כ"כ היה גדול מוראו של רבה"ק מהרי"א בסוכות, שאפילו בעניני סכנת נפשות יראו לגשת אליו
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
סיפר לי ר' הירש מיאמניצא ז"ל (חסיד חריף וממולא שנתדבק אל רבנו עוד בטרם נתפרסם שמו בעולם, ובביתו לא היו עדיין די כסאות להושיב עליהן את האורחים המעטים שבאו אליו, והיה ר' הירש זה יושב על תיבה קטנה (שהיתה מיוחדת בעיקר לא לישיבה כי אם להצניעה בה בגדי-כביסה), שהיה פ"א אצל רבינו במשך כל העשרת ימי תשובה ונשאר אצלו גם לימי חג הסוכות, חותנו של ר' הירש זה היה קרובו של רבינו וחברו מימי קטנותו שקנטרו בדברים בשעה שראה אותו לבוש בכפתו החדשה (ראה למעלה פרק ב) ושהגדיל החזיק בידו קודם ואחר התגלותו, נחלה פתאום חותנו זה מן כסא לעשור ומחלתו כבדה עליו באו שליחים בכל יום מן החולה אל חתנו ר' הירש לזרזו שיעיר אוזן רבינו שיבקש עליו רחמים, מה שעשה כמה פעמים, בנתיים בא שליח בהודעה שהחולה מסוכן למות, והימים ימי חג הסוכות ורבינו ישב מתבודד בתוך סוכתו, ומי זה יהין ליכנס אליו, פנה ר' הירש בבקשתו אל ר' אליהו בנו של רבנו שיזכיר את חותנו החולה לפניו, משום פקו"נ נעתר לו ר' אליהו ופתח את הדלת של הסוכה כחודו של מחט, ודרך הסדק אמר אל תוך החלל של הסוכה שפלוני החולה צריך לרחמים גדולים, ומיד עקר את רגליו והלך לו, מבלי להמתין על תשובתו של רבינו, ביום השני בא שוב שליח ושוב שמועה לא טובה, החולה כפשע בינו ובין המות, פנה ר' הירש דנן שוב אל ר' אליהו, אבל הפעם השתמט ואמר לו "שלח נא ביד תשלח", אני לא אוכל לדפוק על דלתות אבי יום יום, נמלך ר' הירש בר' יצחק יוסף ז"ל נאמן ביתו של רבינו, שלוה אותו ממי גלותו בכל מסעיו, אמר לו ר' יצחק יוסף שיעמוד על המדריגות המוליכות מן ביהמ"ד לחדר העליה של רבינו, וכשיחזור רבינו מבית מדרשו לביתו יזכיר את חותנו לפניו, והוא יבא וימלא אחרי דבריו. ביראת ה' כל היום, שאפילו בניו הי' יראים (שו"ת אבני צדק סימן פ"ה) מגשת אליו, בכל יום ויום מימי החג ערב ובקר עשה ר' הירש כעצתו ועמד בסתר המדרגה, וכשעבר רבינו לפניו ור' יצחק יוסף עמו, אמר ר' יצחק יוסף לרבינו, הנה ר' הירש רוצה להזכיר לפני רבינו את חותנו החולה, הציץ בו רבינו זאמר: מי הוא?. ענה ר' יצחק יוסף ואמר: הלא זה ר' הירש חתן ר' אברהם קרובו של רבינו, שאל אותו רבינו שוב: ומי אתה? נסתתמו דבריו של ר' יצחק יוסף וכשראה ר' הירש שרבינו תפוש כ"כ ברוב שרעפין, שלא הכיר לא אותו לא את נאמן ביתו, לא רצה לבלבל אותו ולא יסף לנסות להזכיר את חותנו לפניו, כל כך היה גדול מוראו של רבינו בימי חג הסוכות, שאפילו בעניני סכנת נפשות יראו לגשת אליו לדבר עמו.