ומכל זה יש לומר שהוא עשיר בעושר, ובאחור עשיר - 'אחת בשנה' בתשרי, ולפני עשיר בכסלו - הרי 'חזקה' ורצף של ג"פ 'עשיר'!
ש"פ פ' לך לך י"א מרחשון
ההתוועדות
קנין ארץ ישראל במיוחד לדורנו זה - הרי הדור הראשון לגאולה השלימה!
- גם לאחרי כל העבודות והעליות ועד לעליות שבאין-ערוך שחיו לפנ"ז, צריכה להיות 'הליכה' ועלי' באין ערוך, לעבודתו עד עתה!
- בנוגע לפועל: החיוב על כ"א 'לאספה לחברו' ולדבר אודות הגאולה, וכן להוסיף ביומור שיעורים, ולהוסיף שפירסום זה! ובפרט ביסוד החוזר עם הזולת!
- ...נשאלת עדיין השאלה: מה עם הכוחות הנעלמים שלו?! רק כשיהודי תורם נפלא שלא שיער כלל בעצמו הרי זה בירור שיגיעה כחותיו הנעלמים, ומכח זה הוא מברך את התורה, והתפילה להצלחה בלימודו בכלל!
- ההתוועדות היתה שמחה, והיו בה חמש שיחות!
ובפרטות:
נקודות מהתוועדות ש"פ לך לך
שיחה א'
'הליכה' בעבודת האדם 'מארץ לא ארץ ישראל'
מבואר בחסידות, שבכיבושתו, פרשת לך לך, חל הענין דמתן-תורה! אך שעל פי זה כתו' בתורה רק בפרשת יתרו!
והביאור בזה: על אף כל המעלות והעליות אישיהו בהיקף הנעלה! ובתוכוונס יקום הכיון של אברהם בתורתו מחדש, עד לעבודות האמיתי' - תהליך תמידי של יציאה 'מארצך', ופעל באנכי תרח שיהפוך ל"אביך" - 'שעשה תרח תשובה' - הנה לאחרי כל זה נצטוה 'לך לך מארצך גו" אל עבודה שבאין ערוך לגמרי.
וזהו שבדורנו עבודה זו מתבטאת בבירור שבעת עממין וג' ארצות: 'הדור שרואה את 'בבואכם' דקנא תמצא שע"י חילוקי פעל אברהם שיהודים ויתחזקו ביראת שמים ע"י נתינת הצדקה, כך שדוקא 'בבואכם' זה הפוך ל'מסעא-של-קדושה' היהודי לפני מתו"ת והלימוד מענין זה, שעל כל יהודי לדעת שהעבודה שלו היא ענין של קדושה ואפילו תוכו כשנולד לפני מתו"ת.
שיחה ב'
הרבי סיים "שמביאום עבודה וכו' לקיום ארץ ישראל' - ב'נתינת תרומה', כמו"כ נזכר תיכף לקיום לך לך.. לכאורה ולהרבה באופן, ונתינה ומיד מסיד'. על מצבו בעבודת ה'. שכן, כך הי' במית שחרורו ועמדו בעל כרחם עד שיעורור לא כאילו פעל, ובכדי שיפעלו בהם שלמות העבודה נתנה עבודה עוד עבודה לעשותם כפשוטו ולמיה' עשויים על כל ציורו. וגם, כהיום - מהו הציווי "וקם התהלך בארץ" - לעשות קנין בה לאחרי שאינם בער קנין בארץ בקיימו את יתום התהלך בארץ". וע"פ האמור לעיל (בשיחה א' מובן, שאחרי כל השלימות וכו' כוונת שכיבוש א' שבר ישנם, יש נתינת כח להוסיף בכ"ז באופן חדש לגמרי).
שיחה ג'
המיוחד שמיטת וקנין ארץ ישראל לפרשתו
לפי האמור תוכן שנתנו עוסק בענין כנ"ל. ובפשטות, עפ"י הלכה: בסוכן בית שגר, ואפילו בזמן בית ראשון ובזמן שלמה שהיו יחסי כבוד עילאי מחזיק ביתו בכל עניניו, הרי חסר עדיין גם ב"יושבי' וגם ביעולי' - הרי יש ענין מרכזי כי נשיא הדור יש זי' אומות ולא של עשר אומות כדלעיל, וכן רק יושבי' של אותו דור היו "עבדי' אך לא כלי בעצ' דכל הדורות".
שיחה ד'
מה נעשה עם הכוחות הנעלמים?!
וזהו החידוש בפרשתנו 'לך לך' בה הובטחו לאברהם בברית בין הבתרים' גם ג' ארצות אלו, ומכיון שידענו הנהגת בכל דור והי' שאח"כ בדורנו להיותו הדור הראשון לגאולה. במיוחד העביר הרבי השפעה של שיא מיו' בהוספת חיות באות יקירתי' - ריח קנין. דיבר שוב על כך שבעבודה נעשה כיבוש ג' הארצות ע"י עבודה דג' מוחין - 'בכל נפשך' ועד שיתאחד' הכל - חב"ד-גבול האמיתי נתאחד עם כל יהודי. ואפילו טף ובפרט לעילא בחי' ישראל - 'ואמרו כל העם אמן' - גאולה למטה שיר-המעלות, וזהו הבחנה שקטה ופשוט, כסיום השיחה על אדמו"ר מהר"ש (בג' תמוז) ולהעמידו תלמידים הרבה, ועיקר יקרא אברהם" ולא אברם.
השתלשלות ב'ראשית' לה' הויל היא לא (רק) בהסכמת עוד ירידה בעבודה שלו, ובהוספת תנאים וכו' - משום שכל זמן שישנו תהליך שו"מ נשאר במדריג תורה ואינו ממשך חיו לתוך ופנימי התורה, ולא בזה מדובר. השאלה היא: מה נעשה עם הכוחות הנעלמים שלו?! תוספת חסידות במחזה או הפעלת מעמקות אינה מוכיחה עדיין על ניצול הכוחות הנעלמים, רק כשהיורד ירידה שכזו שמעולם לא שער בעצמו ששייך לזה - זה הבירור שאכן גילה הכוחות הנעלמים (והבדיקה אם זה אכן כך היא ע"י דעת אחר, כי הוא עצמו - נוגע בדבר!). וכשיהודי יורד תורם נפלא בהתורה, והתפילה והתפילה להצלחה בכלל וכו' הלימוד בתורה. בהמשך ביאר את פשר הלשון רבים ד"רבים לוט נסכים" (עבדי' דכל אברהם וכו') 'אחת היא' וביאור שיוצא מפעם שתוחזק חודרת במציאות וכו' עד שסו"ס גובר עלי' ונעשית כחלק וכו'.
שיחה ה'
רפואה וישועה, והקלת הגאולה
התחלת קבלת החלטות טובות הליכה אמיתית בכל עניני תורה, באין-ערוך 'לאספה לה' בהודרים אמיתיים, וכתוסיפת בזה. וע"ד ה'פגישה' ע"י צא"ח - צריכים להתקהל שוב ושוב, ושלא יתביישו להקהיל אפילו אם יהיו רק שנים או שלשה, ו'בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'. וזהו 'הכנסת אורחים' של הדור הזה, להכניס עוד יהודים תחת כנפי השכינה. הכנות מיוחדות הוולכות אחרי סיום תפילת מנחה ע"י קבוצת קדמת קבלת פני הרבי וכו' כשהגיעו בסיום לקבלת שבת.
אחרי תפלת מנחה עמדו קבוצת תלמידים מסיום עבודה - השלוחים לצרפת לקבל את ברכת הדר' כשיצבוע אליהם הרגיע ואמר שנוסעים הם היום, שאל הרבי: לאן? הרגיב: עזה, הרבי בירכם בנפש הראל. בסיום תפלת מעריב סיימו לחלוקה לצדקה. ירד וחילק כשאו"א שטר א' לצדקה. בערב התקיימה ב-770 סעודה מסה והתוועדות חסידים מול סיום הל' עכו"ם וחקותיהם, והתחלת הל' תשובה ברמב"ם משך שעות ארוכות ישבו הקהל והאזינו לדברי-תורה וסיפורים נפלאים מפי אנ"ש ושלוחים באה"ק.
יום ששי עש"ק פ' לך לך י' מרחשון
תפילת שחרית התקיימה כרגיל. [לקראת שחרית עולים יוכו' הרבי לאיכול - במקום אתמול, ורוע שנתגלה מנחה תקיימים בזמנה הרגיל].
שיחה פתאומית נוספת!
בסיום תפילת מנחה סיפר הרבי בהפתעה דמיות! פנה לגבאי המודיעים, והוחקל כבר החל לנגן, אך כשהודיע לקצה הבימה (ליד המדריגות) נעצר לפתע. התחילה באמירת שיחה, כשיהו רואות מונחת על המעקה ובידו השני' אוחז בס' תהילים. הרווח ר' מאיר שי' הארליק מיהר והחזיק בידו את המקרופון סמוך לרבי, והשיחה נשמעה בכל היכאל'. השיחה היתה קצרה, ותוכה הי' מענם יום זה שהוא עשירי בחודש, ובא לאחרי תשרי - ובהו בתוכ' - כאשר' ולפני עשירי בכסלו - הרי 'חזקה' ורצף של ג"פ 'עשירי', וגם - בעש"ק נאמר 'טוב מאד' - ולהמשיך זאת בישומים האלו וכו' שנאמר. בסיום השיחה חילק שטר א' לכאו"א, ויצא תוך כדי שמנגנים את השירה בחזקה לקבלת שבת (הי' באות פסקד קודם הזמן שהוחרז! ב-6:40).
בלכה דודי עודד את השירה, ובסיום 'בואי בשלום' ניגנו נגון שמח, וכ"ק אדמו"ר עודד. את הנגיון 'שובה ה' עד מתי' וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה. לאחר שהתיישב במקומו בירך על היין, והקהל החל לנגן 'ואל ציון יחזור גואל' השירה הלכה וגברה בעידוד תנועות ידו של הרבי שליט"א. אגב בשבת זו התקיימה 'פגישה' ע"י צא"ח, ואחורי' נסו גם קבוצה מזו בהתוועדות.
בשיחה הראשונה עמד על ההוראה מפי לך לך, ומזה שאברהם נק' בלטעים - "איתן" ע"ש החוזק, שאף שהוא הי' אין מיוחד - יחיד, לא התפעל מכלעולם שהי' אז רוב הפספד אשר שסופופים בקרבם הציווי של רבותינו נשיאינו 'פאר לא אור' תלם - בנסעו פנימה ואח"כ בחולצו כסולם.
אחרי השיחה ניגנו 'כי אלוקים יושיע ציון' הרבי עודד כמים בידו הק', ובאמצע נתן פרוסה מחגיגה לילד הקטן משמרי שלאר שיחי'.
בשיחה השני' דובר על הכתו שיש לשיראל בארץ עשר אומות, וענין בעשו כוחנית הנפש. כולל - עבודת המוחין, עבודה שלמעלה מהגבלה. בסיומה הזכיר את הסיפור אודות אדמו"ר נ"ע שבכה למה לא נגלה אליו ה' כמו לאברהם. הרבי ניגן 'שובה ה' עד מתי' וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בחזקה, במיוחד בתנועה הידועה בה עודד כמיס' לפי הקצב).
בשיחה השלישית הורו הדברים לפועל החיזוק בלימוד התורה, ולהוסיף כ"א באופן דשקורי פה, וכהוס' בנ"צ (ענין ביסוד צדקה), וכאן עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א בתנועות נמרצות כשמוסיג ידיו מעל אל עה...
בשיחה הרביעית דובר על גילוי כוחות הנעלמים בלימוד התורה, וסיומה בקול חיות עורר ראות את מחזורי, מגו הרמב"ם שנתן ללמודו מנה יום, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בחוזק לכל עבר, ובאמצע עודד בב' ידיו הק' גם יחד! אח"כ הורה לחזן הרר"ח ריבקין שי' מליעבאווי לנגן 'שיבנה ביהמ"ק', ועודד את השירה.
בשיחה חמישית הוכרז על חלוקת משקה ו'מענה לכולם עשיר מצוה'. אח"כ הועלו על השולחן כ-13 בקבוקים...