שנינו במשנה (ר"ה פ"א מ"ב): 'בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה', ופירשו בספה"ק דתבואה הוא כינוי אל הפרנסה, כי בחג הפסח נשפע פרנסה לכל השנה, ובספה"ק ייטב לב (פרשת ויגש) ביאר הטעם, כי הנה בכתבי האריז"ל מובא לכוון בפסוק (תהלים קמה טז) 'פותח את ידך' ג' שמות, פא"י חת"ך סא"ל, שהם מסוגלים להמשיך הפרנסה, והנה 'פסח' ראשי תיבות של שלש שמות הללו, לפיכך הוא מסוגל להמשיך פרנסה טובה לכלל ישראל. עכתודה"ק.
והנה, ראה זה פלא כשתחשוב הגימטריא של השמות הללו יעלו לך כמנין 'אתרוג', ונראה מזה דבשעת נטילת לולב נמי הזמן גרמא להמשיך פרנסה בשפע, אכן אוי לו לאותו אדם שבשעת נטילת לולב מכוון על הפרנסה שלו...
ובזה יש לומר בכוונת המדרש שהסמיך על הפסוק (ויקרא כג מ) 'ולקחתם לכם ביום הראשון' את הכתוב במשלי (ח י) 'קחו מוסרי ואל כסף', רצה לרמז שאף על פי שסגולת המצוה להשפיע פרנסה ברווח עם כל זאת לא תכוון לזה בשעת קיום המצוה, אלא 'קחו מוסרי ואל כסף'.