Skip to content
עושה שלום - ממונות

שאלה: מי שנטל בידודבר המוקצה בשבת משום כלי שמלאכתו לאיסור

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הרה"ג ששון חטאב שליט"א

שאלה: מי שנטל בידודבר המוקצה בשבת משום כלי שמלאכתו לאיסור, מה הם האופנים שצריך לעזוב מיד את המוקצה, ובאיזה אופן יכול להשאיר בידו את המוקצה עד שיניחנו במקום שמור?

תשובה:א.מבואר בשו"ע (או"ח סי'ש"ח ס"ג)שכלי שמלאכתו לאיסור שהגביהו לצורך גופו ומקומו רשאיכברלקחתו לכל מקום שירצה,ואם הגביה אותו באיסור שלא לצורך גופו ומקומו, דעת המ"א (סק"ז) שגם בזה יכול להמשיך לטלטלו להיכן שירצה, והמ"ב (סקי"ג) כותב שהגר"א חולק, אך החזו"א (יו"ד סי' רי"ז סוסק"ה) העיר שהגר"א לא חולק על זה עיי"ש, ונחלקו הפוסקים האם המחלוקת היא גם במוקצה מחמת גופו,או שבזה לכו"עאסור,עיין חזו"ע (ג' עמ' קע"א) שהביא את השיטות והסיק דהמחמיר תע"ב.

ב.מוקצהשבאלידו בערב שבת ונכנסההשבתהאםגם זה נחשב בא לידו בהיתר, הנה ברמ"א(או"ח סי' רס"ו סי"ב)משמע להתיר בזה, והגר"אסקט"זהוכיחמגמרא ותוספתא להחמיר, וקצת משמע שכן דעת מרן,דבב"י(סי' שי"ב)הביא את האגודה שהתיר ללכת לחדר ולהפיל את כיסו שם, [שזה מקור דברי הרמ"א], ובשו"ע הוא לא הביא את זה, וקצת משמע דלא ס"ל כהאגודה, ונראה דיש לכתחילה להחמיר בזה.

ג.עוד יש לדון אםהיהדבר היתר בידו ותו"כשתפס נהפך למוקצה, כגון שהפריש תרומה או חלה, וכעת החלה מוקצה כי היא חלה טמאהשאסורה באכילה האם חייב לזורקה מידו,עיין ארחותשבת (פי"ט הלכה רי"ג)שהביאו שיש ב' דיעות בפוסקים, או שישליכנו מיד, או שיכול לקחתו לאיזה מקום שירצה.

ברכה שלוחה לגאון הרב ששון חטאב שליט"א לרגל הוצאת ספרו שיעורי שבת

ועיין בספר תפארת ציון הספדים על הגאון חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל (עמ' קל"ח) שבאו ממוסד לבנותלשאול על סירעם אוכלבשרילשבת, ובטעות כיסוהוביום ו'בעודו על האש במכסה חלבי בן יומו, והורה להביא את המכסה ולמדוד את גודל הסיר ואחרי שהוא חישב את גודל הסיר פסק שהמאכלמותר באכילה כי יש בו שישים כנגד המכסה, אבלבמכסהאין ס' נגד האוכל ונאסר, ומיד אמר לשואל לזרוק את המכסהמידוכי הוא מוקצה,הרי דאף שלקחו את המכסה בהיתר מ"מ כשנהפך למוקצה הורה להשליכו. אך יש להבין היאך הורהמעיקרא שיביאו אתהמכסה הרי ברור שהוא מוקצה מחמת גופוכי בסיר מוסדי אין ס'במכסה כנגד הבשרשבסיר, ואוליצירףשיש מקילים להשתמש בכלישבלוע מאיסור לדברים קרים[עי' יו"ד סי' קכ"א], וכן יש מקילים להגעיל כלי בשבת במים שמונחים על האש(ראה פסקי תשובות סי' שכ"ג אותי"א), לכן התיר בשעת הצורך להביאו ואח"כ הורה לזורקו, ואין ראיה מכאן למוקצה גמור. ולמעשה המ"ב (סי' תנ"ז סקכ"ט) הקל לטלטל חלה שהופרשה ביו"ט [אף שהיא טמאה], אך בירושלמי(דמאי פ"ז ה"ב)מבואר בפירוש שנהפך למוקצה וצ"ע.

העולה להלכה: א. אם הגביה את הכלי לצורך גופו ומקומו מותר להניחו במקום שירצה, אבל אם הגביה את הכלי באיסור אפשר להקל, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ב. אם היה בידו מוקצה בערב שבת ונכנסה שבת, יש להחמיר כדין הגביה מוקצה באיסור. ג. אם בשעה שהגביה את הדבר היה מותרובידו הפך למוקצה,נראה להחמיר ולעזוב מיד את המוקצה.

More in this printout

View the whole printout