Skip to content
בית העירוב

האם צריך עירוב כדי לטלטל לסוכה שבחצר?

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ר' אשר נמנה עם קבוצת אברכים שהגיעה במשך השנה האחרונה לעיר המתחרדת. אין מה לומר, לא הכל דבש, יש גם קצת קשיים. כמו השאלה הקבועה איתה הם מתמודדים מהיום שהגיעו למקום, יותר נכון מהשבת הראשונה; ענין העירוב העירוני שאינו מהודר ברמה שהם רוצים, לכן הם לא סומכים עליו ולא מטלטלים.

גם בתוך שכונה בה הם מתגוררים עדיין לא הצליחו לסדר עירוב מהודר שאפשר יהיה לטלטל לכתחילה בכל השכונה. אבל בבנין של ר' אשר בו האברכים הם רוב ניכר של הדיירים, עושים עירוב כל ערב שבת מחדש, כדי שאפשר יהיה לטלטל לפחות בתוך הבנין.

אבל ישנו קושי נוסף שיש להם בדירות: הסוכה. כיוון שהדירות כלל לא נבנו מלכתחילה עבור ציבור שומרי מצוות, לא תוכננו בדירות מרפסות סוכה. כך שרוב הדיירים צריכים להקים סוכה בחצר למטה. למזלו של ר' אשר בבניין שלהם יש שטח מרווח מסביב לבנין והחנייה, כך שיש מקום די והותר לסוכות. לא זו אף זו אלא גם אברכים מבניינים סמוכים, בהם אין מקום לבנות סוכה יבואו לבנות השנה את הסוכה אצלם בחצר.

אבל כאן התעוררה שאלה; במשך כל השנה הם מטלטלים רק בתוך הבנין, אבל בשבת שבסוכות צריך לעשות עירוב גם בחצר, שהרי יש צורך להוריד הרבה דברים מהבית לסוכה.

התקשר ר' אשר לשאול מה צריכים הם לעשות בכדי מהבית לסוכה?

ראשית יש להקיף את כל החצר במחיצות או צורות הפתח המכשירים את המקום לרשות היחיד, רק לאחר מכן אפשר לעשות עירוב חצרות. כיוון שפרטי ההיקף רבים הם, לא ניכנס כאן לפרטם.

כעת יש לדון האם בחג הסוכות נשתנה משהו וצריך עירובי חצרות אחר או שהעירוב הנעשה כל שבוע כשר הוא גם לסוכות, או שאין צריך עירוב כלל?

המקורות לנידון דנן

ביומא דף י. מצינו מחלוקת האם סוכה בחג חייבת במזוזה או לא, כדאי' שם: "סוכת החג בחג ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין, ותנא עלה ר' יהודה מחייב בעירוב ובמזוזה ובמעשר". וחכמים החולקים על ר' יהודה סוברים שסוכה פטורה מעירוב מזוזה ומעשר. טעם מחלוקותם הוא, שדעת ר' יהודה שסוכה דירת קבע בעינן ולכן חייב בשלשתם, ודעת חכמים שסוכה דירת ארעי בעינן. ואם כן צריכים אנו לפסוק כדעת חכמים.

ואכן בסימן ש"ע סעיף א' כתב המחבר בשו"ע שהדרים בבית שער, אכסדרה, או מרפסת שבחצר, אין צריכים לעשות עירוב ביניהם, שכל אלו אין חשובים כדירה. וכתב שם המגן אברהם שכן הדין גם בסוכת החג שהדר בו אין צריך לעשות עירוב. וציין לגמ' יומא הנ"ל, משם הוציא שאין צריך לעשות עירוב בסוכה.

אבל בסי' שס"ו כתב השו"ע "יושבי אוהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצות, אין מטלטלין מאוהל לאוהל עד שיערבו כולם". וברמ"א שם הוסיף שבתים וחדרים שיש בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם.

ולכאורה מכאן קשה על המג"א שכתב שסוכות אין צריכים לערב, וכאן מפורש בדברי השו"ע שסוכות צריכים לערב. בשער הציון (שס"ו סק"ג) תירץ דהשו"ע מיירי בסוכות של שוכני מדבריות שקבועים שם תדיר, וכיוון שהוא קבוע צריך עירוב, אבל סוכות החג שהן ארעיות פטורות מעירוב.

ברע"א שם הקשה שהרי בהלכות מזוזה ביו"ד סי' רפ"ו סעיף יא פסק המחבר שסוכת החג ובתים שבספינה פטורים ממזוזה. והטעם הוא שהרי סוכה דירת ארעי היא וכן בית שבספינה דירת ארעי היא, על כן פטורים שניהם ממזוזה. הרי שדין אחד לסוכה ולבית שבספינה. ואם כן כשפסק הרמ"א בשס"ו שבתים בספינה צריכים לעשות עירוב ביניהם, לכאורה גם סוכות צריכים לעשות עירוב ביניהם, ונשאר בצ"ע לדינא.

במשנה ברורה סימן ש"ע ס"ק ד' הביא להלכה את דברי המג"א שסוכת החג בחג פטורה מעירוב. ובשער הציון שם הוסיף שבחידושי רע"א נשאר בדין בצ"ע.

סתירת המשנה ברורה

אלא שהמשנ"ב סותר את עצמו, שבהלכות סוכה סימן תרל"ד ס"ק ח' כתב דשני סוכות בחצר אחד שלא עירבו עירובי חצרות, אסור לטלטל מזה לזה, והתיר רק על ידי עכו"ם.

ותירץ הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאם הבית הוא מקום דירה, כיוון שהנשים אוכלות שם וכדו', הרי כלים שהיו בכניסת השבת בבית והוציאום בשבת מהבית לסוכה (על ידי חלון צמוד כנ"ל), אסור לטלטלם מסוכה לסוכה, ובאופן זה מיירי המשנ"ב בסימן תרל

More in this printout

View the whole printout