"עת רצון גדול, ואולי היו מראים גם את הפרוכת, והייתה הגאולה השלימה", ע"כ המסופר שם.
(צבי לצדיק דף כ"ח)
מעשה כזו מסופר בספר צבי לצדיק לסיפורים על רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב וכך מסופר שם (בקטע הבא):
כבר עמדו רגליו של רבה"ק על סוף היכלו של משיח ונפסק כניסתו
עד כמה היה רבינו [הרה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע] גדול בעיני רבו מלובלין יש לראות מן הסיפור דלהלן, שנשמע פ"א מכ"ק של רבינו מהרי"א זצ"ל מזידיטשוב, ומעשה שהיה כך היה: פ"א היה רבינו אצל רבו בלובלין ביו"ט האחרון של חג, שחל בו יום שמחת תורה בערב שבת. היה רבינו עיף מאוד מעבודת הקודש של הושענא רבה וההקפות של שני ימי החג, ורצה לנוח מעט למען החליף כח לכבוד יום השבת, וע"כ התפלל מנחה מבעוד יום ושכב על מטתו לשעה קטנה, אבל תקפתו שינה ארוכה, ובינתים נתקדש השבת. בא רבינו מלובלין לבית מדרשו לתפלת קבלת שבת ובראותו כי אין רבינו בביהמ"ד, שאל עליו, הלכו לבית מלונו ומצאוהו ישן, הודיעו זאת לרבו ושאלו אותו אם להקיצו משנתו, אמר להם הצדיק: חס ושלום, הוא ישן שינה טובה, אל תקיצו אותו (בלשון קדשו: "ער שלאפט גוט, לאזט איהם שלפען"). עברה תפלת ליל שבת והגיע זמן הסעודה. קודם הקידוש שאל שוב רבו עליו, וכשהוגד לו שעודנו ישן, הזהיר שוב בלשון ההוא: "הוא ישן שינה טובה, אל תקיצו אותו", בשעת הסעודה הניח רבו בשבילו שיריים מכל מאכל ומאכל, וכששאל שוב עליו בפעם השלישית, פקעה סבלנותו של חסיד אחד והלך לבית מלונו, ופתח את דלת חדרו שלא בזהירות, ומתוך פתיחה גסה זו הקיץ רבינו משנתו, קם ורחץ ידיו נתעטף בטלית לכבוד השבת ועמד להתפלל. רץ חסיד זה והודיע לרבינו מלובלין, שכבר הקיץ רבינו. הקפיד עליו הצדיק ואמר לו: "שוטה אחד יאבד טובה הרבה (מלשון הפסוק בקהלת ט' י"ח), ר' הירשל'י טפס ועלה בשנתו מן העולם ועד העולם, וכבר עמדו רגליו על סוף היכלו של משיח, זידו אוחזת בכפת המנעל לפתוח הדלת וליכנס אל ההיכל פנימה, והנה באת פחז כמים ובלבלת יציעו, הקיצותו משנתו, והפסקת את כניסתו הסכלת עשו". (צבי לצדיק דף כ"ח)