Skip to content
עושה שלום - ממונות

שאלה:מוהל הנוהג לעשות הפרדה קודם המילה ע"י מחט הפרדה, האם מותר לעשות

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שאלה:מוהל הנוהג לעשות הפרדה קודם המילה ע"י מחט הפרדה, האם מותר לעשות כן גם בברית מילה בשבת?

תשובה: עניין מחט ההפרדה כבר נמצא בדברי רבותינו האחרונים, וכמוש"כ הגאון יעב"ץ (סידור בית יעקב הלכות מילה אות ס"א) שיש להשתמש במחט בלי עוקץ חד בראשו לבחון אם העור דבוק בבשר הגיד עיי"ש, וכ"כ בספרו מגדל עוז (ברכה עליונה נחל תשיעי סוף אות ה').

לעניין אם מותר לעשות כן בשבת, עיין בספר חזו"ע (שבת ג' עמוד שנ"ג), וכ"כ בספר שלחן שלמה (סי' של"א אות ל"ג), ובשו"ת שבט הלוי (יו"ד ח"ד סוף סימן קל"ד). כולם הלכו ביסוד דהוי דבר שאין בו משום פס"ר, שהרי לא בהכרח יצא דם א"כ הוי דבר שאינו מתכוון ומותר, וכ' הרב חזו"ע דאפי' אם היה פס"ר חשיב ליה פס"ר בדרבנן, שהרי אינו צריך לדם וא"כ הוי פס"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן דמותר אף לכתחילה, וכמוש"כ התוס' (שבת ק"ג.) עיי"ש, וע"ע ביחוו"ד (ח"ו סי' נ"ג) ועוד דהוי צורך מצוה.

אלא שצ"ב אם הוי פס"ר בהוצאת הדם איך שרי מצד שאינו צריך לדם, הרי עשיית המוהלים את מעשה הפרדה הוא כדי לייפות את הברית ע"י שלא יישאר מעור הפריעה הרבה, וא"כ חשיב לצורך והוי מלאכה הצריכה לגופה. וכמו הנוטל ציפורניו בכלי, וכן שפמו שחייב משום גוזז, ואע"פ שאין צריך לגוף הציפורניים והשיער, וכן לגבי מילה מצינו שהתירה תורה למול בשבת ואע"פ שאינו צריך לדם, אלא כיון שמתקן הוא אצל תינוק היה הו"א לאסור, ולכן באה התורה והתירה, א"כ מה לי מתקן בכלי או מתקן בתינוק. כמבואר בגמ' (שבת ק"ו.), ועיין ברמב"ן שם שכ' שבמילה אע"פ שאינו צריך לדם הוי מלאכה הצריכה לגופה שהרי רוצה שיהיה אדם זה מהול עיי"ש, שהרי רק עי"ז מותר לאכול בתרומה ואביו שוחט עליו את הפסח עיי"ש. ולא גרע מתוס' (ב"מ ל'. ד"ה אף עובד) בדין פסול בפרה אדומה שנפסלה כשעלה עליה עול אפי' דלא ניחא ליה, דהוי פס"ר לפוסלה כיון שיש רצון אחר. וכן לגבי פרת חטאת כ' תוס' אפי' דלא ניחא ליה, כיון שניחא שעושה מלאכה פסלה, וא"כ גם כאן ניחא ליה לעצם מעשה המילה,וחשיב פס"ר בדאורייתא.

ועוד גם אם נאמר שאינו פס"ר בהוצאת הדם, וכמו שיש מוהלים האומרים אם עושה בנחת לא יוצא דם, מ"מ הרי יש כאן מעשה הפרדה של שני עורות, וא"כ הוי מיעוט יניקה דאסור גם בבשר האדם. שהרי בתחילה היו העורות מחוברים ויונקים, ולשיטת הרמב"ם איסור מיעוט יניקה הוא דאורייתא משום מלאכת גוזז. ועיין בט"ז (סימן של"ו) והובאו דבריו בביאור הלכה (ד"ה יבלת) שבתולש עור האדם חייב משום גוזז. וא"כ לרמב"ם כיון דממעט יניקה עובר משום תולש דאורייתא. ודלא כרש"י ותוס' (שבת פ'.) שפי' דבמיעוט יניקה עובר איסור דרבנן והוי פס"ר באיסור דאורייתא. [ועיין עוד בריב"ש (סי' שצ"ד) שחייב בנטילת ציפורניים דאורייתא, וכ"כ בביה"ל (ר"ס ש"מ) שכן דעת גדולי הראשונים, וע"ע משנ"ב (סי' ש"מ ס"ק ה')]. ועיין ביחוה דעת שם שהביא ראשונים דמוכח שחייבים משום גוזז בבשר האדם, ויש חולקים עיי"ש. ועיין במשנה הלכות (ח"ו סי' קע"א) שמאריך לומר כן, ולדבריו גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל לא התיר לכתחילה.

כל האמור הוא לעניין שבת החמורה, אך מלבד זאת יש פולמוס גדול באחרונים האם ראוי לעשות הפרדה קודם המילה, בשבוע הבא נביא בעז"ה את דברי האחרונים בעניין, ומסקנת הדין בהלכה זו.

More in this printout

View the whole printout