Skip to content
אור הנר

ההשתוקקות והתלהבות למצות לולב

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בספר הקדוש אילה שלוחה פרשת כי תבא מביא שמיה דרבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע, על הפסוק שבתוכחה 'בבוקר תאמר מי יתן ערב, ובערב תאמר מי יתן בקר' לפרשו לטובה ולברכה, על פי הידוע מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שהיה ער כל ליל ראשון דחג הסוכות מחמת גודל געגועיו למצות לולב, וזהו פירוש 'בערב' זה ליל סוכות, שכל הלילה מהערב ישתוקק 'מי יתן בוקר' לקיים מצות ארבעה מינים, וכן 'בבוקר' של ערב חג הפסח ישתוקק 'מי יתן ערב' לקיים מצות ליל הסדר, עד כאן דברי קדשו.

ועובדא קודש זו מובא בכמה ספרי קודש להראות דוגמא להשתוקקות לקיים מצות ה', וכן הביאו ספה"ק יישמח ישראלי (פרשת קדושים אות א', שבועות אות י"ז) בזה"ל: "ונודע שהקדושת לוי לא היה ישן בליל א' של סוכות כי היה יושב ומצפה בכליון עינים שיאיר אור השחר לקיים מצות נטילת ארבע מינים".

וכן כתב הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זי"ע בספרו הק' 'תולדות אדם' (פר' וירא) בשם אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע [מגדולי תלמידי הרמ"מ מרימנוב והחוזה מלובלין זי"ע] לפרש במה שאמר הפסוק 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים' ולכאורה צריך לדקדק שהיה לו לומר 'שמונה ימים', אך פירושו "כמו ששמעתי בשם כבוד הרב הגאון הקדוש אלקי מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע בעת שהיה מגיע לעת קיום מצות לולב ואתרוג, היה ניעור כל הלילה ושאג כארי ורקד ושמח, מי יתן ויגיע הזמן שאטול הלולב והאתרוג לידי ולברך עליהם", כך אברהם אבינו עליו השלום התלהב וחשק למול את בנו יחידו, ולזאת כתיב 'שמונת ימים' שהיה מצפה למצוה זו כל שמונת הימים מיום הראשון עד יום השמיני, משום הכי היה נחשב כל יום מהשמונה ימים כאילו קיים בו מצות מילה, עכ"ד הקדושים שם.

וכמה נאה הדבר למי שאומרו כאשר כותב תלמידו של רבי שלמה ליייב זי"ע, ה"ה הרה"ק רבי שמואל משינאווא חתן הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב בספרו רמתים צופים (ח"ב סימן ב'), שמתאר אופן לקחית ד' מינים אצל רבו הקדוש, וההלהבה שהיתה עצורה בקרבו בבוא המצוה, וז"ל: כמעט לא אוכל לעצור במילין מלרשום לי למזכרת מה שראיתי בעיני את חיבוב המצוה של אדמו"ר הקדוש האלקי מוהרי' ר' שלמה לייב ז"ל, כשתפס האתרוג היו הכל רואים שכמעט שכלתה נפשו להמצוה, והיה מנשק האתרוג בכל פעם בעת אמירת הלל וכל החג היה התיבה עם האתרוג מונח על שולחנו לפניו, וכל כך היה מסתכל בו באהבה רבה, וכן היה נוהג בשופר שהיה מונח לפניו כל ימי אלול, וכל פעם לקחו בידיו אל פיו כמו שרוצה לתקוע בו, גם בעת שישב לשולחנו בליל שבת קודש היה מביט בחלות ומחמת חיבוב המצוה לא עצר כח מלנשק בהם, ופעם אחת אזדמן מילתא שהיה רב אחד אצלו על שבת קודש, וכשראה זאת לקח הרב חלה אחת קטנה מהי"ב חלות ונשק גם כן אותו, ומאז והלאה לא נשק עוד, עכ"ל המסופר שם.

וידועין דברי השל"ה הקדוש (פסחים נר מצוה כט) שהעיד ומספר "על בני עליה ראיתי המחבבים מצוות היו מנשקין המצות והמרור וכל המצוות בעת מצוותן, וכן הסוכה בכניסתם וביציאתם, 'וכן ארבעה מינים שבלולב', עכ"ל.

More in this printout

View the whole printout