איתא בגמ' (סוטה י"ג:) היכן משה מת בחלקו של ראובן, והיכן משה קבור בחלקו של גד, ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין, אותן ארבעה מילין מי הוליכו, מלמד שהיה משה מוטל בכנפי שכינה, ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל, והקב"ה אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און. וצריך ביאור מדוע לא מת משה באותו מקום שנקבר שם.
המהרש"א כתב שהטעם שלא היה מיתתו וקבורתו במקום אחד הוא להורות להן שיצטערו על העדר מיתתו כי לא יהיה להן עוד עומד בפרץ ולכן אין להן להשען רק על התשובה שהוא מעשה ראובן שפתח בתשובה, והקבורה היתה בחלקו של גד לכפר להם על עון פעור.