עם התקדש היום נכנס רבינו לביהמ"ד בשעה 6:25 עטוי בגדי הקודש ובעטיפת הטלית לתפילת כל נדרי, לבב קהל האלפים היו הומות ורוגשות ורבינו פתח באמירת ד' מלך תגל הארץ, בסיום קיבל רבינו לידיו את ספר התורה מירושת רבינו הק' בעל אמרי חיים זיע"א, וכן החזיקו בספרי תורה מורינו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א והרה"ג ר' ברוך שמעון ארנסטר, עם ספר התורה בידו פתח רבינו באמירה בקול חו"ק 'אור זרוע לצדיק' ז"פ, וסובב את הבימה כנהוג, אחר המשיך רבינו באמירת כל נדרי ג"פ, בהמשך אמר הפסוק ונסלח וגו' כאשר הקול נשנק מבכי, והדהד ברמה ויאמר ד' סלחתי כדברך. בהמשך ברכת שהחיינו בקול אדיר וחזק אשר הניעו את אמות הסיפים.
כשפני רבינו לעבר הקהל פתח בזמר תפן אלינו ברחמים, אחר המשיך בדברי התעוררות בלהט אש שלהבת קודש אודות הזכות והזכיה שאנו צועדים לאור דרכם של תלמידי הבעש"ט אשר הדריכו את הבאים להסתופף בצילם והורו לנו את הדרך נלך בה, ואמר רבינו: היה לנו במיוחד את מרנן רבותינו הק', זקיני הק' בעל אמרי חיים זיע"א ואבי הק' זיע"א, ועתה אנו מזכירים את העבר המפואר שלנו.
כאן עבר רבינו לעורר בענין הזהירות וההתנזרות המוחלטת מכל סוגי כלים טכנולוגיים, וסיפר רבינו: באחת השנים ניגש אלי אברך ביום הק', והביע לפני צערו עד כמה הוא שקוע באלו הכלים הטמאים, והגיעו הדברים עד כדי כך שהוא כבר נמצא עמוק בשאול תחתית, שכאשר הציבור התכנס בבית המדרש לתפילת כל נדרי היה הוא עדיין שקוע באלו הענינים רח"ל. ובא לפני לבכות מר מצבו, העירו לי מן השמים דברי תשובה ומענה, לומר לו שיקבל עליו משעה זו ואילך שלא ישוב לכסלה עוד, ולא יחזור לעסוק כלל בכלים טכנולוגיים.
רבינו האריך עוד בגנות הכלים הטמאים המורידים את האדם עד שאול תחתית, ועל החובה לקבל החלטה מוחלטת לא לגעת בהם כלל, גם אלו הכשרים למחצה לשליש ולרביע. ואלו שיש להם שייכות עם כלים אלו אין להם שייכות עמי (תוכן הדברים באריכות יבוא אי"ה בגליון דא"ח).
בהתעוררות רב פתח רבינו בתפילת מעריב בקול רם, כשהקהל מתרגש ביותר לראות את רבינו יורד לפני התיבה לשמש שליח הציבור, ככהן הגדול הנכנס לפני ולפנים. בנוסח המיוחד קרא בקול אדיר ברכו את ד' המבורך, והתפלל תפילת לחש וקולו בקודש נשמע היטב בכל רחבי בית המדרש כנהוג, אחר פתח רבינו בחזרת הש"ץ. בפיוט יעלה תחנוננו נתכבד הרב מנחם מענדיל יואל אדלר, ובהמשך נתכבד בפיוט סלח נא הרב מאיר אדלר, והמשיך רבינו בסדר התפילה ונשמע קולו בקודש בפיוט אמנם כן, והיו הלבבות נרגשים בהישמע קול רבינו מתייפח בבכי באמירת 'כאב תחבוש' 'מחה פשע' 'פנה לעלבון', בפיוט כי הנה כחומר נתכבד הרב חיים מאיר שטרנבוך - לונדון, ובאמירת שמע קולנו חו"ק הרב מאיר שפיץ, ואת הפרק לדוד מזמור אמר חו"ק מורינו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א.
הרה"ח ר' יעקב הערש גרטנר מלונדון נתכבד לומר אנעים זמירות ואדון עולם בניגון, וארבעת פרקי התהילים, בסיום שרו הניגון אשרי אדם עוז לו בך, ורומם רבינו את הציבור משך זמן.
קוויטל תומכי 'המעמדות'
בקודש פנימה הגישו את הקויטל הכללי של כל הנותנים בקביעות דמי 'מעמדות' ורבינו האציל על כולם ברכות נלבבות.
וביום הכיפורים
בבית המדרש החלו באמירת שיר היחוד בשעה 5:45, ופתחו בתפילת שחרית בשעה 6:45, ועבר לפני התיבה לתפילת פסוקי דזמרה הרב מנחם מנדל במוהרי"י, רבינו התפלל בחדר הסמוך, כאשר לפני התיבה עובר הרב חיים מאיר ארנסטר.
לקראת המשך התפילה הופיע רבינו בבית המדרש ועבר לפני התיבה לתפילת המלך, ובהמשך לתפילת יוצר וכו', הפיוט קדוש אדיר בעליתו אמר חו"ק הרב חנניה טייטלבוים, כנהוג פתח רבינו בתפילת אהבה רבה החל מ'והאר עיננו', בסיום תפילת הלחש פתחו בשירת האדרת והאמונה כאשר רבנו מעודד השירה ביתר שאת ועוז, לפני התיבה בחזרת הש"ץ עבר הרה"ג ר' ישראל ארנסטר, ורבינו פנה להמשיך התפילה בחדר הסמוך.
בקריה"ת עלה רבינו לתורה שישי (עוד עלו לתורה: הרה"ח ר' לוי כהנא, הרה"ח ר' יהושע זילברשלג, הרה"ח ר' יוסף יהושע זאפיר הרה"ח ר' מאיר אליהו מייזלר, הרה"ח ר' אברהם גרוזינגר, הגבהה - הר"ר יקותיאל זושא ויינר, גלילה – הב' ישראל זילברשלג, מפטיר - הרה"ח ר' אברהם שלמה איינהורן, הגבהה - הר"ר ישראל נח ויינר, גלילה – הב' עקיבא זילברשלג)
בית המדרש הגדול היה מלא וגדוש כאשר נכנס רבינו לתפילת מוסף בשעה 12:25 רבינו פתח בתפילת אשרי, ואחר הכנסת ספרי התורה לארון הקודש ואמירת יהללו אמר רבינו את התפילה לש"ץ הנני העני ממעש, ואחר נשמע קולו ברמה באמירת הקדיש בנוסח הותיק, ובהמשך בתפילת לחש ותפילת חזרת הש"ץ, אשרי עין ראתה ואשרי אוזן שמעה כל אלה.
לפיוט אמרו לאלקים נתכבד הרב חיים מאיר בן האדמו"ר מוויזשניץ בית שמש שליט"א ורבינו שורר בקו"ר קל מלך בעולמו וכו', חי במעונתו, ונפרצו מעיינות הדמע בשאגה אדירה ישוב ברחמים לביתו.
בהמשך התפילה אמר רבינו תפילת ונתנה תוקף בקול עצור מבכי, בהמשך היו פני הקודש לעבר הקהל בשירת אין קצבה לשנותך, כשרבינו מעודד את הקהל להתלהב באש קודש. הפיוט וכל מאמינים אמר חו"ק הרב ברוך ברמ"מ הגר, אחר שרו יחד ויאתיו כל לעבדך, ומחרוז ויסלדו בחילה פניך נשמע קול רבינו ברוב רגש, כך בהמשך ויפצחו הרים רנה, ויצהלו איים במלכך, ויקבלו עול מלכותך עליהם. חברי המקהלה עלו על הדוכן לשירת המארש כשרבינו מנצח על השירה בהתלהבות מיוחדת, אחר פתח רבינו בתפילת עלינו ובפרץ של בכי ורטט נשמע קולו ברמה ואנחנו כורעים ורבינו הכפיף עצמו בכריעה של השתטחות. אחר שר רבינו התפילה היה עם פיפיות, ועלו ההרגשות בעת פרץ רבינו בבכי בתחינה ובקשה עיני עמך בם תלויות וכו'.
רבינו המשיך בסדר התפילה, בסדר עבודת הכהן הגדול, וקרא בקול והכהנים והעם, אמת מה נאדר היה מראה הקודש כאשר רבינו מתפלל ואומר סדר העבודה כבן המתחטא לפני אביו, ובסדר הכריעות ושירת וכך היה מונה, בנעימות ועריבות. תפילת שמע קולנו אמר חו"ק הרב משולם זוסיא מייזליש, ובסיום חזרת הש"ץ היה פני רבינו לעבר הקהל ועודד השירה באמירת היום תאמצינו, כשקהל הקודש מפזז ומכרכר ביתר שאת ועוז.
רבינו התפלל תפלת מנחה בחדרו הק' ועבר לפני התיבה הרב חיים מאיר ארנסטר (עלו לתורה: הרה"ח ר' מנחם מנדל כהן, הרה"ח ר' אברהם בר"מ וייס, מפטיר יונה – הנה"ח ר' משה ישראל פלדמן, הגבהה - הרה"ח ר' יהודה שטיינמץ, גלילה - הר"ר מנחם מנדל זולדן).
בשעה 5:00 פתחו בבית המדרש הגדול בתפילת מנחה ועבר לפני התיבה הרה"ג ר' יעקב שמשון ארנסטר.
נעילת שער
בסיום נכנס רבינו לבית המדרש לתפילת נעילה בשעה 6:05, אחרי אמירת אשרי ובא לציון פתח רבינו באמירת הקדיש בנוסח המיוחד ובקול אדיר וחזק, אחר תפילת הלחש סימן רבינו לפתוח שערי ארון הקודש, כשרבינו מסמן בידו לפתיחה מוחלטת בתכלית, וכאן פתח רבינו בברכת אבות בנוסח המיוחד, והמשיך בסדר התפילה בהתלהבות עילאה תוך כדי שרבינו פורץ בבכי באמירת עוד יזכור בנוסח רבינו הק' בעל אהבת שלום זיע"א. לאמירת סדר הסליחות נתכבד הרב מנחם דוד הורוביץ, אחר אמר רבינו את התפילות אנקת מסלדך, והדהד ברמה קול התפילה ד' ד' בהתלהבות אש קודש, כשהלהב והלהט עולה ומתגבר.
לפני סיום התפילה פנה רבינו אל עבר הקהל ופתחו בשירת ויאתיו – ויתנו לך כתר מלוכה כנהוג, רבינו עודד השירה בעוז ותעצומות, והלהיב את הלבבות ביתר שאת.
בהמשך שח רבינו לאמר: בעיר בעלזא היה המנהג הקדום לפני תפילת נעילה, להכניס לבית המדרש - על ידי איש נכרי - נרות להאיר, כדי שהציבור יוכל להתפלל עם רדת החשיכה, פעם שאלה הרבנית הצ' מבעלזא את בעלה בעל שר שלום, על מה ולמה צריך להביא לבית המדרש גוי נכרי בשעה קדושה זו, וכי אי אפשר להדליק נרות גדולים מערב יוה"כ, שיאיר עד אחר תפילת נעילה, ענה השר שלום מבעלזא, לכתחילה נכון ורצוי הדבר שיכנס גוי לבית המדרש, בשעה זו דייקא, כדי שתהא להמלצה טובה על ישראל, כאשר יראה השי"ת החילוק בין גוי ליהודי, שאחרי עשרים וחמש שעות של צום עומדים ומתפללים באימה ויראה, והגוי עצמו נהפך להיות ממליץ טוב על בני ישראל, והמלצותיו מגיעות עד כסא הכבוד.
אחר פתח רבינו בשנית בניגון ויקבלו עול מלכותך עליהם.
עם הגיע זמן מוצאי התענית פתח רבינו באמירה בקול אדיר וחזק פסוקי היחוד וקבלת עול מלכות שמים, שמע ישראל, ברוך שם, ד' הוא האלקים.
בסיום קדיש תקע מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א תקיעה גדולה, והרה"ח ר' משה הערש שטרן הבדיל על הכוס והתפללו מעריב כשלפני התיבה עובר חדב"נ הרה"ג ר' מנחם מענדיל.
הבדלה
רבינו הבדיל על הכוס בבית המדרש בסיום קרא רבינו לעבר הקהל לשורר ולזמר בשמחה הניגון האט'ס ג'פועל'ט אלעס גוט'ס, אחר הניגון אמר רבינו צריך לזכור שהימים הבאים לקראתינו אין בהם חטא, כאשר נרמז הענין בפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות, ולכן יש לזכור כל זאת ולהשריש היטב בתוך הנפש. רבינו המשיך בניגון האטס גפועל'ט, ואחר איחל א גוט יו"ט, א גוט יאר, א פריילכן תמיד, מיט הרחבת הדעת פאר אלע אידישע קינדער, אין אלע אינזיכטן.
עריכת השולה"ט
בשעה 11:20 הופיע רבינו בבית המדרש הגדול לעריכת השולה"ט לכבוד היום, בקול צהלה ורנה קידמו את פני הקודש בניגון אשרי העם שככה לו כשרבינו מלהיב ומעודד את השירה, אחר שרו ניגון המקובל שבה ליוו את הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש. אחר נטילת ידים ובציעת הפת המשיכו המשוררים העומדים על הדוכן לזמר מארש נאפוליון.
בהמשך שרו ניגון שמחה [והיו למשסה] והזכיר רבינו ששמע מאת הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס שבעת שביקר רבינו הק' בעל אמרי חיים בארה"ק לפני פרוץ השואה למד את הניגון הזה כפי ששרו זאת חסידי סלונים בארה"ק. עוד שרו חסדי ד', ואיחל רבינו ברכת לחיים ואמר: לחיים טובים ולשלום, השי"ת יעזור מ'זאל האבן די ריכטיגע דעת, לנצל את הזמן ולזכור את הכ' ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות, לזכור את העומד לפנינו בימים הבאים, מצוות חשובות. פרי עץ הדר כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל, הם האתרוג והלולב, ההדסים והערבות, כאשר הענין מפורש בתפילה שאומרים בעת ברכת הלולב. יש להחדיר היטב ענין ולקחתם 'לכם' ומשמעות 'לכם' הוא עניני הגשמיות. ביום הראשון הוא ראשון לחשבון עוונות. כעת כאשר אנו עומדים במוצאי יום כיפורים, התפללו ופעלנו כל טוב, ומבקשים להמשיך להתפלל עוד, כדי שנוכל לזכור את היסודות של ולקחתם לכם, כל עניני לכם כאמור, שיהא הכל בחינת ביום הראשון. כל איש יהודי, וכל כלל ישראל יזכרו וידעו מה נדרש מאתנו בימים אלו. אין הדברים פשוטים כל כך, לקיים ולקחתם לכם, הרומז לדברים הגשמיים, להעלותם למדרגה עליונה, שיהא בחינת יום הראשון. כל יום יהא בבחינה זו, לכן מוטל על כל איש התפקיד והמשימה להחדיר היטב בעצמותיו את הענינים האלו.
רבינו פתח שוב בניגון אשרי העם שככה לו, אחר שרו אשרי אדם עוז לו בך, תמיד שטענדיג פריילך זיין. ואמר רבינו: ובן אדם יתאמץ בך, בך רומז לכ"ב אותיות התורה, להתאמץ בתורה, והוא מביא את האדם להיות מקושר אל השי"ת, שבכל מקום שעומד והולך נמצא עמו השי"ת. אמנם ישנם זמנים קשים אבל איש יהודי היודע שהשי"ת נמצא עמו בכל מקום שהולך מתעלה ומתרומם. זהו הכוונה אשרי איש שלא ישכחך, כאשר ובן אדם יתאמץ בך, שהוא יודע תמיד את כ"ב אותיות התורה ואת השי"ת.
רבינו המשיך בניגון אשרי איש שלא ישכחך ואחר אמר: אשרי האיש שאינו שוכח מאת השי"ת. ובן אדם היינו אפילו אדם פשוט, גם הוא מתאמץ בך, כאמור מתאמץ בכ"ב אותיות התורה ובהשי"ת. איש יהודי אינו מאבד עשתונות אפילו בזמנים קשים, כי הוא יודע שרבון העולמים נמצא עמו. זהו נקודה חשובה שיש להחדיר בעצמות.
כדי לקיים אשרי איש שלא ישכחך נדרש לקיים ובן אדם יתאמץ בך. כאשר עוברים על האדם זמנים קשים, אשר כרגיל יש אצל כל אחד ואחד, אבער מ'פארלירט זיך נישט קיינמאל, קיינמאל נישט פארלוירן, אייביג זיין פריילך. נישט נאך לאזן. ס'איז א געפרעליכע זאך, א יוד איז קיינמאל נישט נאך געלאזט, תמיד הוא דבוק בהשי"ת.
בהמשך שירת הניגון שח רבינו עוד לאמר: א מענטש איז דאך א בשר ודם, כאשר יתאמץ בך אז אין הוא שוכח. ס'איז שווער, ס'איז נישט לייכט, אבל כאשר האדם יודע שיש ד' המנהיג ויש תורה הק' הוא אינו מאבד עשתונותיו. אשרי איש שלא ישכחך, ואם חלילה הוא שוכח מתאמץ ומתחזק, כי בן אדם יתאמץ בך, ואז לא ישכח.
ס'איז אנדערע ווערטער, אלו הם דברי יסוד, שצריך להחדיר בנפש, יהיה מה שיהיה, ווי ער שטייט און ווי ער גייט.
רבינו המשיך בניגון אחר שרו פדה בשלום, באלקים בטחתי, ואני קירבת אלקים, דידן נצח, כי אנו עמך. בברכת המזון נתכבד הרה"ג אב"ד קרייתינו הק'.
אחר עברו בסך כל האורחים מחו"ל המתכוננים לשוב אל בתיהם מעבר לים, ונתברכו בברכת פרידה ועמדו ללוות את רבינו בצאתו מן הקודש בניגון אשרי העם שככה לו.
ויו"ט היו עושים בצאתו בשלום מן הקודש
בלב כולם שיר ושבח לחי עולמים שזכינו הלום, לשפע רוחני מלוא חפניים, לאור באור החיים, אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו, בלב כל עדת בני ישראל נישאת התפילה והבקשה, כן יגיענו ד' אלוקינו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום, ששים ושמחים בצילא דמהימנותא, ויאריך רבינו שליט"א ימים על ממלכתו ונזכה עוד רבות בשנים לשאוב מבאר המים החיים השפעות נעלות, תורה ויר"ש וחסידות, התעלות והתרוממות הנפש, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, עדי נזכה במהרה לעלות לציון ברינה, בהר הקודש בירושלים, קוממיות לארצינו, ומלכנו בראשנו, אכי"ר.