Skip to content
נהורה חדתא

אשרי ילדותנו – עוצמת העבודה בימי הבחרות לאור האמונה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

זמן שמחתנו והכוח של ימי הנעורים

חג הסוכות זמן שמחתנו מביא עימו את אורה הגדול של שמחת בית השואבה. שמחה עילאית זו לא הייתה רק התעלות של רגע, אלא נבעה מתוך אמונה עמוקה והכרה בערך הזמן של חיי האדם בעולם הזה. החסידים ואנשי המעשה שהיו מרקדים שם לפני השם לימדו אותנו פרק עצום באמונה, בקוראם לנו לנצל את כוחות הנעורים לעבודת הבורא, לאגור צידה לדרך הנצח ולא להמתין חלילה לימי הזקנה בהם הכוחות דלים.

במה שחסידים ואנשי מעשה היו אומרים בשמחת בית השואבה

אמרו חז"ל (סוכה נג, א) בשמחת בית השואבה היו חסידים ואנשי מעשה אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו. ופירש רש"י שלא עברנו עבירה בילדותנו לבייש את זקנותנו, שעוד קודם הגיעם לזקנה שבו בתשובה שלמה מתוך אמונה יוקדת, ולא התביישו בזקנותם, שעתה אף אם ישובו בתשובה לא תהיה תשובתם שלמה ומעולה כבימי כוחם.

וממעמד קודש זה שמשם שואבים רוח הקודש, יצאה הקריאה לכל אחד ואחד שיתעורר לשוב בעודו בכוחותיו. דאיתא שם, 'אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו'. ופירש המהרש"א (חלק א שם), דשתי כיתות הזקנים שזכר, הם אומרים על אלו שעדיין ילדים ולא חטאו עדיין, 'אשרי להן'. ומי שחטא ועדיין בילדותו, ישוב אז וימחול לו. כי התשובה בילדותו מעולה ביותר, כמו שאיתא (ע"ז יט, א) 'אַשְׁרֵי הָאִישׁ', כשהוא עדיין איש בכוחותיו.

וזהו שדרשו בזוהר הקדוש מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, שהתורה מזהירה את האדם מפני שיבה קודם שיבואו ימי השיבה שלך, תקום שוב בתשובה שלמה ותהיה קומתך שלמה. והדרת פני זקן, כי זהו ההידור של ימי הזקנה שלך, כי לאחר מכן כשכבר אין כוחותיך במותניך לעשות עבירות ואז תשוב בתשובה, לא תהיה זאת תשובה שלמה וטובה.

להרבות אוצרות באמונה קודם הזקנה

ובאמת אם נתבונן בדבר מתוך עיניים של אמונה נראה, כי גם לולא הסיבה שהתשובה בימי הזקנה פחותה במעלתה מימי עלומיו, היה מתחייב הדבר מצד ההיגיון שבו, שככל שיקדים לשוב יוכל למלאות עוד ימים בתורה ועבודה. ואם יאמר האדם בדעתו מהי הנחיצות והלא יבוא יום ואקיים את התורה והמצוות בהידור, אין הדבר נכון כלל וכלל. שהלא מתוך אמונה ברורה בעולם הבא אנו יודעים שגם אם ינצל אדם כל ימיו בשלמות, עדיין אין זה כי אם טיפה מן הים לשנים בהם תתענג נשמתו בגן עדן בזכות אותן מצוות, שכן כמה הם ימי חלדו של האדם בעולם החולף לעומת שנות נצח בעולם הבא.

כדברי מר עוקבא (כתובות סז, א) שקודם פטירתו ביזבז מחצית ממונו באמרו זוודאי קלילי ואורחא רחיקתא, ופירש רש"י צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה. לפיכך כפי שימלא האדם יותר ויותר את כליו בצידה לדרך, כך יכול להיות בטוח בדרכו. והמקום בו יכול לקחת עימו צידה לדרך הארוכה הוא רק בעולם הזה, שמתוך קושי והסתר עובד את השם ומתגבר על יצרו בכוח האמונה, ואוסף לאמתחתו אוצרות מצוות ומעשים טובים. ובכך מכין ומזכך נשמתו לשוב אל בית אביה ליהנות מזיו יקרו ושכינתו. אם כן מי פתי להעביר רגע מימיו בלא שישוב אל בוראו ויעבדנו בלב שלם, ובוודאי שלא ימתין לימי הזקנה ויאבד זמן יקר ונחוץ.

לדחות את טענות היצר בכוח האמונה

אשר על כן, אף אם יבוא היצר הרע לפתותך ולגנוב את לבבך באמרו הלא החיים לפניך שמח בני מאשר תמצא, ובבוא ימי הזקנה או אז שוב בתשובה שלמה ותן כל כוחותיך לעבודת השם. ראשית הקהה את שיניו בדברי חז"ל (עבודה זרה יט, א) 'אשרי איש' שעושה תשובה בעודו איש, כי כששב בזמן שכבר כוחות גופו אינם כבעבר הלא אינה תשובה מעולה. ובכלל, יענה לו האדם מתוך אמונה איתנה, גם אם אנצל כל ימי בשלמות עדיין לא אבוא כי אם לטיפה מן הים לשנים בהם תתענג נשמתי בגן עדן בזכות המצוות שאצליח לצבור. עזוב את נפשי והניחה לי לדאוג ולצבור אוצרות בטרם יבוא זמן שלא יועילו, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה (קהלת ט, י).

דין על מעשה העבירה וחשבון על הזמן האבוד

מעתה נבוא לבאר מה שאמרו חז"ל בפרקי אבות (פ"ג מ"א) וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וכבר עמדו המפרשים לבאר מהו הדין ומהו החשבון שאמר התנא, לכאורה משמעות אחת לשניהם. וביאר הגאון מווילנא ע"ה (שנות אליהו ליקוטים) כי אכן שני דברים רצה התנא להשמיענו. דִּין שדנין אותו על שעבר עבירה. וְחֶשְׁבּוֹן שבשעה שעשה העבירה יכול היה לעשות מצווה או ללמוד, שמחשבים העיתים ורגעים שהיו לריק ומענישין אותו על זה, מלבד שעונשין אותו על העבירה גופה שעשה.

ובדברינו ניתן להעמיס עוד בכוונתו, כי מחשבים עם האדם את הזמנים בהם יכול היה לעסוק בתורה ומצוות וחטא בהם, ואם חזר בו אך בזקנותו הרי שיחשבו את הימים שבהם יכול היה לשוב קודם בוא ימי הזקנה, ובאטימות ליבו בחר להמירם בהבלים וחטאים, ומשכך הפסיד זמן יקר ועצום. והוא הדבר שבא התנא הקדוש לעוררנו הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה וכו' וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. שכאשר ישיב אל ליבו בהסתכלות ובהתבוננות של אמונה שיבוא יום ויצטרך לתת חשבון על הימים שאיבד, יבין עד כמה ראוי לו לשוב בהקדם כדי שיוכל למלאות ימיו בתורה ומצוות.

***

בימי חג הסוכות ובזמן שמחת בית השואבה, בעודנו שואבים רוח קודש ושמחה, עלינו להתעורר מתוך אמונה טהורה לנצל את ימינו ושנותינו לעבודת השם. נזכור כי כל יום שעובר אינו חוזר, וכל מצווה שאנו מקיימים בעודנו בכוחותינו היא צידה נצחית לדרך. בל נדחה את ההתחזקות והעלייה הרוחנית לימי הזקנה, אלא נקום עתה מתוך השמחה של החג, נאגור כוחות של קדושה ואמונה, ונמלא את חיינו במצוות ובמעשים טובים שיאירו לנו לנצח.

More in this printout

View the whole printout