תפילות חול המועד
טעות בתפילת חוה"מ
ב"ביאור הלכה", בזמן שבית המקדש קיים, היו אוכלים בשר השלמים לשמחה, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין יוצאים ידי שמחה אלא ביין שנאמר "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", אבל בשר אין חובה לאכול, ומ"מ יש מצוה גם באכילת בשר, כיון שנשארה בו שמחה. וכתב המשנ"ב (שם) בשם הרמב"ם, שגם בחוה"מ הוא בכלל מועד לענין שמחה, ולפ"ז יש ליזהר כל יום של חוה"מ לשתות רביעית יין, ושמא גם מלא לוגמיו מספיק (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
חיוב אכילת פת
שאלה: האם יש חיוב לאכול פת בחוה"מ? תשובה: כתב המשנ"ב (סי' תקצ"ל סייק א') חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה, שלא ינהגו בהם מנהג חול. וכתבו האחרונים, שאף שמוכח (שו"ע סי' קפ"ח סעיף ז'), שאינו מחויב לאכול פת דוקא בחוה"מ, והעיקר שאסור להתענות, ומה"ט אם שכח "יעלה ויבוא" בברכת המזון אינו חוזר ומברך, מ"מ לכתחילה מצוה לקבוע סעודה על הפת בלילה וגם ביום, משום דעיקר אכילה הוא לחם.
סעודת אירוסין
שאלה: האם מותר לארס ולעשות סעודת אירוסין בחוה"מ? תשובה: כתב בשו"ע (ס' תקמ"ו סעיף א') אין נושאין נשים במועד וכו', ומותר לארס ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין. וכתב הט"ז להחמיר בסעודה שרגילים לעשות שם כתיבת התנאים, אבל שאר אחרונים מקילין בזה, שאין זו שמחה כאירוסין, ועכ"פ אם אינו עושה סעודה גמורה, כ"א מרקחת, בודאי אין להחמיר, עיי"ש. וכן אם עושה סעודה גמורה שלא בשעת התנאים, אין להחמיר כלל (שעה"צ שם).
סעודת מצוה
שטר תנאים
- שאלה: האם מותר למלא ולחתום על שטר האירוסין בעת עריכת סעודת אירוסין בחוה"מ? תשובה: אין זה נחשב צורך המועד שאפשר לכתוב לאחר חוה"מ, והורה בזה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיקראו בשטר אירוסין ריק ויוסיפו את השמות בעל פה כדי שיהיה "טקס" של אירוסין.
סעודת מצוה
- שאלה: האם מותר לעשות סעודת סיום מסכת, בר מצוה או חנוכת הבית בחוה"מ? תשובה: כתב השו"ע (ס' תקמ"ו סעיף ד') מותר לעשות ברגל סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן. וכתב המשנ"ב בין בזמנן ובין שלא בזמנן, דלא חשיבי שמחה אלא סעודת נישואין ואירוסין בלבד, עיי"ש. ועיי"ב בספר חוהמ"ב (פ"א, סעיף ל"ד) שכך נהגו ונוהגים גדולי תורה והלכה לעשות סעודת בר מצוה, ומש"כ המג"א (ס' רכ"ה סייק ד') ששמחת בר מצוה כיום שנכנס לחופה היינו לענין חיוב סעודה אבל לא לענין שיש בו חיוב שמחה לאוסרו כסעודת נישואין. ועיי"ע "כף החיים" (שם סייק י"ט) שמסיק להקל לענין חנוכת הבית.
איסור עשיית מלאכה
- כתב הרמב"ם (ריש הלכות יום טוב) וז"ל: "ששה ימים טובים יש בשנה, ואסרן הכתוב בעשיית מלאכה, ואלו הן: ראשון ושביעי של פסח, ראשון ושמיני של סוכות, חג השבועות ויום ראש השנה, ושביתת כולן שווה, שהן אסורין במלאכת עבודה כמו בשבת. חוץ ממלאכה שהיא לצורך אכילה, שנאמר (בפי בא י"ב, ט"ז): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הָוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם". ולכן פסק השו"ע: "כל מלאכה האסורה בשבת, אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש, וחוץ מהוצאה והבערה, וכן ממכשירי אוכל נפש שלא היה אפשר לעשותם מאתמול".
מלאכות לצורך אוכל נפש
- כל המלאכות שהם לצורך אכילה, מותר לעשות בחוה"מ, כגון: קצירה, טחינה, צידה ואפילו בלי שינוי, אבל רק מה שצריך לאכילתו במועד, וכן מותר לכתחילה להשאיר מלאכות אלו לעשותן בחוה"מ (שו"ע סי' תקל"ג סעיף א' וס' תקל"ז ומשנ"ב סייק י"ב). אבל אסור לעשות מלאכות אלו לצורך חול לאחר הפסח, או אפילו לצורך שבת שאחר יו"ט (אם יש יום חול ביניהם), וכן כגון לטחון דגים או בשר יותר ממה שצריך למועד אסור, וכן לבשל בסיר אחר לצורך אחר פסח אסור (שו"ע ס' תקל"ג סעיף ד' ומשנ"ב שם).
ביטול תורה
והא דהתירו חז"ל הבא ממדינת הים או שאר מקום רחוק בחוה"מ או ערב הרגל ולא היה שהות לגלח (עיי' שו"ע שם סייד ומשנ"ב סייק י"ב) אסור לעשות מלאכה בחוה"מ אפילו אם יגרם לו אח"כ ביטול תורה, ולא נקרא דבר האבוד (הגר"מ פיינשטיין זצ"ל). אין זה שייך בזמנינו, דזמני הנסיעות הם קצרים, ויש הרבה אפשרויות להסתפר בכל מקום (קיצור הל' חוה"מ בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל). ועיי' "ביאור הלכה" (דייה אין מגלחין) שכל מי שאסור לגלח אסור אפילו ע"י עכויים).
כיבוס והשריית בגדים
שאלה: האם מותר לכבס בגדים בחוה"מ? תשובה: אסור לכבס בגדים בחול המועד, ואפילו לצורך המועד, והטעם כדי שיכבס מערב יו"ט לצורך יו"ט, ולא יכנס למועד כשהוא מנוול (שו"ע סי' תקל"ד סעיף א' ומשנ"ב שם), ואפילו נתלכלכו כל בגדיו, ג"כ אין לכבס (משנ"ב סייק ט'), ואפילו להשרות בגד במים בלא כיבוס, ג"כ אסור משום דשרייתו זהו כיבוסו (שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ק"ל), ואפילו ע"י עכויים אסור, וכנ"ל. אולם אם הבגד יתקלקל מעיפוש אם לא ישרה אותו במים, או שהכתם לא יצא אחר המועד אם לא ישרוהו מיד, מותר להשרות משום דהוי דבר האבד (מהרש"ם שם).
ניקוי כתמים
וכן מותר לנקות כתמים אם יש בו צורך המועד, שאין זה בכלל כיבוס שאסרו חז"ל (סי' "יהלכות חוה"מ"י בשם הגר"מ פינשטיין זצ"ל, ובעל "שבט הלוי" זצ"ל). ויש סוברים שאם הבגד התלכלך לפני החג וידע מזה, והיה יכול לנקותו לפני החג, אסור לנקותו בחג (שש"כ פי' ס"ו ע"ב).
ניקוי כובע ונעליים
וכן מותר להבריש ולנקות הכובע בחוה"מ, ואפשר להקל לצחצח נעליים בחוה"מ לצורך המועד (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
כיבוס בגדי ילדים
שאלה: האם יש היתר לכבס בגדי קטנים? תשובה: אם דרכם להתלכלך בטיט ובצואה תמיד, מותר לכבסם בחוה"מ, ודוקא שהם לצורך החג (רמ"א שם), ויש מתירין עד גיל שש-שבע (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הובא בספר זכרון "מבקשי תורה"י הל' חוה"מ עמ' תנ"ו, י"ב). וכשמכבסים במכונת כביסה עבור קטנים, אסור להוסיף שם בגדים אחרים באותה מכונה (דעת בעל "שבט הלוי" זצ"ל, והגר"נ קרליץ זצ"ל).
- אין חיוב לקנות בגדי קטנים כדי שלא יצטרך לכבס בחוה"מ ואפילו הוא עשיר. וכמו כן כשהולך מביתו לבית הוריו או חמיו, אין חיוב לקחת את כל בגדי הקטנים שיש לו אלא מה שרגיל לקחת.
כיבוס מגבות
בשו"ע מתיר לכבס מגבות, מכיון שמכבסים כל יום, אולם בזמננו שאין דרך לכבסם בכל יום, אסור (משנ"ב שם סייק ד').
ברירת כביסה
- שאלה: האם מותר לברור סוגי הכביסה בחוה"מ, כדי שיהא מוכן לכבסו מיד במוצאי יו"ט אחרון? תשובה: מכיון שגם בבגדים יש בזה מלאכת בורר וכמבואר במשנ"ב (ס' ש"יט סייק ט"ו), הרי זה מלאכה דאורייתא שלא לצורך המועד, ואסור.
גיהוץ בגדים
מותר לגהץ בגדים לצורך החג, אבל ליצור קמט חדש, או לגהץ קמט שנתפשט לגמרי ואינו ניכר כלל, אסור (משנ"ב סי' תקמ"א סייק ט', "כף החיים" שם סייק א').
חוזר לביתו בחול המועד
מי שהיה ביו"ט ראשון במקום אחר חוץ לביתו (כגון אצל הוריו או בניו) ובאמצע חוה"מ חוזר לביתו, אם לוקח עמו את הכביסה המשומשת נמצא שעושה מלאכת הוצאה שלא לצורך המועד ואסור, וע"כ יש לו להקפיד להניח בכל שקית חפץ או בגד שעדיין צריך לצורך חוה"מ או ליו"ט אחרון, והוא ריבוי בשיעורים ומותר.
נטילת ציפורניים
שאלה: האם מותר ליטול ציפורניים בחוה"מ או עכ"פ לצורך נטילת ידים? תשובה: אסור לגזוז ציפורניים בחוה"מ, בין בידים ובין ברגליים, דבזה שייך גם הטעם שלא יכנס כשהוא מנוול למועד, ואם נטלם בערב יו"ט, מותר ליטלן בחוה"מ כשיש צורך בכך, כגון בערב שבת או ערב יו"ט אחרון (רמ"א ס' תקל"ב ומשנ"ב שם). וכן מותר ליטלן לצורך מצוה, כגון טבילה, ואפילו הטבילה היא במוצאי יו"ט אחרון ורצה לגזוז הציפורניים בערב יו"ט מותר (הגרי"ש אלישיב זצ"ל). ויש מבני ספרד שנוהגים להקל בנטילת ציפורניים אפילו שלא נטלו בערב יו"ט (שו"ע שם).
תספורת למגיע מחו"ל
שאלה: מי שהגיע מחו"ל סמוך לחג ולא היה יכול להסתפר, האם מותר לו להסתפר בחוה"מ או עכ"פ ע"י עכויים? תשובה: אסור להסתפר בחוה"מ אע"ג שהוא צורך החג, מ"מ אסרו חז"ל, כדי שיגלח מערב יו"ט, ולא יכנס כשהוא מנוול לחג, ואפילו היה אנוס וחולה בעיו"ט לא התירו להסתפר רק באופנים שהתירו חז"ל (עיי' שו"ע סי' תקל"א ומשנ"ב סייק ה').
נטילת צפורנים בחוה"מ
מי שנטל צפורניו בערב יו"ט יכול לחזור וליטלם בחוה"מ (משנ"ב ס' תקל"ב סייק ב'), וה"ה אם נטלם כמה ימים קודם הרגל, ובערב יו"ט לא היה מה ליטול מותר ("ערוך השולחן"י ס' תקל"ב סעיף ב').
כתיבה
מותר לכתוב חידושי תורה. מי שצריך לכתוב בחוה"מ אפילו באופן המותר בחוה"מ, כגון לכתוב צ'קים או הפקדה לבנק, לכתחילה ראוי להכין הכל לפני המועד, ואם לא הספיק להכינם מקודם, עדיף שיכתוב בערב חג אחר חצות, מאשר בחול המועד.
כתיבת חשבון נפש
- שאלה: אני נוהג כל ערב לכתוב חשבון נפש, האם מותר לכתוב כן בחוה"מ? תשובה: אין לך דבר האבד גדול מזה. כל מה שהוא חיזוק ביראת שמים שווה מיליונים, ומשום כך בודאי מותר לכתוב חשבון הנפש בחוה"מ.
כתיבת פתק "השבת אבידה"
שאלה: המוצא אבידה ברחוב, האם יכול בחול המועד לכתוב ולתלות פתק על מציאתה? תשובה: מותר לכתוב בחוה"מ כי הרבה פעמים המאבד חוזר בו ביום או למחרתו לחפש את אבידתו, ואם לא רואה פתק, אח"כ ישכח מזה, ונמצא שזה דבר האבד (הגר"נ קרליץ זצ"ל).
יולדת בחוה"מ
שאלה: האם יולדת יכולה לחתום לביטוח לאומי כשיוצאת מבית חולים בחוה"מ, באופן שאם תמתין תפסיד את המענק? יסוד השאלה הוא, שכל יולדת מקבלת מענק מביטוח לאומי, ואם לא תחתום לא תקבל, האם זה נחשב דבר האבד ומותר, או שמא כיון שזה 'מענק' הוי כמו מניעת רווח ואסור. תשובה: מטרת המענק מביטוח לאומי היא לעזור ליולדת בכל ההוצאות שיש לה עבור הילד, וזו הזכות שלה לקבל כסף זה ונמצא שמפסידה זכות זו. ולכן זה נחשב כמו דבר האבוד ומותר לה לחתום (הגר"נ קרליץ זצ"ל).
מקח וממכר
מכירה וקניה – לצורך המועד מותר.
הריגת זבובים ויתושים
- שאלה: האם מותר להרוג יתושים וזבובים בערב יו"ט? תשובה: אם הם מצערין את האדם, מותר להרגן בחוה"מ, דאין לך צורך אדם גדול מזה. ואע"ג דיכול להבריחם מ"מ מיד יחזרו אליו (משנ"ב סי' תקל"ג סייק כ').
ספק צרכי המועד
שאלה: האם מותר לאפות עוגה בחוה"מ כשיש ספק שמא לא יצטרכו לה בחוה"מ? יסוד השאלה הוא, שמא עצם הדבר שיש לו ספק אולי יצטרך במועד זה גופא נחשב צורך ומותר, ויותר מזה מצינו אפילו לגבי מלאכות יו"ט שמותר להוציא חפץ לרשה"ר שמא יצטרך להשתמש בו, וכמבואר במשנ"ב (ס' תק"יח סייק י') וה"נ לענין חוה"מ. תשובה: יש לחלק דשאני התם לענין הוצאה ביו"ט שהיא מלאכה גרועה היא, ועוד שבמלאכת הוצאה התירו אפילו שלא לצורך אוכל נפש, ואפילו באופן שאפשר לעשות מאתמול, וכמבואר ב"שו"ע הרב" (ס' תצ"ה סעיף ח') משא"כ במלאכת בישול שהיא מלאכה חשובה, אולי בספק צורך חול המועד לא התירה. והנה כתב המשנ"ב (ס' תקל"ט סייק א') בשם המג"א בספק דבר האבד יש להקל, וכתב ה"ביאור הלכה" (ריש סי' תקל"ז) שפליגי הראשונים אם מלאכת חוה"מ הוא אסור מה"ת או לא, וני"מ לענין ספיקות, שלפי הרבה ראשונים שסברי שמלאכות חוה"מ אסור מה"ת, א"כ אמרינן בזה ספיקא דאורייתא לחומרא, ומסיק שאם הוי דבר המצוי יכול לעשות בחוה"מ אפילו במקום ספק, אבל אם אין זה מצוי יש להחמיר, עיי"ש. ולפ"ז היין אם זה מצוי שיצטרך לו בודאי יכול לאפות את העוגה.
מילה
- שאלה: יש מוהלים שנוהגים לקבור עור הערלה בתוך האדמה. האם מותר לעשות כן בימי חול המועד? תשובה: אין זה נחשב לצורך המועד, ואפשר לשומרו עד אחר המועד ואז לקוברו (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).
חידה:
- איזה מלאכה מותר לאדם לעשותה ביו"ט, ולבהמתו אסור לעשותה?