הלכות הג הסוכות
סימן תרכו - סעיף א':
הג"ה אין לעשות סוכה תחת בית או אילן וכו', אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן, צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן.
בירור הלכה – סעיף א'
וכתב הלבוש (ס"ק ב) וז"ל, שיהיו נחשבין "כסכך תלוש" וכשר להכשיר הסוכה כי כך הדין בכל "איסורים" שבתורה, לאחר שנתבטלו נעשה האיסור היתר גמור, עכ"ל ויש כאן לעיין, שבאיסור והיתר, כיון שנתערב האיסור עם ההיתר, פקע שם האיסור, כי התערובת מבטלת את האיסור אבל הכא שיסוד הדין שהוא מחובר ולכך פסול, אף כאשר בטל עדין כל הזמן נשאר מחובר ואיסורו רביעא עליה תדיר, ודו"ק.
ומצינו בר"ן (סוכה ה, א) שכתב מהלך חדש בסוגיא, וז"ל, אע"ג דאיסור שיכול להסירו אינו בטל, מ"מ הכא אגמריה רחמנא למשה בפלגא סגי, דפרוץ כעומד מותר, אלא הכא כיון שהן מוערבין, בעי רובא, עכ"ל. והביאו המג"א על אתר, ס"ק ג, וסיים וכתב, וא"כ אין כאן "מבטל" האיסור, עכ"ל. אולם לשון השו"ע "ומבטלן".
ולמהלך שמדין ביטול איירינן בה, הקשה הלבוש שם, וז"ל, אבל תימה לי, דהא קי"ל שאין מבטלין איסור לכתחילה, ומשמע הכא דלכתחילה שרי, וצ"ע ואפשר לי לומר, דהא דקיי"ל אין מבטלין איסור לכתחילה, הינו משום גזירה שמא יבא להתיר כל האיסור, אבל הכא במצוה ליכא למיחש להכי, דכיון דלמצוה קא מכוון, לא יעשה המצוה בעבירה ('ובדקות' אם עושה כן אין כאן מצוה) גמורה עכ"ל.
וכתב המרדכי הארוך (סימן תשלח, הובא בב"ח ובמג"א הנ"ל) וז"ל, וא"ת הלא אין מבטלין איסור לכתחילה (ביצה ב ע"ב), וי"ל דקודם יו"ט שאינו איסור עדין נתקן. ועוד, דהא דאין מבטלין לכתחילה מדרבנן הוא, והני מילי במקום שנהנה, כגון לאכול או להנות, אבל במצוה לא ליהנות ניתנו (עירובין לא, ע"א, ר"ה כב, ע"א). אבי"ה סימן תריט, עכ"ל.
ובט"ז (ס"ק ב) כתב לישב וז"ל, ואין כאן קושיא מעיקרא, דכאן אין שם איסור על זה, לא מיבעיא אם עושה סוכה קודם המועד פשיטא דלא שייך אז איסור, דעדין לא חל חיוב סוכה, אלא אפילו אם עושה סוכה תוך המועד, אין כאן 'שם איסור', דהא אין איסור מצד עצמה של הסוכה לישב בה אלא שהיושב בה אינו יוצא ידי חובת המצוה, ע"כ אין שייך כן איסור בעשייתה אפילו אם עושה בפסול גמור, עכ"ל.
ועוד נראה שמצות סוכה לישב בצל סוכה, ולכן פעולת התערובת נעשה בסכך, וקיום המצוה הוא בצל, ולכך אין שייך כאן כלל דין של מבטלין איסור לכתחילה, ודו"ק.
הלכה פסוקה – סעיף א'
אפשר לכתחילה לערב סכך שאינו כשר עם סכך כשר, ולבטלו ברוב.
פירוש על דרך הסוד – סעיף א'
כתב במצודת דוד לרדב"ז (מצוה קיז) וז"ל, ואין יושבין סוכה בתוך סוכה, ולא בסוכה שתחת האילן, שנראה כאלו יושב תחת ממשלת השרים, כשהם תחת הסוכה העליונה, עכ"ל ועין ספר הקנה, ד"ה סוד סוכה ושושן סודות, אות תקס"ד.
ובעומק, אילן גימט' סוכה, וזהו אילן ע"ג אילן, ודו"ק. ועין כתבי רמ"מ משקלוב (ביאור הזהר דף ז) וז"ל, זה האילן סוד עץ החיים, וכו', הויה אדנ"י גימט' אילן, גימט' סוכה, כנודע, וכו', וזה האילן סודה סוכה, עכ"ל ועין עוד בדבריו, שם עמ' טו.
ובמדרגה עליונה יותר, סוכה סוד אימא, כמ"ש (תיקונים כג א) דא סוכה דאיהי אימא עילאה, בכל עת, הה"ד (ויקרא כג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי "עץ" הדר, וכו', עץ גימט' אהיה במילוי, כנודע ועין פע"ח, שער חג הסוכות, פ"ג. וכתב הרמ"ז (ויקרא) וז"ל, נמצא שיש לכוין בסוכה לשני הסוכות, העיקר למקיפים שהן הן עצמות הסוכה, ועוד יכוין לפנימים וכו', עכ"ל ודו"ק שתי הבחינות בסוכה יש אילן- עץ שמקיף את הסוכה, ויש עץ בתוך הסוכה, פרי עץ הדר.
ובמצודות דוד הנ"ל כתב וז"ל, הסכך רומז בחכמה עילאה, והסוכה עצמה רומז בבינה, והאבות בתוכה, וצל הסוכה היא המלכות שהיא צל חכמה עילאה וכו', עכ"ל עי"ש כל דבריו.
ואין לישב בסוכה תחת סוכה כנ"ל, כי סוכה עליונה בה יושבים המלאכים, כנ"ל, ונראה כיושב תחת סוכת המלאכים, וכן מצינו אצל אברהם, שעשה למלאכים והשענו תחת העץ, ומשם זכו ישראל לישב בסוכה, עין מגלה עמוקות, (וזאת הברכה, ו) ולקחתם לכם ושם כתיב וסעדו לבכם, וזהו שורש דין אכילה בסוכה עין במד"ר, נשא יד.
ובדקות יותר, איתא בשער הכוונות (דרושי חג הסוכות דרוש ד) וז"ל, ונודע כי בחינת הת"ת הזה (דאימא) שהוא עצמו כתר דז"א, אשר הוא סודן, ע"ג זו"ן היושבים תחתיו, כי כל כתר הוא בחינת אור וקץ מלשון כותרת, עכ"ל וא"כ אינו אמא בכולן, אלא ת"ת דאמא שנעשה כתר לז"א, לזו"ן.
ובחינת נוספת, כתב במחברת הקודש וז"ל, נודע שיסוד דאימא נקרא סוכה וכו', הסוכה היא דפנות יסוד או"א, והז' צדיקים הם ז"א, שבתוך הדפנות ביסוד אימא, וכו' עכ"ל עיי"ש כל דבריו, ועיין בשער הכוונות הנ"ל.
אולם לעת"ל, עתיד הקב"ה לעשות סוכה מעורו של לויתן ועין לשם, ספר הדע"ה, דרוש ד', ענף י', סימן ג.