Skip to content
שיח שרפי קודש

הוֹשַׁעְנָא רַבָּא

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

תצח **

רַבֵּנוּ אָמַר: "שָׁבוּעוֹת אִיז דֶער עִקָר דָאס אוֹיף זַיין, אוּן הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אִיז דֶער עִקָר דָאס זָאגְן" - "בְּשָׁבוּעוֹת עִקֵּר הָעֲבוֹדָה הוּא לִהְיוֹת גֶעוֹר*, וּבְהוֹשַׁעְנָא רַבָּא הָעִקָר הוּא (רְבּוּי) הָאֲמִירָה"ב:

א. כי הוא מנהג קדמון [מקורו בזוהר בראשית דף ח' ע"א ואמור דף צ"ז ע"ב, ומובא ב'מגן אברהם' ריש סימן תצ"ד] להיות ניעור בליל שבועות וגם לעסוק אז בתורה, וגילה רבינו הקדוש שהעיקר הוא להיות ניעור ולא לישון כל הלילה; וראה 'שער הכוונות' עניין חג השבועות דרוש א': "ודע כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל, אפילו רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא, וכמו שכתב הרשב"י בהקדמת בראשית וכו', כי אם לא ישן כלל וודאי שלא ימות בשנה ההיא".

ב. ראה ב'שער הכוונות' עניין סוכות דרוש ו': "הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא רבא, ואז בעת חצות לילה נגמר החותם וכו', ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר 'אלה הדברים' הנקרא משנה תורה וכו"", עיין שם עוד; וראה עוד ב'מגן אברהם' ריש סימן תרס"ד: "נוהגים ישראל להיות ניעורים בליל ערבה וכו', וכבר נדפס הסדר", (וראה 'כף החיים' (סופר) שם ס"ק ג ד). ובפנימיות המנהג להיות ניעור בליל הושענא רבא ולומר אז משנה תורה ותהלים ראה 'ליקוטי הלכות' דברים הנוהגים בסעודה ד' אות י"ג, תפילת ערבית ד' אותיות כ"ט - ל', שבת ז' אותיות נ"ט - ס"ה, סוכה ב' אות ד', ערלה ד' אות ט"ז, ערב ג' אות ל"ח.

More in this printout

View the whole printout