בגמ' (סוכה מח:) ולמנסך אומרים הגבה את ידך וכו' ורגמוהו באתרוגיהם, דהנה ניסך המים אינו מפורש בתורה אלא דרשת חכמים כידוע, ואתרוג ג"כ הוא דרשת חכמים דבתורה כתוב רק פרי עץ הדר, ודרשו רז"ל זה אתרוג, וכיון שראו שזה אינו מקיים מצוות ניסוך המים מפני שדרשת חכמים ח"ו אינו אמת, א"כ למה לנו האתרוגים אם אינם מקיימין דרש חכמים, וק"ל.
***
בפיוט של יום שני אהלל בפה ולשון, כנם ולקחחם לכם ביום הראשון, דהנה איתא במדרש שארבעה מינים מרמזים לגופו של אדם אתרוג נגד הלב וכו', והנה כדי לתקן הכל מה שפגמנו באברים לוקחים דוגמתם את הד' מינים, גם מובא מה שאנו מתפללים בפה אפילו שהקב"ה יודע ומבין את המחשבות שבאדם כדי לתקן מה שפגמנו בפה בלה"ר וכדומה, וזהו הפי' אהלל בפה ולשון ר"ל אנו נהלל להקב"ה בפה ולשון אע"פ שהוא שומע קול לחשון, כנם ולקחתם לכם ביום הראשון היינו דוגמת לקיחת הד' מינים שהוא לתקן את הפגמים שבגוף כן מתפללין בפה לתקן מה שחטאנו בפה וכנ"ל וד"ל.
***
טעם למה עושין סכות בתשרי ולא בניסן שאז היה יצי"מ, דהנה איתא בספרים כי ר"ת של סוכה היא, סומך ועוזר כל הנופלים, שמצות סוכה משפיע לכל השנה כל מיני טובות והשפעות, אבל רק למי שמשפיל עצמו בבחי' נופל, והנה בחדש ניסן כשהבית עדיין ריק אין בזה רבותא כשיוצא לסוכה, אבל בחדש תשרי כשהבתים מלאים כל טוב ועוזב את ביתו ויוצא לסוכה לקיים מצות בוראו זהו דבר גדול, וז"כ הפסוק חג הסכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקביך, היינו כשכבר אספת לביתך ומלאת אותו בכל טוב אז תקיים מצות סוכה וכהנ"ל וק"ל.
(סול פני יהושע)