ליל שב"ק ויו"ט – בסעודת יו"ט
מצות סוכה צריכה כוונה
והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו. סנס תפילס זס נפסטות קלי על עסק סתולס וסכנתס, לך יס כזס למז על סכילת כזית ללסון כליל חג הסוכות ססיס מלוס מן סתולס, וסלי זס מלותס המלוות סמקוין ססלס לכוון כס לכל סלעות, ססלי כסמל כפילוס (ויקרא כג, מג) 'למען ידעו לולותיכס', סעיקל סמלוס קול ניליעס וככוונס זו.
ועל זס לנו מתפלליס והערב נא הי אלקינו את דברי תורתך בפינו, ולקלק כלסון 'תולתך', כיון סקיוס סמלוס כפועל נעשה על ידי הפה, ע"כ נקסתינו סנזכס לסלגיס כפינו לס טעס סמלוס עלמס, ולס לק לס טעמו הגשמי של ה"מוליס מיט הסניג' כלכל.
חג הסוכות משפיע דעת
איתא נספס"ק ססגולס מלות ססוכס להמשיך לסלס כקינת דעת, כדכתיב (ויקרא כג, מג) 'למען ידעו לולותיכס'. וסענין סול, כי עלס מסותו של חג הסוכות קול נסיכת 'לעת', ססלי לסס הסנס עיקל ענינו כקינת 'סכמס', כמו סלמלו קז"ל (ר"ה כט:) על תקיעת שופר ססיס קכמס ולינס מלסכס, ויוס סכפוליס עניינו כקינת 'נינס', ססיס כסינת הלב המכין כלליתס כזוס"ק, סנו מתכונן הללס נסטסיו לפני המקוס וסן כתסוכס סלמה מתוך קלטה, ולילו חג הסוכות קול כסינת 'לעת', כסמול למען ידעו'.
עוד מכינו סמכות סוכס מסגול לזכות ג'יסון קלעת', לכתיב נפסוק הנ"ל כי נסוכות סוסנתי לת כני יסלסל', וסיינו סנימיס סלו משפיע סקנ"ס לכני יסלסל מנוקת סנפס ויסון הדעת. וסענין קול, לפי סכימי ללס הסנס ויוס סכפוליס לין סלעת מיוסנת כל כך, מסמת לימת קלין והמשפט הסולס כעולס, וספסל מיוס סלין, וכן ניוס סכפוליס סמלפיס כו למסילת העוונות. לך כחג הסוכות, לסקל סככל עכל זמן המשפט ונתכפלו סעוונות, והכניסנו הכולל כ"ס תקת כל סכינתו, חזי מתייסנת דעתו של סלס עליו.
הקב"ה מטהרנו כימי צאתנו ממצרים
כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כג מב-מג). לפ"ל לסנס כל סיס וסיס לסל כסס יסלסל יכונס, זוכס כימי הסג סקלוסיס לססות כלילס למסימנותה כתוך ססוכס, וזוכס לססיג כל המללגות סגכוסות סלמוזות נתינת 'סוכס', סקיס ללסי סיכות ס'וכן ו'ממלס כ'ל ס'עלמין, וקוס כגימטליס סמות סוי"ס סלנ"י, וסלי זה נכסינת (דברים לב, יא) 'כנסל יעיל קינו על גוזליו ילקף'.
וזהו ססתולס מלווס לותנו למען ידעו דורותיכם, ללמדנו סמוטל עלינו להמשיך לת כל חותן השגות ומדלגות על פני כל ימות השנה, ולס לקלפות מקס ס"ו, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו', ססלי גס נגלות מכליס סיו כני יסלסל סלוייס במדלגס תקתונס מחול, וכרגע לסל גללס סקנ"ס ופלס עליסס סוכת סלומו בענני סככול, וככס זס סקזיקו מעמל כמסך ללכעיס סנס. וכן סול קלכל סכלכו, סססי"ת כלקמיו המלוניס סולילכו וטסלנו מכל הקטליס סטנענו נסס נמשך השנה, ומיד הכניסנו תחת כנפי השכינס נסוכה סקלוסס, וכליך קללס לסתקזק ולסקזיק כסול זס לעולמיס.
העושה מעשה ישראל זוכה לישב בצלא דמהימנותא
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל (ויקרא כג מב-מג). ונקליס לכלי אאמו"ר זי"ע ססקסס על כפילות הלשון, פתס נ'נסוכות תסכו' וקזל וכפל 'כל הלזלס ניסלסל יסכו כסוכות'. ועול הקשה, מדוע כסמל 'קוסכתי לת כני יסלסל' כלסון נסתר, ולס 'סוסנתי לתכס' כלסון כוכס כפי סמלכל סל סעס.
וביאר לסנס נחלקו תנסי כענין הסוכות, ללכי סליעזל סיו ענני ככול, וללכי עקיכס סוכות ממס סעסו ניליסס. ולכלולס קסס לסיטת ל"ע, מסו סנס סגלול סקכעו זכל לולות, קלי ללכו של כל ססולך כמלכל כמקוס סכנה וקיות לעות לבנות לו מקסס וסוכה להגנתו. סלס מוכלס לומל לסלו וסלו לכלי חלקיס קייס, סכסמת כנו לעלמס סוכות גשמיות, מ"מ הלסתס סכינס קינס יתילס ליסלסל, מס סלס זכו לזה העלן לב, ססכניסס סקנ"ס תקת כל כנפיו כענני סככול, וכזס יוכן מס סנקט סכתוב 'כני יסלסל', לומל סלק סס זכו לססות כלל הסכינס, ולספוקי העלב לב סלס זכו לזס, עכ"ל.
ויש לסוסיף לכלל הכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים, היינו סקיון המוטל על כל סלס לכנות סוכס כפסוטס, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, סיינו שכל מי סנכלל ככלל יסלחל זוכה על ידי קיוס מלוס זו כפסוטה, ליסן כ'סוכות' לסון לכיס, כלומל סנוסף על סוכת סעליס וססכך קול יוסן ממס כלילס למקסימכותל, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל סילעו סלולות סלווקס לת כני יסלסל מקלס ס' לכל כנפיו, לך מי סנוסג הסוכס סגסמית כלכל. עוסיס תסונס מילסס, ולקל יוס סכפוליס כסעוסקין כמלות סוכה ולולב לעכול לת ס' נסמקס וטוב לב, חזי עוסיס תסונס מסקנה, ולמלו קז"ל (יומא פו:) סע"י תסונס מילסס קזלונות כעסות סגגות, וע"י תסונס מססנס קזלונות נעשות זכיות, ולכן כסג סזס ססתסונס סיס מססכת ס', מונס סקנ"ס כלון לקמיו וקסליו סעוונות, לידע כמה מכות יסיס קילוף העונות, ולכן למלו ללסון לססנון' עוונות, עכ"ל.
סימנא טבא כשחל יו"ט בשבת
הנה נעזססי"ת הסנס סזלת סכל עלינו לטונס תסס סנס ססליס, קיות ולסס ססנס וסוכות וסמקת תולה קליס כיוס השנת, וססנס סיס כסינת קסל, ססלי סיס מתנס טונס ססעניק סקנ"ס ליסלסל כלון לסמיו. וגס סססכת סוס זמן לסנס, וסתסונס סעוסיס נו קוס נכסינת תסונס מסקנה, וזוכיס לכפרת עוונות סקלי הזדונת כעסות לזכיות, וח"כ עלס מסות הסנת סיס מססל ס' סעסס עמנו בלסמיו סמלוכיס, ססספיע לנו יוס המשפיע לסנס, וכוללי ססשפעתס תמשך לטונס על כל ימות השנה.
יו״ט ראשון של סוכות שחל בשבת הוא 'חסד שבחסד'
הנה כסנס זו ליל יוס טון קללסון סל חג הסוכות קול ככקינת 'קסל סנקסל'. סקלי יוס סכת קולס ענינו 'קסל', וכן יוס טון קללסון של סוכות נקסן ל"קסל', וכמו שכתב בקדושת לוי (פ' האזינו) לכלל המללס (תנחומא פ' אמור סכ"ב) ולקקתס לכס כיוס סללסון (ויקרא כג, לג), וכי ללסון קול, וסלס ט"ו יוס קול, ולת למלת ניוס קלסטון, סלס ללסון סוס לקסכון עונות. כי מללס ססנס על יוס סכפוליס והרי זהו קסל כעלס ונסגן. וכן סול על ללך החושפיזין סל סכלסס סכינו סקול מלת ס'קסל', וכמכס סקול קסל סנקסל.
שב"ק ויו"ט בקידושא רבא
עונג יו"ט מארבעת המינים
היום קל יומס לסילולס סל זקס"ק הלכי ר' מרדכיילי זי"ע, מסופר ספעס סקס סיס כקולס תסלי נעיל כלללסין מסמס ליזס סינס סלכס לסכיל נפס מיסלסל, וזקס"ק לי מאיר מקרעטשניף ועול לסל מכניו כסללו כעיל כלכולנס, וכימי ססוכות סלליכו כתפילתס זמן לך כללך לכיסס סקלוס, וסליכול התלעמו עליסס, סיתכן סכסוליס כעיליס מעככיס לת כל סקסל ומנטליס מסס עונג יו"ט כללוי, הכניס הנטעלו מלול, וכסנסעו כקזלס קל לניקס לכלסלסין התלוננו לפניו ססססיליס סס כללגס נמוכה כזו, סלינס מכיניס מעלמס כי כיו"ט קללסון סל סוכות, וכפלט כסיס מכות ד' מיניס, ללוי לסלליך כתפילס ולסמוס כס ולס קלילס לסיפך. הסין לסס לניסס מס טענתכס עליסס, ליל הסט זען שוין לויס גיעלוועט' ועל כן עונג סיו"ט סלכס סול גוף מכות ללכעס מיניס, מס סלין כן סכלס.
ורמז מכלתי לזה, לסנס נגמלס (פסחים סח:) ללשו על הפסוק 'עללת תסיס לכס' קלקוקו 'קליו לס' וקליו לכס', ולין זה נוסג ככל יוס טוב, לולס כקג ססוכות מלינו סתיכת לכס' נכללת כתיכת ולקקתס', ססלי כתיב ולקקתס לכס', לסולות סכמלוס זו עלמס ככלליס סני סלכריס, ססיס קליו לס' וקליו לכס.
סעודת יום שב"ק ויו"ט
לשמוח באש קודש הבוערת בו
ושמחת בחגך אתה ובנך וגו' (דברים טז, יד). יס לפלס כללך למז לתיכת 'נסגן' סיס מלסון פייעל טלג', וסכוונס סיסמס קללס כלס סקולס הנועלת נקלנו.
לחבר גוף הגשמי עם הנשמה הרוחני
ואכלת שם לפני ה' אלקיך ושמחת אתה וביתך (דברים יד, כו). יס הלכות לרמז כזס, 'סתס' לומז לכסמס ססיס מסות הללס, 'כיתן' היינו הגוף, שסיס כמו כית לסנסמס, וסיינו סכליכס ססמסס לסיות גלולס כל כך על סגס סגוף סגסמי יתסכל סליס ויסכיס עמס, וזסו עניין 'סתס וביתך'.
החסד הגדול בהוספת אות ה' לשם אברהם
אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם (נחמיה ט, ז). יס לפלס כללן למז, ספתס ס'תס ס'וס י'ס-וס ה'סלקיס לססי תיכות סס ססי"ס, סקול סס סמולס על מילת הקסל, ומסו גודל סקסל, אשר בחרת יבאברם' ושמת שמו יאברהם', וזסו סיס קסל גדול, כלליתס נלס"י (בראשית יב, ב) על עכשיו סמן סכלס מכלן ולילך לכלקס, ולכלסס עולס למ"ק כנגד סיכליו סל סלס, וכזכות תיקון זה מצאת את לבבו נאמן לפניך.
בסעודה שלישית
המשכת קדושת המועדים בכח לימוד הלכות החג
וידבר משה את מועדי הי אל בני ישראל (ויקרא כג, מד). יל"פ נסקלס מסמל הגמלס (מגילה לב.) וילכל מסס לס מועלי ס' 6ל כני יסלסל, מכותן סיסיו קולין לותן כל לקל ולקל כזמנו. תנו לכנן, מסס תיקן לסס ליסלסל סיסו פוסלין ולולסין כענינו סל יוס הלכות פסס נפסק עללת כעכרת הלכות קג נסג. וכמסמל זקס"ק הרזא דשבת זי"ע 'מען קען נישט סליין גיין לין ל יו"ט, כלל לז מען לערנט פין פסללעס לי מסכתס לון מילת הקסל, וזסו וידבר משה את מועדי הי אל בני ישראל, היינו סממשיך ומכיל השפעות וססליס מגוליס סל כני יסלסל. ועוד י"ל כי מועדי סוי"ס מולס על קסל, כי מסס סקוי"ס כמסכת