בסוכות התשפ"ד שחל בשבת קודש חמותי הצדקת העירה שכואב הלב שהשנה ביום הראשון של סוכות לא רואים אנשים שהולכים להתפלל תפילת חג ראשון עם 4 המינים.
ואמרתי לה, שיש צד שני, שחילקו את הדברים הטובים ל2, ביום הראשון ממתק ששמו סוכה, וביום השני נתלהב בשמחה ב4 המינים שנחדש ביום השני.
ואכן בתפילה בבוקר של שבת חג ראשון, התחדש לי בזכותה חידוש מתוק מדבש, שהנה אומרים בהושענות, "יושבת וממתנת עד כלות השבת".
ורב אחד רצה לטעון שהכוונה לתוספת שבת שכמו שכתוב קודם שרצים לקבל את השבת דהיינו מקדימים להיכנס לשבת, כך גם הכוונה כאן מאחרים לצאת מן השבת בתוספת שבת, לאחר את יציאת השבת על חשבון מוצאי שבת.
אבל אם כן היה צריך להיות כתוב "יושבת ומאחרת את כלות השבת", למה כתוב "ממתנת"?
ורב אחר רצה להסביר שהכוונה שיושבים ונהנים מקדושת השבת, וגם זה לא משמע בלשון, שאם כן היה צריך להיכתב "יושבת ומתענגת עד כלות השבת"?
ולכאורה קשה מאוד, וכי מותר להמתין שהשבת תסתיים, הרי רש"י כתב על הפסוק שכתוב בעשרת הדברות, במצוות שבת "ועשית כל מלאכתך", שחובה שבשבת אדם יחשוב כאילו אין לו יותר מלאכה לעשות יותר בחיים, כמו שה' בשבת סיים את כל מלאכתו ואין לו יותר מלאכה לעשות.
ואולי הכוונה, שעם ישראל שלא נטלו 4 מינים בשבת מחמת גזירת חז"ל, יושבים וממתינים לכלות השבת, בכדי להגיע ליום שני של סוכות בו סוף סוף יקיימו מצוות 4 מינים.
ורק חפציך אסורים בשבת ולא חפצי שמים, דהיינו מותר להמתין למוצאי שבת עבור מצוות ה' שזה לא צרכיך ולא בכלל חפציך ודבריך, אלא חפצי שמים.
ואם כן איך אומרים שה' יושיע אותנו בזכות שאנחנו ממתינים עד כלות השבת? וכי למה ממתינים האם לשבת שתסתיים?? הרי צריכים לשמוח כל רגע בשבת ולא לחכות שתסתיים?
ואנחנו באים בכוח התשוקה לקיום המצוות ומקשים מהי הושע נא כי אנחנו אוהבים אותך ומשתוקקים למצוותיך.
והקב"ה יעזור שתמיד יבער בנו תשוקה למצווה ולא נקיים מצוות בקירות, כי התשוקה למצוות היא מכבה תשוקה לעבירה, כי אש תחת אש, אש מצווה תעביר מאתנו אש של עבירה, ובעזרת ה' תמיד נבער באהבת ה' ונשתוקק תמיד למצוותיו אמן.