Skip to content
פנינים מתורת רבינו כקביעות שנה זו

ש"פ לך לך י"ג מ"ח

  • Lech-Lecha
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ש"פ לך לך י"ג מ"ח

ש"פ לך לך י' מ"ח תשי"א: (גם בהוספות ח"ב מוגה) ט' חדשים להסתלקות ובס"ג שפשוט צריך לצאת מהגבלות אפילו הגבלות של קדושה ואודות אלו שמסתפקים עם לימוד בלי יגיעת נפש מספיק נגלה למה ללמוד חסידות, מגיע לבית הכנסת באמצע התפילה, והרי ע"פ שולחן ערוך יכול לדלג רובא של פסוקי דזמרה, העיקר להתפלל בציבור, בראקן נאכאנאנד בלי פירוש המילות גם מספיק הוא חושב, בלי התבוננות של לפני מי אתה עומד, כובד ראש לפני התפילה יוצא חובתו בזה ששם הידיים כעבדא קמי' מרא, מבקשים ממנו ליתן צדקה עונה שע"פ שיעורים ישנו מצות צדקה אבל ישנו גם שיעורים כמה לתת, ויותר מהשיעור לא מחויבים, יותר מחומש אסור, בכלל יש לו טענות שאיו לו להחמיר ע"ע יותר ממה שהתורה ציוותה.. באמריקה ישנה מחלה הנק' "מ'מעג".. וע"ז ישנו מאמר החסידים בדיוק להיפך וואס מ'טאר נישט וכו' וואס מ'מעג דארף מען נישט" ובאריכות ע"ז, ואח"ז כשהולכים ברחוב צריכים לחשוב דברי תורה ובאם לאו, האבן עלי' אתה דורך תצעק בולאך מה אתה דורך עלי', ומסביר מה זה מסירות נפש, רצון, אצל אברהם אבינו התחיל הגלות, הקב"ה צווהו לך לך תצא מהגבלות שלך, וע"ז מוכרח קבלת עול, כי באם יתחיל לעבוד על פי שכל יתחיל עם קושיות, קושיא של ירושלמי וכו' ולכן מוכרח קבלת על ובכוח זה יצא מכל ההגבלות וזהו ענין לך לך. על לידת בת שאומרים לתורה לחופה וכו' שבנות יש להם חלק בתורה שלומדים הבעלים וילדיהם ובמילא על הנשים לראות שהבעלים ילמדו תורה וככה יהי' להם חלק בתורה שלהם. לאח"ז באריכות אודות ט' חדשים להסתלקות רואים בעל'שמסקע ענינים, כשהרבי הקודם חילק התניא, זה הי' בדיוק לפני 7 שנים, שהביאור של אגרת כ"ז ביאור על ענין הסתלקות יהי' כשיהי' רע"א, רע"ב, רע"ג יום להסתלקות.

ליל ג' ז' מרחשון ה'תשמ"ו: כולל מאמר ד״ה לך לך. התוועדות בלתי נשכחת! ההוראה בשיחה הראשונה שצער של יהודי גורם ליהודי אחר לא לבקש צרכיו... וכמובן הסיפור עם האשה והמכתבים! ובשיחה האחרונה בנוגע לשלוח מכתבים לעשר אנשים והשיחה שלפנ''ז בהרמב''ם המפורסם בהל' פרה אדומה המסתיים עם ''מהרה יגלה אכי''ר''. " /וואס איז אזוי נוגע ווער די שכן איז?! ווערט אן אמרי אינשי... הוראה לפועל סאיז נוגע וואו ער באזעצט זיך ..." (שיחה נפלאה והוראה בחינוך הילדים במיוחד) היינו דאמרי אינשי בשעה שהולך עם אברהם יקרה לו מה שקרה עם אברהם ומכלל הן וכו'. שיחה א: א( דברי אדה"ז בשו"ע שיש סברא שבמדינות אלו יש לשאול טל ומטר בז' מר- חשון כבני א"י (אף שמסיק שאין הלכה כסברא זו) - הדגשת אחדותם של בני חו"ל עם בני א"י. ב) הדגשת ענין האחדות באיחור שאלת גשמים ט"ו יום אחר החג: טובתו של "אחרון שבישראל" בענין של נוחיות בלבד - נוגעת לכל בנ"י יותר מאשר הצורך שלהם בירידת גשמים, עד כדי כך, שאינם מרגישים צורך בדבר, ולכן, גם ע"פ הלכה אין כאן חיוב דבקשת צרכיו. ג( ההוראה: יש להמשיך את ענין האחדות גם "אחר הרגל". שיחה ב: א( הקביעות דז' מר-חשון - "אחר הרגל" - באותו יום בשבוע שבו חל ה"רגל", שמח"ת. ובשנה זו - ביום השלישי, שענינו - "טוב לשמים וטוב לבריות" - ענין האחדות. ב( התחלת שיעור חומש היומי: "וגם ללוט ההולך את אברם גו'" - גודל המעלה דשכן טוב, ובמיוחד בנוגע לחינוך - ענין שהזמ"ג - התחלת הלימודים באופן של קביעות "אחר הרגל". ג( סיום שיעור חומש היומי - המזבח השלישי (סיום וחותם המזבחות, כללות ענין העבודה) שבנה אברם בחברון: (1) מלשון חיבור - ענין

ש"פ לך לך י"א מ"ח תשי"ב: אודות הרז"א: גדלות הענוה שלו, מאמריו וכו'; אדמו"ר מהוריי"צ רצה שידפיסו את מאמריו.

"צ"ל גם הוראה ולימוד מפרטי הענינים שבקביעות שנה זו, כתורת הבעש"ט הידועה שכל ענין הוא בהשגח"פ" (אור לט"ו באב תשמ"ח, ח"ד ע' 136)

יו"ל ע"י בית חב"ד סען אי מארן, צרפת - [email protected] לקבלת הפנינים מידי שבוע, הצטרף לקבוצת וואטסאפ "איז מען באמת צוזאמען" (עבור אך ורק תורת כ"ק רבינו) למס' + 336 613 60 770

ש"פ לך לך י"א מ"ח תשכ"ה: (מוגה) שסדר המדינה שצריכים לחיות ברחבות, פה אין מותרות, ורודפים כ"כ אחרי זה שאין זמן לתפילה בציבור, פעם בעלי עסקים למדו והתפללו באריכות, אצלו אין כזה דבר לחזור חסידות, מה פתאום, כשישנו שאלה בחסידות בס"ו או ע"ב צריך לברר אצלו, ויראה שהגם שעסוק כל השבוע יוכל לענות על השאלה ! אלא מאי, כל זה הי' פעם, אבל כיום באמריקה, 5 דקות אחרי התפילה לא רואים אותו כבר, מה שייך לשאלה בס"ו שנברר אצלו הרי הוא עסוק כל השבוע פעם הי' משכיל עובד, וההוראה שמצרים פעלה ירידה גם באברהם אבינו ולכן צריך להיזהר מזה. מה פתאום אברהם הי׳ צריך כל ההבטחות של אגדלה שמך וכו׳ למלאת רצון ה׳, ככה הוא לא הי׳ עושה את זה? והוראות ומילים נפלאים על יציאה לשליחות שזה כאב לב וכו׳ ראו בהערות! על הזהירות מהירידה במצרים של ימינו מה שגרם גם אצל אברהם כנ"ל.

מוצש"פ לך לך י' מ"ח תשל"ח: המאמר מוגה לך לך בה תובע בחוזק שנתיישב בכל השטחים (ס"כ) ואומר שלא נכנס ללחץ האומות, ולא נכריז בקול רם התיישבות בשטחים אלא שיהי' בלי רעש, וכשנלך בדרך זו, לא רק לא יערערו ולא יגבה קרבנות ח"ו וממשיך תמי' גדולה ביותר מהולה בצער גדול שעדיין לא התיישבו בכל השטחים של א"י ומפחדים מקול עלה נדף, ושנבנה בכל השטחים מקום תורה ותפילה ומקוה טהרה.

הוספה: בהמשך להתוועדות מוצש"ק, הנה מה שכתב הרבי (מהמבוא לחלק אגרות קודש חל"ג שי"ל לאחרונה, והובא גם בבית חיינו השבוע:)

במקביל למחאתו נגד הוויתורים הציע הרבי ליישב את השטחים ולהקמת שורת יישובים -- וכך כתב הרבי למשורר אורי צבי גרינברג (אגרת יב'רסו):

אולי ידוע כבר למר ממה שדברתי במוצש"ק פ' לך אודות ההכרח הגמור ליישב בבת אחת כל השטחים, עכ"פ אותם שיש עליהם ערעור מאומות העולם. ולדעתי ברורה, רק זו היא הדרך שיתייאשו שונאיהם של ישראל ר"ל ממזימתם הרעה בראותם אז מ'מיינט דאס מיט אן אמת. וכפי שדברתי בזה כמה פעמים, אפילו אלה היראים מפני המחאה והערעור וכו',

הרי ראו בעבר ורואים בהוה שהמחאה תהי' בתקפה ובשלמותה בלי הבדל כלל באם יישבו נקודה אחת או כל הגבול.

ולצערי הגדול כנראה שאין חושבים אפילו על דבר תכנית האמורה, והעיקר שכן נעשה בפועל, להתנהג כמו שהתנהגו בעבר, שלאחרי כל נצחון - שכולם היו למעלה מדרך הטבע - הן לאחרי מלחמת יוהכ"פ ומלחמת ששת הימים ומלחמת סיני וכו', עשו "חצי דבר", יותר נכון נאותו לקבל החצי דבר שניתן מלמעלה - הנצחון, ולא החליטו ובתוקף הכי גדול ולא גמרו הענין אחת ולתמיד. וכמובן שזה גופא הזמין לחץ, ולא עוד אלא שהוסיפו ושלחו משלחת ושלוחים ובאי-כח להודיע שלא רק שלא יגמרו לנצל את הנצחון, אלא שמוותרים על חלק חשוב ממה שכבר השיגו. ואת התוצאות ראו בפועל, שלא רק שלא הביאו לשלום, אלא שהביאו להיפכו - לפעולות דמחבלים והתשה ועד למלחמההר"ל. וכנ"ל הלך הדבר ונשנה כבר יותר משלש פעמים...

באם הכתוב לעיל הוא ג"כ השקפת מר, ובטח ידוע למר היושב באה"ק המצב מקרוב, בודאי יעשה טומל הכי גדול, והרי כמה וכמה חוגים יושפעו ממנו ואולי גם ישמעו לקולו. ואע"פ שמן המובחר הי' לעשות כהאמור תיכף ומיד כשהתחילו בנקודה הראשונה, עכ"פ טוב עתה במאוחר מאשר להמשיך בההנהגה דשני צעדים לאחור ואח"כ צעד אחד קדימה, ובכוונה משנה אני את הסדר, כי לצערנו אפילו השיטה דצעד אחד לפנים ואח"כ שני צעדים לאחור - גם כן יראים ממנה.

ויהי רצון אשר סוף סוף יקויים היעוד ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים, וכתוצאה מידית ביטול כל הפחד דמה יאמרו אומות העולם, ואם ישא חן וחסד בעיניהם הנהגה פלונית ופלונית, ועד לפחד מקול עלה נדף - באם יש חשש שנדע מרוח פיו של אינו יהודי. ואין להאריך בדבר המצער, וה' עוז לעמו יתן ללכת בקומה זקופה ובתוקף המתאים.

לשלימות הענין יצויין כי כבר במוצאי שבת קודש פרשת לך כתב הרבי שני פתקים במטרה לצרפם לשיחה ולפרסם בכלי התקשורת בארץ הקודש (אגרת יב'רסז):

התמי' והצער גדול שלא נעשה כל זה עד עתה, ובדחיפות לעשות כל זה בהקדם - וגם עוד יותר על ידי עובדא שכל זה יכול להעשות באופן חוקי לגמרי.

כי על פי החוק דעתה יכולה התיישבות האמורה להעשות בכל היקפה ובפועל ממש וביום אחד ממש - באם החליטו על דבר זה ויוציאו פקודה על דבר זה על מנת למלאותה תיכף ומיד - שני אנשים בלבד - ראש הממשלה והשר להתנחליות.

ואפילו אם למחרת יום זה יחקקו לדון עד"ז בישיבת כל הממשלה ובועדות שונות מהכנסת וכו' -

לאחרי המעשה בפועל ודאי שסו"ס ישקטו-הרוחות לגמרי, ובפרט כשיראו כל אחד ואחד ההתלהבות העצומה של רובו המכריע של בני ישראל באה"ק ובחוץ לארץ בהודעם תיכף על דבר התיישבותם, אף שכנ"ל תהי' בלי רעש כלל בלי פרסומת כלל וכו.'

א( דהרעש והלחץ שנעשה לרגלי הקמת חמש הישובים לא הי' גדול יותר - באם היו מקימים ישובים לכל אורך הגבול.

ב( ראי' מוכחת לכל זה: ידוע לכל (כולל - בואשינגטון, במוסקבה ובבירות דהערבים) על דבר ייצור נשק גרעיני בארה"ק ושכבר ישנו בפועל ומתוסף מזמן לזמן ובמשך שנים רבות - ומתחילה רצו לעכב ולבטל כל זה ולחצו וכו', אבל כשענו תיכף ובהחלטיות שימשיכו כל זה - הסתפקו הלוחצים בזה שתהי' הכחשה רשמית שאין כל זה במציאות ופסק הלחץ -

ולא עוד אלא שאחדות מהמדינות שלחצו מסייעות בייצור זה בכמה וכמה אופנים, וזה משך כמה שנים.

וראה עוד בארוכה מה שהובא בקשר לזה ב"דובר שלום":

הוראות מיוחדות בכתי"ק

בלילה בו נאמרה השיחה, מוצאי שבת פרשת לך לך, בשעה ארבע לפנות בוקר, הורה הרבי למזכיר הרב יהודה לייב שי' גרונר להתקשר בדחיפות לברק'ה, ולבקש ממנו לעכב את הפצת ופרסום השיחה כיוון שישנו קטע שמסיבות מסוימות לא רצה הרבי לאומרו בתוך השיחה, אבל יבוא בתור הערה, וישלחה לו בהקדם, כדי שימסור זאת למערכות העיתונים יחד עם השיחה. בד בבד, הורה הרבי לזרז את עורכי השיחה למסור אותה להגהה בהקדם האפשרי.

שעות ספורות אחר-כך, לאחר שהרבי התפלל תפילת שחרית, כתב שני פתקים, בהם הוסיף הרבי את ההוכחה מפיתוח הנשק הגרעיני, וכן את העובדה שעל פי חוק יכולים ראש הממשלה והשר הממונה על ההתנחלויות להחליט על ההתיישבות, כאשר אחר כך לא תהיה בעיה להדוף את הלחץ שתפעיל - אם בכלל - הממשלה והכנסת על ועדותיה השונות.

וזה לשונו הקדוש בפתקים אלו:

א( הרעש והלחץ שנעשה לרגלי הקמת חמש הישובים לא הי' גדול יותר - באם היו מקימים ישובים לכל אורך הגבול.

ב( ראי' מוכחת לכל זה: ידוע לכל (כולל - בוואשינגטון במוסקבה ובבירות הערבים) ע"ד ייצור נשק גרעיני באה"ק ושכבר ישנו בפועל ומתוסף מזמן לזמן ובמשך שנים רבות. ומתחילה רצו לעכב ולבטל כ"ז ולחצו וכו' אבל כשענו תיכף ובהחלטיות שימשיכו כ"ז - הסתפקו הלוחצים בזה שתהי' הכחשה רשמית שאין כ"ז במציאות ופסק הלחץ.

- ולא עוד אלא שאחדות מהמדינות שלחצו מסייעות ביצור זה בכו"כ אופנים, וזה משך כמה שנים.

ובפתק נוסף בכתב יד קדשו של הרבי:

התמי' והצער גדול שלא נעשה כ"ז ע"ע ובדחיפות לעשות כ"ז בהקדם - וגם עוד יותר ע"י עובדא שכ"ז יכול להעשות באופן חוקי לגמרי.

כי ע"פ החוק דעתה יכולה ההתיישבות האמורה להעשות בכל היקפה ובפו"מ וביום אחד ממש - באם יחליטו עד"ז ויוציאו פקודה עד"ז ע"מ למלאותה תומ"י - שני אנשים בלבד ראש הממשלה והשר להתנחלויות.

ואפילו אם למחרת יום זה יוחלטו לדון עד"ז בישיבת כל הממשלה ובועדות שונות מהכנסת וכו' -

לאחרי המעשה בפועל ודאי שקטו הרוחות לגמרי ובפרט כשראו כאו"א ההתלהבות העצומה של רובו המכריע של בנ"י באה"ק ובחוץ לארץ בהודעם תיכף ע"ד התיישבותם, אך שכנ"ל תהי' בלי רעש כלל בלי פרסומת כלל וכו.'

מאבק עם הצנזורה

בינתיים סיימו המניחים לכתוב את השיחה, ומיד כאשר השיחה נמסרה לידיו הק' מיהר הרבי להגיה את רשימת הדברים. בסיימו את ההגהות, הורה הרבי למזכיר לטלפן לברק'ה, למסור לו את ההוספות, להורות לו להכין תרגום של הדברים לעברית, בסגנון המתאים לפרסום בעיתונות, ולהשתדל שהדברים יתפרסמו במילואם.

כאשר שאל המזכיר אם להכניס את ההוספות הללו גם בשיחה המוגהת, השיב הרבי בשלילה, ואמר שזה נועד רק עבור הפרסום בארץ הקודש, והוסיף שמאוחר יותר יחליט באשר לשיחה המוגהת.

המזכיר מילא את הוראת הרבי, ויצר קשר טלפוני עם ברק'ה. מיד כששמע ברק'ה שהרבי מזכיר את הנשק הגרעיני של ישראל - הוא הבין שמצפה לו מאבק של ממש עם הצנזורה... הוא השמיע את חששותיו באוזני המזכיר, והביע את דעתו שלא כדאי למסור זאת לסוכנות הידיעות הישראלית 'עתי"ם' (=עיתונות ישראלית מאוחדת), כיון שאם הצנזור יראה את הידיעה הזאת, הוא יורה מיד לכל העיתונים שלא להדפיס אותה בשום פנים ואופן.

לכן, הציע ברק'ה שהוא יעביר את החומר ישירות למערכות העיתונות "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", שם יש לו קשרים טובים ויתכן ויוכל לעקוף את מגבלות הצנזורה.

כאשר דיווח המזכיר לרבי על תוכן שיחתו עם ברק'ה, הביע הרבי את הסכמתו לרעיון של ברק'ה, והעיר שכנראה שהעיתון "שערים" (שיצא לאור על ידי פועלי אגודת ישראל), ידפיס הכל ללא שינויים.

חלפו 24 שעות, וביום שני לפנות בוקר ביקש הרבי לברר אצל ברק'ה מה מתקדם עם הפרסום בעיתונות. התברר, שבמערכת "ידיעות אחרונות" לא הצליחו להתחמק מהצנזור, והוא הורה שלא להדפיס כלל את דבריו של הרבי. במערכת "מעריב" לעומת זאת, החליטו כן לפרסם חלק מהדברים, כולל ההוספה של הרבי אודות העובדה שעל פי חוק יכולים ראש הממשלה והשר הממונה על ההתנחלויות להחליט על ההתיישבות, אולם גם הם לא הסכימו להדפיס את דברי הרבי אודות הנשק הגרעיני של ישראל...

להעביר תוכן השיחה לראשי השלטון

בינתיים הוכנס גם הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה בסוד העניינים, והוא הציע לשכפל את השיחה - כולל ההוספה של הרבי אודות הנשק הגרעיני - ולחלקה לכל חברי הכנסת ושרי הממשלה, במיוחד לראש הממשלה מנחם בגין.

הרבי הסתייג מהרעיון לשלוח את תוכן השיחה לכל חברי הכנסת, ואמר שהדבר עלול לעורר רושם כאילו 'ליובאוויטש בוחשת יותר מדי בקדירה'. עדיף, אמר הרבי, למסור עותק מהשיחה לראש הממשלה מנחם בגין, לעזר וייצמן שר הביטחון, ולאריק שרון, שהיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

הרבי הוסיף ואמר, שר' שלמה מיידנצ'יק המכיר את היחס שלהם לליובאוויטש, כך שמן הסתם הם מעוניינים לדעת מה דובר בזמן האחרון - ידבר עם כל אחד מהם בנפרד ויסביר לו את חשיבות העניין. הרבי הוסיף ואמר שכדאי למסור את הדברים גם למר חיים לנדאו (שהיה שר ללא תיק בממשלת בגין), בפרט שהוא ביקר אצל הרבי בעת ההקפות, וכאשר הרבי שוחח איתו על המחדל שהיה במלחמת יום הכיפורים, כאשר צה"ל לא ניצל את ההזדמנות לכבוש את דמשק, הביע לנדאו את צערו על שדבריו של הרבי בנושא זה לא פורסמו בעיתונות הישראלית.

"דברי הרבי מוסמכים כדברי ראש הממשלה"

כעבור כמה שעות התקשר ברק'ה למזכירות, ודיווח כי ניסה לפרסם את דברי הרבי באמצעות "קול ישראל", אולם גם שם הצליחה הצנזורה לעכב את פרסום הדברים. שדרן הרדיו, שהיה להוט לפרסם את דברי הרבי במילואם, כולל הפרטים אודות הנשק הגרעיני של ישראל, ניסה לשכנע את הצנזור להתיר לו לפרסם את הדברים. הוא גייס לטענותיו את העובדה שבאותו יום הצהיר אחד מחברי הקונגרס האמריקאי

שלישראל יש 15 פצצות גרעיניות, ושקיבלו זאת באופן רשמי ואף סייעו להם בזה - ודברים אלו פורסמו בכלי התקשורת בארץ. "מדוע את דבריו של חבר הקונגרס התרתם לפרסם, ואילו את דברי הרבי אתם אוסרים לפרסם?", התריס שדרן הרדיו.

בתגובה לדבריו הסביר לו הצנזור שכאשר חבר הקונגרס האמריקאי טוען כך, הוא מדבר בשם ארצות הברית, וישראל יכולה להכחיש את הדברים. לעומת זאת, כאשר הרבי אומר את הדברים, הרי מכיוון שידוע שהרבי מקבל את הידיעות שלו ממקורות בכירים בממשלת ישראל - הרי זה כאילו אותם מקורות בכירים בישראל מודים בקיומו של הנשק הגרעיני...

כמו כן אמר הצנזור, שכאשר הרבי אומר משהו, הרי בציבור נחשבים הדברים למוסמכים ביותר, בדיוק כמו שהדברים נאמרו על-ידי ראש הממשלה!

כאשר המזכיר סיפר לרבי על שיחתו הטלפונית עם ברק'ה, התעניין הרבי לדעת מיהו אותו חבר קונגרס, ואמר שכנראה גם הוא קיבל את הידיעות מגורמים בישראל...

הרבי הוסיף ואמר, שהצנזורה הישראלית לא מבינה שבכך שהם מונעים בקנאות כל כך גדולה כל פרסום המזכיר את הנשק הגרעיני של ישראל - הרי בזה גופא הם מודים שזו אמת...

הרבי אף התבטא: אם זה היה שקר היו כן מפרסמים? ובגלל שזו אמת, לא מפרסמים? הרי זה היפך השכל!

באותו יום שני, בשעות הערב לפי שעון ניו-יורק, התקשר ר' שלמה מיידנצ'יק למזכירות, וסיפר שביקר בכנסת ופגש שם את ראש הממשלה מנחם בגין. הוא מסר לו את השיחה, כולל ההוספות, והדגיש שהדברים אודות הנשק הגרעיני לא יפורסמו בישראל או בארצות הברית. ראש הממשלה הודה לו על כך, הכניס את השיחה לכיסו והבטיח לעיין בדברים בהזדמנות הראשונה. אחר-כך פגש את אריק שרון ועזר וייצמן ומסר להם את דברי הרבי. את חיים לנדאו הוא לא הצליח לפגוש באותו יום.

שכלי התקשורת ירצו לפרסם בעצמם

ביום שני בחצות הלילה לפי שעון ניו-יורק, שוחח המזכיר עם ברק'ה בטלפון, ושמע ממנו על ניסיון לפרסם את הדברים בעיתון "הארץ", אולם גם שם סירבו לפרסם זאת, לאחר שקיבלו הוראה מהצנזור.

ש"פ לך לך ח' מ"ח תשמ"א: הי' התוועדות וחלק מוגה (הוספות לקו"ש ח"כ), אודות ויעקב הלך לדרכו צריך להיות בשמחה ובס"ו (נוגע לימינו אלו) הדגשה מיוחדת על עבדו ה' בשמחה כשהחושך יכסה ארץ וערפל לאומים ומכיון שמלכיות מתגרות באופן מבהיל צפה לרגליו של משיח בשמחה! ואח"כ מספר שהי' א' מפוילישע צדיקים שבשעת שלא רצו ליתן לו תפוח, בירך בורא פרי העץ וגרם שיתנו תפוח, כשיהודים יהיו שמח בשמחת הגאולה מצד הבטחון שהקב"ה יביא משיח זה גופא יביא כביכול עוד יותר מהר שהקב"ה ימלא הבטחתו לבניו. (בשעתו לא נאמר בהתוועדות אלא הוסיף בהגהה סעיף שלם בכתי"ק): שזה בכלל לא ענין של דוחק הקץ אלא פשוט לחשוב פירוש המילות כשעומד לפני הקב"ה ומבקש ותחזינה עינינו את צמח דוד, ומתכוונים באמת, ובמילא כ"א ישאל על עצמו מה פעלתי בזה היום, וההוראה היתה שנוסיף כל יום בשנה לימוד התורה ונתינת הצדקה ובשמחה ומה טוב בענין של פרשת השבוע, וגמר עם ענין של שנת הקהל, ושמחה תדחה לגמרי הגלות. מוגה: ז' חשון שבו הגיע האחרון שבישראל לביתו - מעלת עבודת עשיית דירה בתחתונים. בלתי מוגה:

שיחה א: הדגשת עניני שבת (בכלל - דעם היותה מימי השבוע ה"ה למעלה מן הזמן) - בפ' לך לך, הליכה באין ערוך לגבי הדרגות הקודמות הקודמות ע"ד התעניות דר' זירא כדי לשכוח תלמוד בבלי (והעליות שבגן עדן); ביאור הענין בעבודת כאו"א - בענין הלימוד באופן דחריף (בבלי) ובקי (ירושלמי) וכן בעבודת בעל עסק; ההוראה בפועל: יש להתחיל עבודה שבאין ערוך לגמרי לעבודה הקודמת, למעלה ממדידה והגבלה ועי"ז "אשר אראך" - גילוי מציאותן של ישראל, ביאור הענין ע"פ החילוק דמצוות ב"נ והמצוות שניתנו במתן תורה כו'. (ס"א). שיחה ב: ההתוועדות ביום שלאחר ז' מרחשון - בו שבו עולי הרגל (ובהמתנה בשאלת גשמים עד שהאחרון ישוב לביתו - הוראה ע"ד אהבת ישראל), ומאז - עיקר התחלת השליחות ד"יעקב הלך לדרכו"; לכאו"א ניתן הכח למלאת שליחות והיצר הרע אומן במלאכתו להפריעו, הבחינה - ע"פ התוצאות בפועל; החובה לעסוק בענינים שהזמן גרמא, שלילת "נישואי תערובות", ועתה - בקאנווענשן'ס ובאסיפות, לדבר במיוחד אודות החינוך היהודי (ולא על דברים טפלים); לעסוק בכך למעלה ממדידה והגבלה בלי להתפעל; סיפור (בענין זה) על ר' לוי יצחק ז"ל. (סכ"ט). שיחה ג: הביאור במעלת העבודה ד"יעקב הלך לדרכו" לגבי העבודה דחודש תשרי - למרות גודל הירידה, לגבי המצב דישראל בבית המקדש במשך חודש תשרי - ואדרבה, כל ישראל שבו למקומם "שמחים וטובי לב"; כך צ"ל גם בזמן הזה - לאחר חודש תשרי יש להוסיף בתורה ומצוות, בשמחה גדולה, איש איש במקומו. (כנ"ג) שיחה ד: שאלות בפשוטו של מקרא (יז, א) "ויהי אברם בן תשעים שנה וחמש שנים וירא אליו ה' גו'" ורש"י אינו מבאר. (סס"ט). בלקוטי לוי יצחק (ע' נג) - בסיפור הזהר אודות "רווק אחד" שבא ללמוד תורה לשם עשירות כו' ("פז" - "גין גאלד"). (סע"ב). הקשר דענינים הנ"ל (בחומש ובזהר) לפ' לך לך, וההוראה - ע"ד העסוק בתורה ומצוות "שלא לשמה" (בתחלת העבודה) - בפנימיות הענינים, ולמעשה - אל יבהל מעבודה שלכאורה אינה לפי מדריגתו, וכן בענין השמחה - יש לחטוף ולנהוג כן (כהצדיק שבילדותו בירך על התפוח וממילא קיבלו). (סע"ו). מהוראות פ' וירא - ע"פ סיפור אדמו"ר מהוריי"צ (שהכל מודים שהי' היחיד שכלל ישראל הי' נוגע לו כו') אודות בכיו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שהקב"ה יתגלה אליו, כך צריך לחנך כל ילדי ישראל. (ספ"ד). שיחה ה: ביאור הסיפור בזהר (הנ"ל). הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י במ"א) וההוראה ע"ד העבודה עם עצמו כאברהם אבינו שלאחר 99 שנות עבודתו, מל את עצמו; הדגשת הוראה הנ"ל (בענין החינוך) כיון שהמאורע הי' עם אדמו"ר הצמח צדק. (סצ"א)

ש"פ לך לך י' מ"ח תשמ"ב: התוועדות מיוחדת לכל ארכה. התחיל עם זה שלכאורה לא הי' אמור להיות התוועדות, האורחים כבר נסעו וכבר אחרי ז' מ"ח, וכמה חשבו שלא יהי' התוועדות, ואע"פ החלטנו מאיזה סיבה שתהי' להתוועד, ובטח יהי' לזה תוצאות. בארוכה מה זה לך לך, למעלה ממדידה והגבלה, עובד אלקים, מי שנולד להורים פרום במילא גדל בכזו אווירה, במילא לא נקרא שעבד והתייגע ע"ז, לך לך מארצך מבקשים שיצא מטבעו ורגילותו, וחילוק בין בראשית נח לך לך. ובס"ו אומר שזוהי הסיבה של התוועדות של השבת כי דיברו כ"כ הרבה פעמים על איחוד בנ"י מכל העולם בספר תורה, ומסתכלים בעיתונים שהמצב העולם שאקלט זיך ועומד כאילו ליפול ח"ו ולא כדאי לפרטם מפני אל תפתח פה, ובכאב ע"ז שקרואים עיתונים לדעת מה קורה בעולם וכדי להציל העולם ממצב זה צריך אחדות ישראל בפועל. בס"ז, ע"ז ששולחים צעטליך שעושים שטורעם בכל העולם ומודיעים לי ששלחו הודעות לכולם על אותיות בס"ת והרבה קיבלו המודעות ואני בקשתי עש"ק שיתנו לי מספר מדויק כמה נרשמו ספר תורה א' ב' וג', ונהי' ליכטיק אין די אוייגין בלשון סגי נהור, שטורעם אודות ענין זה בפועל ממש לא נעשה שום דבר מספר האותיות אינו מיעוטא דמיעוטא, אינו רוצה לומר כמה נעשה ע"ע, וניסיתי א קיצל טאן ובנוגע לפועל מחליטים לעשות התוועדות השבת לבטל כל הסדרים ופלענער למעלה ממדידה והגבלה ע"מ שמכאן ואילך הפעילות בזה יהי' באין ערוך לגמרי. ס"ח קיבל מכתב מיהודי מעבר לים, שמכיון שהתחילו עם ס"ת למבוגרים שיכתבו שמה כולם ולמה צריך ס"ת לילדי ישראל ? ועונה ע"ז שחבל שלא מבינים שיש חילוק כי זה הבל שאין בו חטא, ובסי"א שמתשתמשים עם ענין של ס"ת עבור פירוד הלבבות שלא ניקח עסקנים חדשים, ואומר שישנו 13 מליון בנ"י בעולם ויגדל עד 15 מיליון, ובאם כל אחד ירשם בס"ת אז למליון יהודים ירשמו 3 ס"ת ול 15 מליון יצטרכו לכתוב 45 ספרי תורות ! בס"כ אודות בחור שהולך להפיץ המעיינות שבשעת שפועלים בלי חיות היהודי איתו אתה מדבר קאלט בלוטיק לא תפעל עליו שום דבר, ולכן ראשית העבודה זה קבלת עול אבל לאח"ז לעשות עם הרגש וחיות, בסכ"ב שבחורים טעונים שחסר להם בגשמיות במנוחת הגוף ומנוחת הנפש אבל ידוע שזה מה שהרבי הקודם אמר ע"ז ולאידך זה לא הצדקה להנהלת הישיבה שחסר גשמיות בתלמידים, ובסכ"ז שבחורים יכולים לשבת איפה שהרבי יושב בתפילה ומדבר ברורות אודות מה שיושבים במקומו למעלה בזאל הקטן שלא נשמרים ויושבים על מקומו, והמענה ע"ז באריכות איפה הוא המקום קבוע שלו. לאח"ז אודות הערות הת' ואנ"ש.

הוספה: לכאורה וואס איז שייך "יפעלו בי" - דער חסרון איז דאך לכאורה אין די שומעים ? - איז אבער די מציאות ניט אזוי:

בשעת מ'רעדט און מ'שטורעמט במשך פון א גאנצן יאר אין א ריבוי התוועדויות, און מ'רעדט צו תלמידים און חסידים פון נשיא דורנו, און מ'רעדט אין אן עת רצון און אין א "מקום שמגדלין בו תורה" און "מקום שמגדלין בו תפלה", און דאס אלץ דערנעמט ניט - איז א ויכערע זאך אז דער חסרון איז ניט אין די שומעים, נאר אין דער וואס רעדט; און אויב דאס וואלטן געווען אמת'ע דברים היוצאים מן הלב, וואלט דאס זיכער דערנומען !

אויב אזוי - וואס קומסטו רעדן: פארשפאר זיך אין צימער אפגעזונדערט פון אלעמען, און לאז קיינעם ניט אריין, און לערן מער תורה, דאוון מער, זאג מער תהלים, און הער אויף טומלען די וועלטן !

איי וואס וועט זיין מיט דער וועלט? איז דיין רעדן האט דאך סיי-ווי ניט קיין פעולה - איז וואס דארפסטו גיין רעדן נאכאמאל און מאנען וכו'. ובמכ"ש וק"ו: מה-דאך אז דער רעדן במשך א גאנץ יאר אין א ריבוי התוועדויות האט ניט גע'פועל'ט - איז וואס וועט פועל'ן נאכאמאל רעדן אין נאך א התוועדות ?!

אנשטאט מאכן א התוועדות און רעדן און זידלען זיך, ר"ל, ווי אנדערע ווילן טייטשן, און מאטערן אידן, און דורך דעם מבטל זיין אידן פון לימוד התורה וקיום המצוות - לאז זיי צו-רו און מקיים זיין תורה ומצוות, ובפרט אז ס'איז יום השבת - איז לאז זיי שלאפן און מקיים זיין דערמיט דעם "וקראת לשבת עונג",

ווארום מאכן דער התוועדות איז ניט קיין ענין פון אם לא יועיל לא יזיק - ווייל דאס איז א זיכערע זאך, אז בשעת דער התוועדות איז מען ניט מקיים תורה ומצוות, משא"כ צי דאס וואס מ'רעדט וועט פועל'ן און אלע אנדערע גוטע זאכן וואס קענען דערפון ארויסקומען - איז א גרויסער ספק, ווי מ'האט געזען ביז איצטער. כנ"ל - איז צוליב וואס דארפסטו מאכן א התוועדות ?!

עס דארף דאך אבער זיין "טאפארו דא פלאחו" ! מ'דרוקט אפ און מ'שיקט פאנאנדער בכל מקום מיטן גאנצן טומל - אבער עס פעלט דער "טאפארו דא פלאחו" !

ש"פ לך לך ח' מ"ח תשד"מ: הי' מאמר מאוד מיוחד שבה מסביר איך יכול להיות שהיו נשמות גבוהות גם אצל הגוים כמו מתושלח שזה מראה על המשכת החסד, כי זה הי' לפני הברית מילה של אברהם, לאחרי זה זה נגמר ואומות העולם לא יכולים לקבל כזו חסד מלמעלה. אריכות אודות שבת אחרי' ז' מ"ח . אריכות גדולה לך לך של אדם ראשון שהי' זה המצוה הראשונה שקיבל והיצה"ר שם ע"ז כל הכוחות להכשילו וככה אצל כ"א שלא נותן לו למלאת תפקידו וצריך לדעת דאלאי איש פרטי, אין כזה מושג של איש פרטי, כל יהודי ועל ענינו נוגע לכל הכלל (סי"ב), אח"כ אודות עריכת כינוסים כדי בזעקיך יצילוך ובסוף ההתוועדות שנמצאים באחרית הימים כפי שכתוב בסוף מסכת סוטה. / מעלת השבת ויכולו דז' מ"ח שעד אז עוד קשורים עם תשרי והמעלה השנה שאין הפסק עם שבת וחל ביום שנאמר פעמיים כי טוב וההוראה בפועל שאלו שעדיין לא קיימו הענינים השייכים לחודש תשרי ישלימו עד טו / הוראה מלך לך שההליכה דיעקב הלך לדרכו צ"ל באופן דלך לך והיינו כשמטילים על יהודי תפקיד מיוחד מתאמץ היצה"ר לפתותו לעסוק בעניני קדושה אחרים ובלבד שלא יעסוק במוטל עליו, לימוד זכות ע"ז מחטא עה"ד שאדה"ר לא עמד בנסיון אף שידע שהאיסור רק על ג' שעות / כאשר מדברים על ענין מסוים לדוגמא שחסר הרבה בביסוס השכונה וכו' / פרשת וירא ומענה הצ"צ להרש"ב אודות התגלות הקב"ה וההוראה שגם אחרי שיהודי פעל כ"כ הרבה משך ימי חייו אפשר לתבוע ממנו לשנות את עצמו וזה שייך לכאו"א גם לילד קטן / מאמר ד"ה אני הנה בריתי / פרש"י: כי אב המון גוים הביאור ע"ש אברם למה הוצרך לפרשו כאן וכן אודות שרי והענין בפנימיות וההוראה בעבודה שאצל כאו"א ישנו הענין דאב המון גוים / לקוטי לוי"צ: ההוראה בעבודה מאז יבקע כשחר אורך שלעתיד יתגלו סודות התורה ויבקע אותיות יעקב וההוראה להוסיף בהפצת המעיינות / קבלת החלטות בשעות אלו שהן עת רצון. שיחה א :ס"א - ששה בחשון - סיום המועדים (החל מחודש אלול), ושבעה בחשון - התחלת העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" בשלב התחתון ביותר. מעלת הקביעות דז' חשון ביום הששי בשבוע, ומיד לאח"ז - העילוי דיום השבת. שיחה ב :ס"ט - פ' לך לך - העבודה ד"ויעקב הלך לדרכו" באופן ד"לך לך מארצך וממולדתך גו'". שיחה ג :סט"ז - א( שאלות בפרש"י (יז, ה) - "כי אב המון גוים נתתיך". סי"ז - ב( שאלות בלקוטי לוי"צ (סוף פרשתנו) - גילוי פנימיות התורה באופן ד"אז יבקע גו'". סי"ח - ג( השלמת עניני חודש תשרי עד ט"ו חשון, קיימא סיהרא באשלמותא. סכ"ב - הביאור בפרש"י, הקשר שבין הלימוד ע"ד הפשט ללימוד ע"פ פנימיות התורה, וההוראה בעבודת ה'. שיחה ד :סכ"ח - הביאור בלקוטי לוי"צ.

ש"פ לך לך ח' מ"ח תשמ"ה: ביאור ארוך על מעלת ז' מ"ח לחכות עד האחרון מישראל שיגיע לנהר פרת ובעבודה בכדי שיהי' דירה בתחתונים בשלימות צ"ל כל אופני העבודה ואדרבה המעלה העיקרית בנהר פרת המקום הכי מרוחק מירושלים ובזה מודגש אחדות ישראל, וההוראה מזה שלאחרי ז' מ"ח מתחיל עבודת יעקב הלך לדרכו בלי מנוחה אלא ילכו מחיל אל חיל כשם הפרשה לך לך והמטרה עבור הנפש אשר עשו בחרן וההוראה בפועל לפעול על יהודים שאינם יודעים לע"ע אודות יהדות / מינוי משפיעים: מי שיש לו ספק מהי עבודתו עתה אף שאם ריק הוא מכם הוא, עליו לפנות בשאלה אל הרב ואלו שנתמנו למשפיעים מתעצלים למלא תפקידם ועי"ז פוגעים במושפעים וכל התירוצים למיניהם אינם אמת (ועד"ז בנוגע ליהודי שהטילו עליו לכתוב ענינים בחסידות...) ויה"ר שמכאן ולהבא יתוקן הדבר / מאמר ד"ה ויאמר ה' אל אברם לך לך / פרש"י הרי כבר יצאו לפנ"ז לארץ כנען ומה זה ויצאו, והיכן אמר לו ה' לאן ללכת, ועוד הביאור שהי' צ"ל יציאה שני' והוראה בעבודה כשיהודי טוען שאין לו לקיים תומ"צ כי לא נצטווה מפי הקב"ה עונים לו שעליו לקיים רצון הקב"ה כיון שרואה השגח"פ בכל עניניו / לקוטי לוי"צ הסיפור אודות ר' יוסי בן פזי, למה רצה ר' אבא להענישו ומדוע נשאר שמו בן פזי והביאור שהכוונה של ר' אבא ור' יוסי ללימוד התורה לפעול הדירה בתחתונים אלא שלאחרי שהחל ללמוד הי' על ר' יוסי להגיע ללימוד לשמה / נקודת הביאור לזהר ולקוטי לוי"צ דנח שאין הכוונה לשלא לשמה כפשוטו אלא ללימוד בבחי' פז שבתורה ההוראה שזוכים לעוה"ב ע"י לימוד התורה ויש להשתדל להשפיע על יהודים לקבוע עתים לתורה ועוד / הוראה מהרמב"ם היומי חומר הענין דמזיד וההוראה בעבודה שיש להתרחק ככל האפשר מכל דבר שאפשר להכשל בו / מבצע קביעות עיתים לתורה וע"י השפעה על יהודי לקיים מצווה מסוימת מקיים המשפיע המצוה ברוחניות והוראה לפועל להוסיף במבצעים והוראה ממעשה הידוע ע"ד תשובת הצ"צ להרש"ב שגם במדריגה גבוהה יש להוסיף / מבצע הדפסת התניא בכל מקום / שיחה א :ס"א - שבעה בחשון - התחלת העבודה בעניני העולם, תכלית העילוי - נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים; והקשר לפ' לך לך - "הנפש אשר עשו בחרן", "חרון אף של מקום בעולם", עבודה הקשורה עם הענין דנתאוה הקב"ה כו' דירה בתחתונים. שיחה ב :סי"ז - ע"ד ה"משפיעים"; כל יהודי צריך להיות משפיע. שיחה ג :סכ"ד - שאלות בפרש"י (יב, ה) - "ויקח אברם גו' ויצאו ללכת ארצה כנען וגו'". סכ"ו - שאלות בסיפור הזהר (פח, א) אודות ר' יוסי בן פזי. סכ"ט - שיעור היומי ברמב"ם - כפרת קרבן אשם גם על הזדונות; שקו"ט בדברי אדמו"ר מהר"ש בענין זה. שיחה ד :סל"ד - הביאור בפרש"י. שיחה ה :ס"מ - הביאור בזהר - הפעולה דדירה בתחתונים ("עלמא דאתי") ע"י לימוד התורה, לימוד התורה דר' יוסי - בהתחלת העבודה, ואח"כ לימוד התורה לשמה - ללא שום תכלית, אפילו לא דירה בתחתונים. סמ"ז - הדפסת ספרי תניא; השייכות ד"בקדוש ישראל יגילו" לספר התניא. שיחה ו :ס"נ - ע"ד ה"דינער" לטובת המוסד "ברית אברהם". הוספה: והלואי אז בא "ראשיכם שבטיכם" וואלט עס געווען אזוי פארשטאנדיק ווי בא אנשים פשוטים...

יג. א דבר המבהיל:

שוין א משך זמן וואס מ'דארף פארענדיקן ביאורים בחסידות, וואס ע"פ טבע וואלט עס געדארפט נעמען צוגרייטן מערניט ווי נאך א פאר שעה, א פאר טעג, א פאר וואכן – ואעפ"כ איז ניטא קיין שום סיבה וטעם והסברה פארוואס דאס שלעפט זיך און האלט זיך אין איין שלעפן שוין כמה שנים, און עס ווערט ניט געענדיקט !

מ'האט אים געגעבן דעם זכות ואפשריות דאס צו מאכן און צו פארענדיקן, וואס בשעת דאס ווערט פארענדיקט וועט עס זיין א דבר שלם, און ניט נאר א שלם מכאן ולהבא, נאר דער דבר שלם וועט אויפטאן א שלימות אויך אין דיר פריערדיקע. און דערצו ווייסט מען דאך וויפיל ס'איז די אחריות פון א מתחיל במצוה – שאומרים לו גמור - אעפ"כ האלט זיך דאס אין איין שלעפען בלי שום סיבה, אפילו מצד זיין נה"ב, און עס ווערט ניט פארענדיקט! ...

וויפל מ'האט שוין גערעדט וועגן דעם איז לא נגע ולא פגע! מ'האט געפרואווט שיקן צו אים שלוחים אים מעורר זיין - איז יעדער איינער האט תירוצים: דער האט אים ניט געטראפן, דער קען ניט פועל'ן. דער ווייסט ניט...

מ'רעדט צו א וואנט! ...

איך וואלט מיט אים אליין גערעדט - אבער דעמולט וואלט געווען שבירת הכלים ! האב איך געשיקט שלוחים און געפרואווט כל מיני אופנים צו פועל'ן אויף אים - אעפ'כ העלפט עס ניט און די זאך ציט ויך ווייטער.

ועיי"ש ההמשך.

ש"פ לך לך ח' מ"ח תשמ"ח - הקהל: הי' לשונות מיוחדים שעומדים אנו בשבת שבערבו הי' ז' מ"ח צריך לפרסם עבודה מיוחדת של השנה (הקהל) ולפרסם אודות שמחה ולהמשיך שמחה על כל השנה כולה, שמחה גלוי' ולעשות עוד יותר גם אחרי שעבד עם כל כוחו והתעייף, קווי ה' יחליפו כח ועובד אח"כ עם כוחות מחודשים, בהערה 80: הרבי קם ורקד על מקומו בשמחה רבה ועצומה! לאח"ז מביא יישר כח לבחורים שרגש החסידי שלהם הביא לקיים לך לך מד' אמות של נשיא הדור משך הזמן של הקהל / : ביאור הרבי על רש״י בפסוק חת״ת דאתמול שאליעזר לבדו הי׳ / אגב, באותה שיחה עוד ביאור על ״לכבד את אשתו״ עיי״ש / ז' מ"ח גמר העבודה דחגה"ס וממנו להמשיך שמחה והקהל לכל השנה והקשר לסיום לך לך אודות מילה מעלת העבודה בגשמיות המתבטא במיוחד במצוות מילה והוראה בפועל לפרסם הכרוז אודות שמחה והקהל, סיום הס"ת של שבוע שעברה הי' בהשגח"פ בהקהל ונשלח לאה"ק / יישר כח לאורחים שהיו כאן בחגה"ס אישור על קבלת המכתבים והשאלות והודעה ע"ד קריאתם לציון / פרש"י ויט אהלו (בן חמש רואה בבית הוריו עד כמה מכבד אביו את אמו), 318 כמנין אליעזר מנ"ל בפשש"מ (מאריכות הכתוב זה משמע שבא להדגיש הפלאת הנס ועפ"ז מובן מעלת אליעזר) / הוראה מרמב"ם היומי לתקן הדיעות / לקוטי לוי"צ הוראה מאז יבקע כשחר אורך. שיחות א-ב-ג: ז' מר-חשון - המשכת החג על ובכל השנה כולה בעבודה בגשמיות דוקא, ובמיוחד - בנוגע לענין השמחה והענין ד"הקהל", והשייכות דכל הנ"ל לפרשת השבוע והיום - ברית מילה; ע"ד הס"ת ששלחו לארץ הקודש; ע"ד היישר-כח לאורחים ואישור על קבלת המכתבים כו' - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר. שיחה ד: א( שאלות בפרש"י: (1) "ויט אהלה", (2) "וירק את חניכיו גו' שמונה עשר ושלש מאות". ב( שיעור היומי ברמב"ם (הל' מכירה רפ"ד) - "כליו של אדם.. קנה לו" ב"לתקן הדעות". ג) לקוטי לוי"צ (סוף פרשתנו) - "אז יבקע כשחר אורך גו'", גילוי סודות התורה. ד( חלוקת משקה. שיחה ה: ג( הביאורים בלקוטי לוי"צ ובשיעור היומי ברמב"ם - נכללו בחלק שהוגה ע"י כ"ק אדמו"ר. א( הביאור בפרש"י - "ויט אהלה". ב( הביאור בפרש"י - "שמונה עשר ושלש מאות".

ש"פ לך לך י"א מ"ח תשמ"ט: התוועדות מיוחדת והוראות מיוחדות לעבודת השליחות בכלל. לשונות מופלאים אודות זה שצריך להיות אראך כשנשמה נמצאת למעלה לא מרגישים פנימיות מציאותה, דווקא כשיורדת למטה שאלקות אינו בגלוי אז נתגלה אראך עד שנהי' מהלך ולא רק עומד. הערה 29 מביא שאצל כו"כ חסידים ללמוד חסידישע פרשה של השבוע וכמה עם בני המשפחה אפילו אלו שלפני בר מצוה. הנאתך לטובתך מסביר מהו הפשט בהערה 37. ס"ח תובע הוראה מפורשת שלכל אחד יש לו שליחות לצאת בעולם לפינה נדחת, הגם ששואל שהי' עדיף להישאר בארצך ללמוד נגלה וחסידות למה דוקא בשליחות עם נסיונות? אבל נשיא דורנו אמר לא זו הדרך כלל! לכל אחד יש הזכות והחוב והאחריות לצאת בשליחות לא רק לצאת ידי חובה אלא לחפש מישהו אחד לעזור ודווקא ככה נהי' להנאתך לטובתך ונתגלה אראך, ומקבלים מהמשלח כוחות נעלים עוד יותר והלוואי שהיו משתמשים עם כל הכוחות שנותנים ע"ע! ואלו שחושבים שצריכים הרבה הכנות ללמוד בישיבה, לא בזמננו, כי נותנים מיד השליחות אין מה להתכונן! ובס"י שגם לאחרי שיצאו בשליחות ועשו גדולות ונפלאות צריך עוד להתקדם בלך לך מחיל אל חיל וצריכים תמיד שטענדיק וואקסן און גיין העכר וכן השליח עצמו לא להפסיק אחרי שכבר פעל ועשה, ולהתשמש עם הכשרונות שהקב"ה נתו לו עבור יהודי שני ועצם העובדה כפי שרואים שכל מה שעשינו ע"ע משיח עוד לא הגיע סימן שצריך לעשות עוד יותר ומה שיותר יפעלו בשליחות עם שטורעם, מה שיותר מקבלים כוחות הם עבור השליחות והן עבור ענינים הפרטים! ברכות בבני חיי ומזוני רוויחי! ובהיותינו בשנת הבנין וודאי בשעת שבונים בית זה מראה על הליכה אמיתית ושלימות קיום השליחות וזה ע"י בניית בנינים בכל מקום ומקום. ועוד בהוספות הוראה לעבודת החינוך מסיפור מיוחד בזוהר עיי"ש. / ולהוסיף, אשר בסיום ההתוועדות הרבי ביקש שינגנו צמאה לך נפשי בגלל הגעגועים לחודש תשרי המרובה במועדות אשר עיקר השיחה (המוגהת) נסבה על זה שבחודש מרחשון אין מועדים. והעיקר כנ"ל לשלוחים, בסוף על הוראת לבנות או לקנות בנינים חדשים / בהוספות הוראה לעבודת החינוך מסיפור מיוחד בזוהר.

הוספה: ההוראה לקנות בית חב"ד (ולא להשכיר) ושרק אז מתקיים ה׳לך לך׳. שיחה א: "לך לך מארצך גו' אל הארץ אשר אראך" - הליכה מלמעלה למטה לפעול בעולם, שייכותה לחודש מרחשון, וההוראה בעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות - תרגום משיחה באידית שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר. השלמות לשיחות דלעיל. שיחה ב: א( ע"ד ה"פגישה", ושייכותה לפ' לך לך. ב) הורעה מסיפור הזהר אודות מלמד דרדקי שהצטרף למלמד טוב יותר ממנו - "מסכתא רבתי" בנוגע לפעולה על הזולת. ג( חלוקת משקה. שיחה ג: הסיכום ד"לך לך", והסיום באמירת לחיים וניגונים - צמאה לך נפשי, וניגון שמח"ת.

ש"פ לך לך י"ג מ"ח תש"נ: אריכות גדולה על לך לך מארצך שאברהם הי' מס"נ ופעל מס"נ על לוט ובהערה למה לוט הי' צריך למסור נפשו הרי זה לא הי' בגדר יהרג ואל יעבור, ובמיוחד לפי הרמב"ם, אלא אברהם פעל זאת עליו. לאח"ז אודות זה שצריכים להקהיל קהילות בכל שבת עם חיות חדשה לקיום התקנה, ללמוד בכל קהילה פרשת השבוע. הוראה שני' אודת נתינת הצדקה עם הוראה והקשה מיוחדת: בכדי לקבוע הוספה בנתינת הצדקה בשנה זו בפרט כדאי להנהיג שמנהל כל מוסד חינוך חדר תלמוד תורה ישיבה קטנה וגדולה יחלקו מקופת עצמו או מקופת המוסד שליחות מצוה לצדקה לכל תלמידי המוסד ולכל עובדי המוסד המלמדים וכו' ובכדי להקל ניתן לחלק פרוטה וכיו"ב העיקר הוא הדוגמה חי' בכדי לעורר את התלמיד והתלמידה והבפועל לתת צדקה וכהוספה מדילי' כפי נדבת לבו / לבה הטהור ויעשו זאת עכ"פ פעם אחת בשבוע ומה טוב בערב שבת לפני שנפרדים לפני שבת כשענין הצדקה צרכי העניים הוא בהדגשה יתירה כמו כן כדאי להנהיג בכל המוסדות היהודיים והאירגונים שמנהל המוסד יחלק לכל העובדים פעם בשבוע עכ"פ שליחות לצדקה ויש מקום לומר שכדאי גם להנהיג כך במוסדות ואירגונים לא יהודיים מכיון שצדקה נוגעת לישובו העולם ולכמה דיעות הרי צדקה היא אחת מהמצוות בני נח וכפרט במדינה זו שעמוד התווך שלה נתינת הצדקה ויש לפרסם זה בכל מקום ומקום ובודאי תתקבל ההצעה ותצליח למעלה מהמשוער. הערה 75 אודות סיפור בכייתו של אדנ"ע לזקנו על נראה ה' אל אברהם מדוע לא נראה אלינו, והוראה שזה שייך לכאו"א לבכות ולתבוע שהקב"ה יהא נראה אליו! ובכוחו לפעול הדבר בפועל! הציווי "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" מבטא כללות העבודה של יהודי - לצאת ממציאותו ולהתאחד עם הקב"ה, ובאופן כזה פועל גם בעולם, וגם בנוגע ללוט, כמסופר בהמשך הפרשה. סיום הפרשה - מצות מילה, שייכותה ל"לך לך", וההכנה ל"וירא אליו ה'". ההוראות בפועל: להקהיל קהילות בכל שבת, וחלוקת צדקה ע"י מנהלי מוסדות. השלמות לשיחות דלעיל: ע"ד הכנסת אורחים (בהתחלת פ' וירא שקורין במנחה), והשייכות המיוחדת לשבת זו. חלוקת משקה.

ש"פ לך לך ח' מ"ח תנש"א: שטורעם גדול אודות סיום הרמב"ם. שתובעים לפעול על יהודי ללמוד רמב"ם ולפרסם מנהג לימוד שיעור יומי ברמב"ם. ואח"כ ישנו הדרן על הרמב"ם מחזור ז' וביאור ארוך שבתורה ישנם ב' ענינים, פרטי הלכות התורה והענין הכללי שלמעלה מהפרטים ועד"ז בימות המשיח שני זמנים / סיום הרמב"ם ומעלתו השנה סיום מחזור ז' והתחלת מחזור ח' וזמנו בשבוע יום ז' ח' לחודש הח' שנת תנשא וקשור לסיום הפרשה מילה לח' ימים / והוראה בפועל הוספה בלימוד הרמב"ם והשפעה על יהודים נוספים להצטרף / פרשת וירא מלאכים בדמות אנשים עד שאברהם קיים איתם הכנסת אורחים ומכאן כשגדול משפיע על הזולת עליו לרדת ממדריגתו / קבלת החלטות טובות בהנ"ל מקרבת הגאולה. הדרן על הרמב"ם -הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר. המעלת הכללית דסיום הרמב"ם, והמעלה הפרטית דסיום מחזור השביעי והתחלת מחזור השמיני השייכות להנ"ל לתוכן הזמן - יום השבת ח' מרחשון שנת תנש"א, ולפרשת השבוע - לך לך (והתחלת פ' וירא במנחה) לעורר ע"ד הוספה יתירה בלימוד הרמב"ם, ובמיוחד - להשפיע על יהודים נוספים להשתתף בלימוד הרמב"ם, וכן בשאר הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה. השלמות לשיחות דלעיל: חלוקת משקה.

ש"פ לך לך י"א מ"ח תשנ"ב: פ' לך לך פרשה כללית ועקרית. ומה זה נוגע לנו בפועל ממש, אלא מכיון שהקב"ה נתן ארץ ישראל ונתן כל עשר הארצות אז בזמן הזה שיש לנו רק שבעה ארצות זה מה שרוצה לומר לך לך עודנו עומדים באמצע קניית הג' ארצות הנשארים עד לעשר ארצות, שנתכונן לזה בפועל שנקנה ארץ ישראל בשלימותה והחידוש יהי' שנקבל את זה בדרכי נועם ודרכי שלום שאומות העולם יתנו ליהודים ברצונם הטוב. ופשוט מכיון שכיבוש ג' ארצות זה בירור המוחין, לכן בזמן הזה נתנו רק שבע ארצות שבע מדות אבל לעת"ל יהי' העבודה עם הג' מוחין. גם להתאחד עם אלקות ושלימות העבודה דוקא כשיש העשר כוחות, והכנה ונתינת כוח וההוראה שיהודי צריך לך לך חיוב לחדש בתורה, ובסי"ד שצריך לגלות כוחות הנעלמים כי רגילים להתשמש רק עם כוחות הגלוים. שזה כל החיודש שכל אחד לא ידע שיש לו כאלו כוחות וכן בנוגע להעמידו תלמידים הרבה, הליכה אמיתית, לא להסתפק מה שפעל ע"ע העמיד תלמידים הרבה אבל יכול להגיע לעוד יהודי ועוד יהודי, שישתתף בשיעור תורה שיעשה את זה כפשוטו ובדורנו זה צריך להראות בעבודתנו להוסיף בלימוד התורה ובמיוחד פנימיות התורה כולל עניני גאולה ומשיח ועד שיהי' קבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ. הוראה מלך לך לעבודתינו היום כי סו״ס הגאולה עוד לא הגיעה הגם שכבר חיים בארץ ישראל עוד מכיבוש יהושע וכו׳.

More in this printout

View the whole printout