ענינים פרטיים שונים בשמירת שבת
הרב חיים קנייבסקי זצ"ל
בת שכוססת ציפורניה בפה, ורגילה כל כך עד שגם בשבת עושה כן לרוב רגילותה, מה העצה? תתחייב שכל כסיסה בשבת תתן לצדקה שקל ואז כבר תימנע מזה.
אמרתי, שמעתי שבחור בא לפני החזו"א וכסס את ציפרניו בפיו, והיה יום חול, אמר לו החזו"א אתה מחלל שבת, והביע תמיהה, הרי היום יום חול, אמר לו – אם אתה עושה כך אי אפשר שלא תעשה כן גם בשבת, ולכן גם בחול תפסיק מהנוהג הזה. זה מעשה נכון.
תלמיד חכם שאל ביום שב"ק: הערב אי"ה אני נוסע לחו"ל, שמעתי בשם ר' יוסף שטיגל שבשבת רצה להיפרד מהחזו"א לפני נסיעה בלילה במוצש"ק לירושלים, אמר לו החזו"א בשבת לא נפרדים (שבת גיזעגטמען זאך ניט). ואני שואל מכל מקום האם ברכה על הצלחה לנסיעה למצווה אפשר בשבת, ושיחול על זה ברכת השבת? זה בכלל דברי חול.
ביום שבת, רבנו דיבר אתי בעניין הצעת שידוך, וסיפר, כי הוי עובדא שדיבר עם החזון איש על שידוך בשבת ואמר לו החזון איש: וכי מדברים על כך בשבת?! וענה רבנו לחזו"א הרי מפורש שמותר. וצווה החזו"א להביא את המ"ב, ועיין, ואחרי שעיין אמר: נדבר במוצאי שבת, ולא הבנתי. עד שמצאתי כי ב'שער הציון' כותב שאם אפשר אחרי שבת אין לדבר בשבת, אבל עתה לעניינינו כיון שבמוצאי שבת אני יוצא [לצפת] לכן דיברתי אתך על ענין השידוך כעת בשבת.
היה פעם משלחת בבית מרן הקהילות יעקב מאברכים, שהיות ובב"ב יש ב' צפירות בע"ש והיו מכשולים בעקבות שהתאחרו בהדלקת נרות, הם בקשו שתצא קריאה מקה"י שאנ"ש ידליקו בצפירה א' אמר להם: זו הצעה יפה אבל אני רוצה שתהיה משלחת מנשי האברכים ולא מאברכים.
ושוב הלכו למרן אבי עזרי זצ"ל ובקשוהו כהנ"ל. ואמר: זו הצעה יפה אבל אני רוצה שיהיו משלחת מנשי אברכים ולא מאברכים, ע"כ. דעת תורה היא אחת.
סיפר רבנו, החזון איש לא רצה שיידעו כי הוא מחמיר ביו"ט שני, [אפשר כי סבר שאחרים אינם צריכים להחמיר] ופעם אחת היה ברית אצל משפחת ז'ק בקוממיות, והחזו"א ביקש מצורטקוב שיביא לו מפה, ומדד אם יש י"ב מילין, ומדד בקו אווירי ובסוף נמצא שהיה י"ב מיל ונסע כי רוב פוסקים סבירא להו שזה דרבנן.
א"כ למה הי' צריך מפה, אם נסע אף שיש י"ב מילין, כנראה חזר בו, ומתחילה חשב להחמיר כהנך דס"ל שזה מהת', וחזר בו.
