הצדיק רבי נחום מצ׳רנוביל, היה נוהג לנסוע ולבקר את חסידיו שהיו פזורים על פני עיירות וכפרים. באחת העיירות, נהג הצדיק להתאכסן אצל אחד מחסידיו באופן קבוע, הכל ידעו כי רק שם ישהה הרבי, ואושר גדול היה ממלא את ליבו של החסיד המסור בכל ביקור של רבו, על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו.
ויהי היום, רבי נחום הגיע שוב לביקור באותו מקום, אך לא הסכים בשום אופן להתארח אצל אותו חסיד, ואף לא היה מוכן לפגוש אותו, אלא בתנאי אחד; אם יביא לצדיק אלפיים זהובים!
החסיד היה המום ושבור מהיחס של הרבי, הוא ניסה לפשפש במעשיו ולחשוב מה עשה לא טוב, ועל מה ולמה דורש ממנו הרבי סכום עצום שכזה - שיכול לפרנס מאות רבות של משפחות ברווח, למשך חודשים רבים.
ידידיו של החסיד ניסו לדבר על ליבו של רבם הקדוש, לבקש ממנו לפחות להסכים לראות אותו, אך בכל פעם שפנו אליו בעניינו של החסיד, הרבי התעקש ולא היה מוכן לשמוע דבר.
החסיד חשב שאולי בביקורו הנוכחי של הצדיק הוא זוכה ליחס כזה, אך בפעם הבאה הכל יסתדר.
אולם כששב ר' נחום לאותה עיירה ושוב לא היה מוכן לשמוע מאותו חסיד עד שיביא אלפיים מטבעות זהב, החסיד נשבר לגמרי. הרי אין לו דבר חשוב יותר מהקשר אל הצדיק, ומה יעשה? מאין ישיג סכום דמיוני כזה בשביל לשלם לרבי את ה׳קנס׳ המוזר.
בייאושו נעמד החסיד בקרן זווית בביתו, ובפעם הראשונה פתח את ליבו בבקשה לקב"ה שישלח לו כסף רב. החיבור אל הרבי כל כך יקר עבורו, והוא לא יודע מאין יוכל לשלם את הסכום המבוקש, רק בעזרת ה' יוכל לקבל את הזהובים הרבים הדרושים לו.
לאחר כמה ימים, גדוד של צבא הצאר עבר בעיירה. באותם ימים, כל משפחה נדרשה לארח בביתה מספר חיילים בזמן שהותם באזור. לביתו של החסיד הגיעו שני חיילים עם תיבה גדולה ונעולה, ובפתח הבית העמידו חיילים חמושים ברובים עם כידונים. רק בני משפחת החסיד הורשו להיכנס ולצאת.
עבר פחות מיום מאז באו החיילים לעיירה, ובאשמורת הבוקר קול תרועת חצוצרות הקפיצה את כל הגדוד מהמיטות, והתקבלה פקודה מגבוה להמשיך מיד בדרך. גם את ביתו של החסיד עזבו החיילים בחפזה ומיהרו להצטרף אל הגדוד.
כמה שעות מאוחר יותר דהרו קצינים בכירים רכובים על סוסים אל תוך העיירה, והחלו לעבור בית אחר בית בחיפושים קדחתניים. הם נכנסו לכל הבתים, מלבד אל ביתו של אותו חסיד.
רק אחרי כמה ימים, פרץ אותו חסיד את התיבה, וגילה להפתעתו שהיא מלאה במטבעות זהב. אותם חיילים שישנו בביתו היו אחראים על שמירת כספי הצבא.
ללא שהיות, ספר החסיד אלפיים מטבעות מתוך האוצר, ומיהר לצ׳רנוביל. שם ביקש מהגבאי למסור לרבי שהוא הגיע ויש לו את הסכום הנדרש.
כשנכנס, קיבלו רבי נחום מצ׳רנוביל במאור פנים, ואמר: "בטח תהית למה נהגתי איתך כך. דע כי נגזר בשמים שתזכה לעשירות, אבל מעולם לא ביקשת. נאלצתי לדחוק אותך ולגרום לך להרגיש כל כך רע, ידעתי שרק כך תבקש מה׳ יתברך את האוצר שלך".
רק אז, הבין אותו חסיד, כי כוונת רבו הייתה לשים אותו במצב לא נוח, רק בשביל לגרום לו להתעשר ולעלות מעלה מעלה.