Skip to content
בית העירוב

שיחה מוזרה בבית ההלוויות

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

* מה פשר השיחה המוזרה? * ולמה הכל נעצר במלחמת שמחת תורה? *

"תשמע, עכשיו יום ששי ויש לי עוד שתי לוויות, צריך להספיק לארגן את הכל עד כניסת השבת. אז בבקשה, השבוע לא יהיה לי זמן לשום דבר אחר". הסביר אבי לתוך הטלפון הנייד.

"אז מה יהיה, אתה יודע שעשרות אלפי איש סומכים עליך?", באה השאלה מהצד השני של הקו.

"נו, מה אתה רוצה שאני יעשה? תהיה הגיוני. יש לי כאן שתי משפחות בוכיות, אתה חושב שאני אמור להשאיר אותם עם הנפטרים ולהסתלק מכאן?". חוזר ושואל אבי.

"אם אתה שואל אותי? כן. תעזוב את הכל, תכניס את הנפטרים לקירור, ותודיע למשפחות שההלוויות יתקיימו במוצאי שבת. תאמין לי שיהיה זה עילוי נשמה גדול לנפטרים, יותר ממה שתמהר לקבור אותם לפני שבת. כל רב שתשאל יגיד לך לעשות כך", הסביר לו הלה מעבר לקו.

מי זה אבי, מי משוחח איתו מעבר לקו, ומה פשר השיחה המוזרה?

• התפקיד הנוסף של אבי •

ובכן, אבי (שם בדוי לאדם אמיתי) משמש כאחראי על ההלוויות והקבורות בעיר גדולה בצפון הארץ, עיר בת עשרות אלפי תושבים. קורה שביום אחד הוא צריך לטפל בכמה לוויות, מה לעשות? כך הוא דרכו של עולם. אלא שלאבי יש עוד תפקידים עליהם הוא אחראי מטעם המועצה הדתית בעיר. אחד התפקידים הוא 'אחראי על העירוב'.

זה לא שהוא התיישב אי פעם ללמוד ולצלול לתוך הלכות עירובין. פשוט הלבישו עליו את ה'כובע' של הבודק. שהרי עניין העירוב בדרך כלל נשאר בסוף הרשימה. לאחר שכל שאר צרכי הדת כבר מסודרים עד הסוף, נזכרים לטפל גם בענין העירוב.

כך יצא שלמועצה אין כסף לשלם עבור תלמיד חכם שלמד ועשה שימוש בהלכות עירובין. לכן נקרא אבי והתבקש מטעם האחראים: "כיוון שאתה כבר ממילא עובד כאן, מהיום תתחיל גם לבדוק את העירוב בעיר. זאת לא עבודה קשה כל כך, בסך הכל צריך לבדוק שהחוט לא נקרע ולא נפל מהעמוד, ובמקומות שיש גדרות הרי הכל מגודר. תקבל חוברת שמסבירה בקצרה את ההלכות, נדאג לך לכלי עבודה לתיקוני העירוב. ואל תדאג. גם נוסיף לך משהו על המשכורת".

אבי יצא לדרך בתפקידו החדש כאחראי על העירוב בעיר. עם הזמן הוא למד עוד כמה הלכות, וגם בצד המקצועי כבר ידע לתקן חוטים. אבל כידוע הלכות עירובין הן מהמורכבות בתורה, לא מספיק לדעת 'כמה הלכות'. מה גם שאבי אחראי על בית ההלוויות והקבורה בעיר, בזה הוא רואה את עיקר תפקידו ומשכורתו, וכך יוצא שנשאר לו להקדיש מעט מאד זמן לבדוק את העירוב.

• לדחות את ההלוויות •

כאן אנו מגיעים לאותה שיחה הזויה שהתקיימה ביום ששי בקיץ שנת תשפ"ג. באותה שיחה הודיע אבי לרב מבית העירוב שהשבוע עקב הלחץ הגדול, הוא לא יספיק כלל לבדוק את העירוב.

גם בשבוע שאבי בודק את העירוב קשה להסתמך על כך, וודאי כאשר הוא לא נבדק כלל, בעיר בסדר גודל כזה, זה אומר כמעט בוודאות שהוא פסול. כשהעירוב פסול עשרות אלפי תושבי העיר ייכשלו בחילולי שבת!!!

מסיבה זו הפציר בו הרב בשיחת הטלפון, לדחות את ההלוויות למוצאי שבת, כדי שיוכל לצאת לבדוק את העירוב. אמנם אין זה פשוט לדחות הלוויה, אך בנסיבות שנוצרו לא הייתה ברירה אחרת.

כאילו שלא די בכך, באותה תקופה אחד המומחים בענייני עירוב מאזור הצפון, הגיע בהתנדבות לבדוק את העירוב בעיר זו. עבר ובדק, כיתת את רגליו שעות ארוכות לאורך קילומטרים רבים, עד שהגיע לקטע בין הרים ומדרונות, אזור שהגישה קצת יותר קשה, שם יש גדרות המשמשות כמחיצות לעירוב. לתדהמתו התחיל לגלות פרצות בגדרות, פרצות לאורך עשרות מטרים, דבר הפוסל את כל העירוב בעיר.

המומחה, שנמצא בקשר מתמיד עם בית העירוב הרים תיכף טלפון ודיווח לראש בית העירוב - הגאון רבי ישעיה וינד שליט"א - על הממצאים, וביקש שיפעיל את כל כובד משקלו בענין.

• חברי עירייה מתערבים •

בכל להט קדושת השבת נכנס הרב וינד לעובי הקורה. בשרשרת שיחות עם דמויות תורניות ואנשי ציבור בעיר. הפעילו קשרים ולחצים, כולל גם דרך חברי עירייה דתיים, וכן עם המועצה הדתית במקום, כאשר הרבנים מציגים בפניהם את המציאות העגומה שאין בעיר עירוב כשר.

לאחר מסכת ההשתדלויות, לקראת סוף שנת תשפ"ג, הוחלט למנות אברך אחראי הבקי היטב בהלכות עירובין, שיקח את העניינים לידיים. אבל הבירוקרטיה והאישורים עיכבו את העניין עוד ועוד.

מספר ימים לפני ראש השנה התקשר שוב הרב וינד אישית לראש המועצה הדתית, וביקש לאור זאת שראש השנה חל בשנה ההיא ביום השבת קודש שיש בו איסור הוצאה וטלטול (בשונה מחג רגיל), חשוב עוד יותר לתקן את העירוב, הסביר את גודל הזכות והאחריות שבעצם יום הדין לא ייכשלו יהודים באיסורי הוצאה. אך בכל זאת נאמר לו שהם לא יצליחו לעשות זאת עד ראש השנה, יקח עוד זמן עד שימנו בפועל את האחראי החדש. אבל הבטיחו שמיד לאחר החגים הוא יתחיל בעבודתו.

• 'מיד לאחר החגים' •

מה שקרה לצערנו 'מיד לאחר החגים' של תשפ"ד כולנו יודעים... מלחמת שמחת תורה פרצה, והעיר התרוקנה מתושביה כתוצאה מההפגזות שהגיעו מלבנון. מאז כבר לא היה עם מי ועל מה לדבר".

בשנה האחרונה התחילו עוד ועוד תושבים לחזור לעיר, שוב התחילו בבית העירוב לפעול ולהפעיל בענין. ואכן התקיים סיור שבו סוף סוף האחראי החדש נכנס לתפקידו.

כיום אנו יודעים שלפחות העירוב כשר כעירוב עירוני.

לסיום שאלנו את הגאון רבי ישעיה וינד שליט"א:

האם זה 'סיפור שקרה', או שזה משקף מצב נתון שיכול להתרחש בערים נוספות?

"זה אמנם סיפור, אך לצערי סיפור לא נדיר. בימים אלה ממש ידוע לנו על עירובים עירוניים נוספים שיש בהם בעיות קשות, חלקם ידועים מזה תקופה ארוכה. אינני מדבר על חומרות, אלא בעיות שפוסלות את העירוב לכל הדעות.

כך שבשום אופן אי אפשר לסמוך באופן אוטומטי על מישהו שאומר לנו שיש עירוב ביישוב. גם לא בעיר ואם בישראל שגרים בה עשרות אלפי תושבים ויש בה אחראים על העירוב".

דברים חד משמעיים. אז אם לא למדת ואינך יודע לבדוק בעצמך את העירוב, תתקשר לרבנים מומחים ואל תסתמך שהעירוב כשר.

More in this printout

View the whole printout