אות א
יבאר ענין כל ימיו בתשובה ויש בו ד' ענינים. הא', הוא שיקדים פי' מאמר נשמה שנתת בי כו' והוא שהנשמה שרשה הגבה למעלה וכדי שתירד פלאים להתלבש בגוף צריכה להתצמצם ולהתפשט בכמה מיני צמצומים והתפשטות ודרך כלל הם ד' מיני ירידות וזהו נתת בי בראת יצרת נפחת כנגד ד' אותיות הוי' כו', ב', אך לא כל הנשמה נכנסת בתוך הגוף רק הארה ממנה בלבד דרך צמצום כו' כנ"ל. אבל כל הנשמה ועיקרה נשאר למעלה ונק' מזל. ג', וענין המזל היינו כמ"ש ונוזלים מן לבנון. לבנון הוא בחי' אין שממנו תמצא החכמה. וזהו ענין התשובה שהרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, דהיינו לבחי' שורשה העליון בחי' אין ומזל הנ"ל. עד יעבור עמך הוי' למעלה מבחי' שם הוי' יו"ד צמצום כו' והיינו ע"י תשובה בביטול ומס"נ. ד', והשתא א"ש ענין כל ימיו בתשובה, כי בכל יום צ"ל בחי' תשובה זו למקורא דכולא באמרו שמע ישראל כו' שצריך למסור נפשו באחד:
אות ב
הוא הג"ה.
אות ג
יש בו ב' ענינים: א', יבאר איך יתהפך לבו לבוא לבחי' תשובה מס"נ ביטול הנזכר פ"א. ויאמר שהוא בשומו ללבו מ"ש ובחרת בחיים. כי בכל דבר יש חיים ומות הגשמיות נק' מות והרוחניות שבו נקרא חיים והוא ית' חיי החיים. וא"כ יתבונן אם לעוברי רצונו שהוא בגשמיות נמשך כ"כ חיות ותענוג, לעושי רצונו שהם המצות עאכו"כ. וא"כ ועמך לא חפצתי כו' ויבא למס"נ ממש מחמת שיחרה לו מאד על היותו נפרד כו'. ב', יבאר כי תשובה זו הוא בחי' שבת אותיות תשב, והשביתה היא למטה להסיח דעתו מכל המחשבות הטורדות לקשר נפשו בה' למס"נ באחד. ולמעלה הוא ענין עליי' החכמה ומדות שנתפשטו בבחי' עשיה, ובשבת התגלות אור א"ס בבחי' שלמעלה מהחכמה. אמנם דוקא מי שטרח בע"ש בתפלה שבכל יום מששת ימי החול, שהוא ההארה מעין שבת למס"נ בקריאת שמע כנ"ל, יאכל בשבת:
אות ד
יש ב' ענינים: א', יבאר כי יוהכ"פ נקרא שבת שבתון, כי הוא עיקר יום התשובה ובשבת מאיר הארה ממנו בלבד כי עיקר התשובה ביטול רצון. והנה אית רצון ואית רצון. וביוכ"פ מתגלה רצה"ע, שהוא בחי' לפני הוי', ומשם נמשך סלח לנו. אך סלחתי כדברך כתיב, ר"ל, כפי האתעדל"ת רעותא דליבא, עי"ז מתגלה אתעדל"ע, רצה"ע הנ"ל, שלג וצמר כו'. ב', יבאר שלכך נתנו לוחות אחרונות ביוכ"פ כי אנכי ולא יהיה לך כללות מ"ע ול"ת, ע"י מ"ע גילוי מהו"ע בחי' אנכי נמשך להיות אלקיך ע"י שם הוי'; ובחי' ל"ת, שלא יהיה הסתר ולא יבדילו אלהים אחרים. וניתנו בחשאי – פנימי' הלב:
אות ה
יבוא לביאור הפסוק. ויש בו ב' ענינים: הא', הוא מה שנתבאר איך שע"י תשובה הנ"ל אזי הוא בחי' ויבא כגשם לנו בחי' ואד יעלה ע"י הריחוק יעורר אה"ר גשם, ואזי כמטר לקחי שלוקחים אותו כביכול. ב', יבאר שמ"מ א"א להיות המשכות הנ"ל אא"כ יש לו תורה, כי תלת קשרין כו'. וזהו האזינו השמים ותשמע הארץ תשב"כ ותשבע"פ, ואח"כ יערוף כמטר כו':
אות ו
יבאר שהמטר הוא הנמשך ע"י אתעדל"ע, אבל אהי' כטל, הוא מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם, יען שהוא למעלה מבחי' מקור נש"י ומזליהם, בחי' טלא דבדולחא שלמעלה מהמזלות ונוצר ונקה':