת ע"י מזכה הרבים ידידנו מגדולי מרביצי התורה בדורנו הרה"ג רבי אשר שווארץ שליט"א ראש כולל צאנז ובעמח"ס "מעדני אשר"
א. שאלה א': מצינו לאברהם שאחר מלחמת המלכים נתן את שלל המלחמה למלך סדום כדכתיב (י"ד, כ"ב) 'ויאמר אברהם וגו' אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את ולכאורה קשה איך עשה כדבר הזה, הרי קיימ"ל (ע"ז אברם'. כ' ע"א) שהנותן מתנה לנכרי עובר משום 'לא תחנם'?
ליישב ב. יש זאת בכמה ג. אופנים: הטעם שאסור ליתן מתנה לעכו"ם הוא שלא להתחבר איתם מה שלא היה כן אצל אברהם
ד. ה"שדי חמד" (ח"ד עמ' ל"ה ע"ב) תירץ בזה ע"פ הדיוק מדברי הכתוב עצמו שהרי נאמר שם שכל מטרתו של אברהם בנתינת המתנה היה משום שלא יאמר אחר כך מלך העשרתי את אברם'.
ה. הרי שלא עשה כן להנאת העכו"ם, שהרי האיסור 'לא תחנם' הוא באם עושה זאת כדי לייפות את עצמו לנכרי או סדום לעצמו 'אני בבחינת ואשמור לך' שמתכוון בו להנאתו או גם להנאת עצמו שייצא מזה טובה עבורו. אבל אם כל כוונתו בזה כדי להרחיק את עצמו ממנו אזי אדרבה מותר לתת לו מתנה, והעיקר שלא להתחבר אליו. 'שמור לי
ו. וכסייעתא לדבריו בדעתי לומר בזה, שהוא כמו שמצינו אחריו בפר' חיי שרה דכתיב עלה (כ"ה, הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו וגו', ואומר רש"י שם על אתר: פירשו רבותינו ששם טומאה מסר להם, דבר אחר מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו, את הכל נתן להם ו') 'ולבני – וכל זה משום שלא רצה ליהנות מהם.
ז. וכמו המפרשים שלפעמים שמבארים בזה ואומרים להתרחק כדי מהרשע צריך ליתן לו מתנות רבות שיחשוב שאני אוהבו ואז להתרחק הימנו בדרך כבוד, וכמו שבתחילה ממילא יוכל הצדיק שמצינו כיבדו בכבוד וביקר ואילו לאחריו אמר לו 'הפרד נא מעלי כמו שעשה אברהם ללוט באמור לו בלוט אברהם 'הפרד השמאל ואימנה,ואם הימין נא מעלי אם ואשמאילה', היינו שאברהם רצה להרחיקו בדרך כבוד.
ח. ובדומה לזה יש לומר גם כן אצל אברהם המתנה למלך סדום, כיוון ששיציאתו בנתינתו למחלמה היתה כדי לנצח ולהתגאות בעצמו כי אם להציל את לוט בן אחיו משוביו, ולכן עשה הקב"ה עימו נס. ומשראה את מלך סדום שרוצה ליתן לו דבר ושניים מהשלל, חשש מאוד שמא מטמין לו היצר פתיון כדי שיהיה לו חלק בנס ואזי כלשהו בנס.
ט. ואברהם, הלוא רצה שהכל יידעו כי מה' יצא הדבר ולא יהיה לאף אחד מהאומות, לפיכך מיד ציווה לו אברהם למלך דסום לקחת לעצמו דברים אלו כדי שלא ירגישו האומות חלק בנס וכולו יהיה 'לשם שמים', לכן שפיר היה מותר לו ליתן המתנות למלך סדום. לא לסט"א חלק
י. כיוון שנפלו לחלקו ב'דרך נס' אסור לו להשתמש בהם ולכן הותר ליתנו לעכו"ם
עוד נראה ליישב בזה ע"פ אומרם ז"ל (עירובין ס"ד ע"ב) שדבר האסור לישראל אינו עובר בזה משום 'לא תחנם' ומותר ליתנו מתנה לעכו"ם. והרי איתא בגמרא (תענית כ"ד ע"א) שאסור ליהנות ממעשה ניסים.
יב.לפיכך כשעשה לו ה' נס גדול כזה שהרג את המלכים, מן הדין היה אסור לו ליהנות משלל המלחמה שהרי כל זה נעשה לו בדרך נס ואסור לו ליהנות ממעשה ניסים, לכן חשב לעצמו שזהו מהדברים האסורים לישראל שמותר ליתנו לעכו"ם במתנה.
יג. שאלה ב': נתבאר בפרשתנו שאברהם משרה שרי פרעה תערים עליהם שאחותו היא 'למען ייטב לי בעבורך', שמטרתו בזה היתה שיתנו לו מתנות עבורה. וקשה, הרי
יא. אבינו שכשיתפסו ביקש אותה וביאר רש"י כתיב (משלי ט"ו, כ"ז) 'שונא מתנות יחיה' ואיך הותר לו מן הדין לקחת מתנות מהם?
יד. תשובה: מתנה הניתנת לאדם משום שהנותן רוצה להתכבד על ידו אינו בגדר 'מתנה'
אפשר ליישב בזה ע"פ אומרם ז"ל (חולין מ"ד ע"ב) דרבי זירא כי הוי מזמנא ליה מבי נשיאה הויא אזיל, אמר איתייקורי הוא דמתייקרא ביה, ופירש רש"י: נכבדים הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא, ואין זו מתנה.
לפי זה יש לומר גם כאן שאברהם ידע בעצמו שכשתאמר זאת ירצו אותה להם לאשה כי יפת תואר
טו.
טז.
ויפת מראה היתה, והקב"ה יעניש אותם על בדר שרי ועל כן על כרחו יתנו אותה לו בחזרה. וידע היטב בעצמו שכשישחררו אותה מידם לא יתאים משחררים אותה אלא ירצו להראות כ'מכובדים ויתנו לו מתנות.
יז. זה לכשעצמו אינו נקרא 'מתנה'
'להנאת עצמם' שהם ייהנו מכך שנתנו, ומכיוון שאין המתנה שניתן הוא דווקא בגללו שהם רק את בעיני עצמם עצמם' כיוון שזה היה משום ביקרו, לכן אין שום איסור בזה. שחפצים