מעשה באדם אחד שהיו לו בנים ובנות, והיו מתים תיכף לאחר נישואיהם. בא לחכם וסיפר לו על אסונות ביתו. זאת ועוד, כי בזה שצאצאיו מתים דוקא לאחר הנישואין, הרי כל הממון שנתן להם עבר בירושה לחתניו וכלותיו. ואילו היו מתים קודם לכן היה ממונו נשאר בידו. יחד עם זאת גילה האב, כי היו לו קשרים עם גוי אחד, וכל זמן שהיה גוי זה בחיים היה מצליח והיו עסקיו משגשגים, ורק לאחר מות הגוי, תכפו עליו צרותיו בפטירת בניו ואבדן רכושו על ידי זה.
החל החכם לדובבו: שמא ממונך בא לידך בעוולה? אמר לו: מעולם לא רימיתי שום אדם בלתי אותו גוי שהייתי מטעה ומרומה. עתה הפטיר החכם: גוי זה כשמת, ונתגלה לו בעולם האמת על העושק שעשקת אותו, צעק על כך ותבע עונשים עליך. והקב"ה שהוא עושה משפט לעשוקים בין יהודי ובין גוי הסכים לכך. ומכאן מקור לכל צרותיך.