מדור חדש "בן לאשרי" מתורתו של ר' יצחק הכהן הוברמן זיע"א
רבינו זיע"א כתב בספרו ח"א
"והנני מוסר עוד מודעה שהחלטתי להתפלל בל"נ בכל יום על כל אלה שיעיינו בספר ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים שיוושעו מכל צרה שצריכים ישועה בעה"ז ובעוה"ב"
"וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה" [ו', כ"א]
הביא הצדיק מרעננה רבינו יצחק הכהן הוברמן זיע"א בספרו "בן לאשרי" על התורה: את קושייתו של ספר "חמדת צבי" מהגמרא ב"מסכת ברכות" [מ'] שאסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו, ולכאורה, התורה היתה צריכה לומר "והיה להם ולך לאכלה", קודם הם ואח"כ אתה???
ותירץ הצדיק מרעננה זיע"א על פי הגמרא ב"מסכת סנהדרין" [ק"ח] ששם בן נח אמר לאליעזר עבד אברהם, שלא נחנו לרגע בתיבה, כיון שהיה לנו להאכיל את החיות, וכל אחת מהחיות יש לה שעות אחרות לארוחה, עד כדי כך שמביא רש"י בשם המדרש תנחומא, שנח היה גונח ויורק דם מגודל הטירחא שהיתה לו בתיבה, שלא היה להם זמן לעצמם.
אומר הצדיק מרעננה זיע"א: ואם נאמר שהוא היה צריך לאכול רק אחרי שהוא נותן לבהמות, אז מתי יהיה לו זמן לעצמו??? ולכן, במקרה של נח, הוא צריך להיות קודם לו ואחר כך לבהמות ולחיות, ולכן התורה כתבה "והיה לך ולהם לאכלה".
מובא במדרש "שוחר טוב" [תהלים ל"ז] שאברהם שאל את מלכי צדק שזה שם בנו של נח: במה זכיתם לצאת מן התיבה? וענה לו: בזכות שכל רגע היינו עושים חסד עם הבהמות והחיות, על ידי כך שהיינו דואגים להם לאוכל ומאכילים אותם, ומהחסד הזה למד אברהם אבינו על חשיבות מידת החסד, ואמר, אני אעשה חסד עם בני אדם, והיה לוקח אנשים ומקרב אותם תחת כנפי השכינה, שזה החסד הכי גדול שאפשר לעשות עם האדם, לקרב אותו לבורא עולם.
ורואים פה מהי חשיבות של החסד שעושים עם השני, לפעמים רק בזכות החסד שאתה עושה עם הזולת, בורא עולם ישאיר אותך עם כוחות, כדי שתוכל להמשיך, לפני תקופה, באשדוד, נפטרה אם המשפחה בגיל יחסית צעיר, ל"ע ול"ע, לסוכת האבלים נכנס הרופא שליווה את האמא בימי חוליה, וסיפר להם שהאמא היתה חולה כבר כמה שנים, ולא נתנו לה הרבה סיכוי, ובתחילת החולי, אחרי שעשתה בדיקות וגילינו שהיא חולה, אמרתי לה את המצב והיה נראה שהיא לא מתרגשת מי יודע מה, וחשבתי שהיא לא הבינה את המשמעות של מה שאמרתי לה, ולכן חזרתי על הדברים פעם נוספת.
בדרך כלל, אנשים שמודיעים להם כאלה דברים הם פורצים בבכי או שאתה רואה את ההלם על הפנים שלהם, שלא נדע, אבל פה היה לה רוגע בלתי מוסבר ושאלתי אותה מאיפה הרוגע הזה??? היא סיפרה לי שיש לה אמא סיעודית שרק היא מטפלת בה, ולכן היא רגועה שבורא עולם ישמור עליה ולו רק בשביל האמא.
היא ביקשה אם יש לזה תרופה או כדורים, נתתי לה משהו, אבל אמרתי לה שבמקרה שלה לא נראה לי שזה יעבוד, אבל היא התעקשה לנסות אז נתתי לה, ואכן בדרך נס היא החזיקה כמה שנים טובות בבריאות, ולפני חודש היא באה אלי ואמרה לי שהתרופה לא עוזרת לה, וסיפרה שמאז שאימא שלה הסיעודית נפטרה, הכדורים כבר לא עושים את העבודה... ואני הייתי בהלם, תראה מה זה, בורא עולם נתן לה חיים מעל הטבע, כיון שהיא עסקה בחסד ובכיבוד הורים, ולכן בורא עולם השאיר אותה.
לפעמים, יש לנו חסד שנראה לנו קצת קשה, קצת מאתגר, אבל אם היינו יודעים כמה הדבר הזה יכול להציל לנו את החיים, כמה סייעתא דשמיא אנחנו מקבלים בזכות זה, היינו רוקדים משמחה.
ולא לחינם המילה "חסד" מורכבת מ- חס-ד' פירושו, חס ה', שמי שעושה חסד ה' חס עליו, ולכן בורא עולם הציל את נח ואת כולם בתיבה בגלל החסד שהם עשו, אז בפעם הבאה שאנחנו חושבים אם לעשות חסד, גם כשקשה, ניקח את הנתון הזה בחשבון, שזה מה שיכול להציל ולהושיע אותנו מכל מיני מרעין בישין, ונחשב מסלול מחדש.
יום יבוא, וכולם, כל היהודים וכל הגויים יצעקו לבורא עולם: "אתה צודק, אתה צודק" כמו שאומרים כל יום בתחנון: ''ואתה צדיק על כל הבא עלינו'', וזה מה שאומרים חז''ל: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
"אחד" בגימטריה 13 שזה גימטריה של "אהבה" ביום ההוא יהיה ה' אחד, ביום ההוא נראה שכל מה שבורא עולם עשה איתנו, הכל היה אהבה אחת גדולה.