Skip to content
BET Journal

ההנהגה הראויה בזמני סכנה

  • Noach
  • 5784
  • Hebrew
View printout

נאמר בשיעור היומי בעת מלחמה, מנ"א תשע"ד

בימים אלו מפעם לפעם נשמעות "אזעקות", ויש כאלה שיוצאים החוצה ונהנים לראות את נפילת הטילים. והנה [מבלי להיכנס לסכנה שבדבר] אם מפסיקים לזה באמצע הלימוד, ודאי שזה איסור חמור, כמו שאמרו (אבות ג, ו) המהלך בדרך ושונה, ואומר מה נאה אילן זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, היינו שאם אדם הולך בדרך וחוזר על תלמודו, ובאמצע הוא מפסיק להתבונן בנפלאות הבריאה, אף על פי שיש בזה חיזוק האמונה ועבודה שבלב, אם הוא מפסיק לזה באמצע הלימוד זה חמור מאד, ואמרו (חגיגה יב, ב) כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים.

וגם שלא בשעת הלימוד זה לא ראוי, שהרי ציבור גדול מישראל שרויים כעת בצער, ונמצאים בסכנת נפשות ובפחד נורא, וצריכים להשתתף בצער הציבור, כפי שכבר סיפרתי שהיה אחד כאן בארץ, שאחיו נשלח לעבודת פרך בסיביר (Siberia) שברוסיה, ובכל הימים שאחיו היה בסיביר, גם הוא לא ישן על מיטה נוחה, מפני שלא היה מסוגל לישן בנוח כשאחיו מצטער, ואמנם אי אפשר לדרוש מהציבור עד כדי כך, אבל בודאי שאין ראוי "להתענג בתענוגים" בזמן שרבים מישראל שרויים בצער.

More in this printout

View the whole printout