רבבות רבבה ירננו בקול
בפרוס החג עת התכנסו הציבור בבית המדרש הגדול נרגשים ליום המלכות וממללים פרקי תהילים ותפילות שתהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון לקבלת התפילות, הלבבות רטטו מהתרגשות באותה רגע בשעה 6:30 לערך כאשר דמות רבינו הופיע בהדרו מבעד הדלת בשער המזרח, רבינו עלה על הבימה המיוחדת שהוקמה לפני ארון הקודש ופתחו בתפילת מנחה, 'הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו', מי יתאר וישער הרגשות לבבות הציבור בהלל והודיה לשמו יתברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אחר השנה החולפת תשפ"ו, בהם היינו כולנו יחד טרודים ודואגים, מתפללים ומייחלים, ועתה זכינו שוב לראות באור פני חיים ומלך, אשרי עין ראתה אהלנו בשמחת קהלינו. רבינו החל לומר את הפרק הודו לד' כאשר פניו לנוכח פני הציבור, אשר החרה בקול אדיר וחזק, הציבור כולו שפך כמים לבו נוכח פני ד', 'יודו לד' חסדו ונפלאותיו', 'ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם', לפני התיבה עבר חדב"ן הרה"ג ר' מנחם מענדיל, ובסיום אמרו התפילה אחות קטנה.
המשב"ק הרה"ג ר' שאול גרינברגר הכריז אודות החובה לעמוד לימין ממלכת התורה והחינוך 'איגוד מוסדות ויזניץ', ובקשת הקודש לעמוד לימין העסקנים בימים טרופים אלה, להשתדל להוסיף סכומים הגונים למען אברכי הכוללים ותלמידי הישיבות הקדושות ברחבי ארה"ק.
אין נאמען פונעם רבי'ן שליט"א: עת צרה היא ליעקב, יעדער איינער ווייסט דאך די ביטערע מצב פון עולם התורה אין ארץ הקודש, און אוודאי דארף מען מתפלל זיין אז דער רבונו של עולם זאל שיקן א רוח טהרה ממרום, ס'זאל זיין 'תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה', און 'יכירו וידעו' אלע יודן זאלן זיך צוריק קערן און פארשטיין אז יודן מיט די תורה זענען איינס. לא עת לחשות. דער מצב פון די מוסדות התורה איז זייער שווער. דער רבי בעהט פון יעדן איינעם, אין ארץ ישראל און אין חוץ לארץ, זאל זיך אננעמען פאר כבוד התורה. און צו גיין צו דעם הייליגן טאג מיט א שטארקע קבלה צו זיין א שותף לכל הפחות מיט א שותפות פון 2000 דולר א יאהר מיט איגוד מוסדות ויזניץ. וואס טראגט די אחריות פון קיום התורה און אויפשטעלן דורות לד' ולתורתו בדרך רבותינו הקדושים.
דער רבי האט שוין אסאך מאל געזאגט, אז דער וואס נעמט א חלק און א שותפות מיט 2000 דולר, איז זוכה בס"ד צו א ברכה פון שפע כפול ומכופל. און אוודאי ווער ס'איז מוסיף נאך, באקומט די ברכה בכפל כפליים.
דער רבי טוהט באדאנקען אלע יודען, יעדער וואס האבן זיך אונטער גענומען דעם כופר נפש וואס דער רבי האט אויפגעגעבן ביים מעמד 'מקדישי שמך', דער רבי וואונטשט די אלע זיי און זייער משפחה זאלן ניצל ווערן פון די שלעכטע גזירת הגיוס און זיין אפגעהיטן בס"ד. און אוודאי די וואס האבן מוסיף געווען און זיך אונטער גענומען א יונגערמאן אדער דריי יונגעלייט, וואס דער רבי האפט און בעהט צו זיין מיט זיי אי"ה שבת אין מירון.
מיט די שותפות מיט די תורה הקדושה און מיט'ן טוהן פאר כבוד שמים, קען מען צוגיין מתפלל זיין אין די הייליגע טעג. און זיכער פועל'ן אלעס גוט'ס.
בזכות דעם וואונטשט דער רבי יעדן איינעם א כתיבה וחתימה טובה און א גוט געבענטשט יאהר, השפעות טובות בגשמיות וברוחניות און שפע כפול ומכופל
הציבור הגדול אשר מילא את בית המדרש מפה אל פה, ואתם עמם אלפי האברכים ובחורי החמד העומדים על הפארענצעס מצפון מערב ודרום עוקבים בהתרגשות ובדומיה כיצד רבינו מתעטף בטלית אחר אמירת אחות קטנה, ופותח באמירת מזמור לדוד חו"ק, כאשר הקול מהדהד ברמה ונשמע בכל ירכתי ביהמ"ד, לשירת לכה דודי נתכבד הרב חיים מאיר ארנסטר- מאנסי, ובחרוזים והיו למשסה, ימין ושמאל, בואי בשלום, היה פני רבינו לעבר צד מערב ועודד השירה בעוז ותעצומות, אשרי עין ראתה כל אלה.
בקול רם אשר נשמע היטב בבית המדרש ומבואותיו קרא רבינו 'ברכו --- את ד' המבורך' בנוסח הוותיק המיוחד לימים הנוראים, לב מי לא רטט ביראה ואהבה למשמע הקול הבוקע, והמשיכו בתפילת מעריב, וכאשר פתח רבינו בתפילת לחש נשמע קולו בקודש כנהוג, בשפה ברורה ונעימה כמימים ימימה.
ארון הקודש נפתח ורבינו אמר לדוד מזמור פסוק בפסוק, כאשר בסיום ביקש שלא לסגור עדיין את ארון הקודש ורבינו אמר את התפילה המסוגל לפרנסה, לטובת התורמים במגבית מקדישי שמך למען הצלת מוסדות התורה והחינוך.
רבינו חבש השטריימל, ואיחל בהתרגשות ובקול רם לנוכח כל הציבור 'לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום' וכל העם יחד מקטן ועד גדול עונים באהבה וכבוד לנוכח פני הקודש ברכת לשנה טובה, בהמשך איחל רבינו באופן מיוחד להיושבים בצד צפון, ולהיושבים בצד דרום, ובמרכז בית המערב, ובצד מערב, וכן להעומדים על גבי הפארענצעס, ולהאברכים העומדים בקומה השלישית ממעל. כולם נסקרו בסקירה אחת ונתברכו מפי הקודש והשיבו בקול אחד כנגד המברך.
עריכת השולה"ט
תיכף פתח רבינו בעריכת השולה"ט ואמר הזמירות שלום עליכם וכו', אשת חיל שר רבינו בניגון המיוחד ליו"ט, ובהמשך קידש רבינו על היין כאשר מורינו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א מגיש את גביע הזהב שהיה רבינו הק' בעל אמרי חיים זיע"א מקדש בה, אשר נפל בחלקו בירושה.
רבינו פשט הקפטן המיוחד לתפילה [סטרוקעס] ולבש הקפטן הלבן המיוחד לימים נוראים ואחר נטילת ידים ובציעת הפת פתחו בניגונים שהזמן גרמא, ארשת שפתינו, מלוך, תפן אלינו. בעת ברכת לחיים שח רבינו במעלת היום הגדול (הדברים יבואו אי"ה בגליון דא"ח), אחר שר רבינו הזמר כל מקדש ושרו זכרינו לחיים, וכן שרו היום הרת עולם, אחר מנוחה ושמחה שרו לשנה טובה תכתבו, היום הרת. כדת היום הגישו בסיום תפוחים טבולים בדבש ועליהם בירך רבינו ברכת בורא פרי העץ, אחר נתכבד האדמו