סוכה זכר לענני הכבוד כתב המשנה ברורה (סימן תרכה,א) "וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקב"ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש" עכ"ל.
והנה ב'מזרחי' (במדבר ילד) כתב וז"ל "וענן ה' עליהם יומם שבעה עננים כתובים במסעיהם. כדתניא בספרי, "שבעה עננים הן, 'וענן ה' עליהם יומם', 'ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה', 'ובהאריך הענן על המשכן' וגו', 'ובהעלות הענן', 'ואם לא יעלה הענן', 'כי ענן ה' על המשכן יומם', הרי שבעה עננים. ארבעה עננים מארבעה רוחתיהן, ואחד מלמעלה ואחד מלמטה ואלד מלפניהם". ולא ידעתי למה לא צותה התורה לעשות בסוכה 'אחת מלמעלה ואחת מלמטה וארבע מארבעה רוחותיה', מאחר שהסוכה אינה אלא דוגמת העננים שהיו מסבבים את ישראל מלמעלה, ומלמטה ומארבעה רוחותיהם, כדכתיב, "בסוכות תשבו... למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" עכת"ד. ויש ליישב זאת בכמה אופנים:
ואין מזה זכרון לשאר ההגנות אשר הגין עלינו ביציאת מצרים" עכ"ל הנפלא. ובספר 'נר חוה' (ירח האתנים, ברמן) העיר מדברי ה'ערוך לנר' (סוכה כח:) שכתב וז"ל "העננים היו מסככים להם מנחש ועקרב ואין לך סכנה גדולה מזו במדבר הגדול והנורא" ובפשטות הענן שמלמטה הוא שהיה מגן עליהם מנחשים ועקרבים הבאים מלמטה. וי"ל.
א.
המהר"ל ב'גור אריה' (שם) כתב וז"ל "הקשה הרא"ם, אחר כי שבעה עננים היו, וסוכות שציוה הקב"ה הוא בשביל שהושיבם בסוכות (ויקרא כג, מג), והם היו ענני כבוד (רש"י שם), אם כן היה לעשות מצות סוכה בענין זה, אחד למעלה ולמטה ואחד לפניהם. וקושיא זאת אינה קושיא למבין, כי הענן שהיה מן השמים, בין שהיה למעלה בין שהיה מן הצד, הכל הוא נחשב למעלה, כמו השמים אשר הם על האדם. ואף על גב שהשמים הם תחת האדם, הם על האדם, שאין האדם על השמים. וכן בענן עצמו, שהוא בא מלמעלה מששה פאות העולם, נחשב הכל עליהם. תדע, דהא כתיב (להלן יד, יד) "ועננך עומד עליהם", הרי כי כולם "עליהם" נקרא, מפני כי הדברים אשר הם למעלה אין ראוי שיקראו תחת האדם, רק על האדם. לכך אין מצות סוכה רק למעלה, ולא למטה. כי אם היה עושה למטה או מן הצד, לא היה זה דומה לעננים, שהיו למעלה ולא למטה" עכ"ל.
ו.
בספר 'ענני הכבוד' (לידיד נפשי הרה"ג רבי שמשון ורמברנד שליט"א שהאריך בזה בסימן מז) כתב לתרץ וז"ל "ואולי יש עוד לתרץ ע"פ מה דאיתא במדרש (רבה פרשת וירא פרשה י) "ר"א בשם ר' סימאי אמר: אמר הקב"ה לאברהם, אתה אמרת והשענו תחת העץ, חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולעתיד לבא, פרש ענן למסך - הרי במדבר, בארץ מנין? 'בסוכות תשבו שבעת ימים', לעתיד לבא - 'וסוכה תהיה לצל יומם". מבואר במדרש שהעננים במדבר היו בזכות אברהם ולזכר עננים אלו עושים סוכה. והנה לעיל בסימן מ"ג הבאנו שהקשו המפרשים, שממדרש זה משמע שהעננים בזכות אברהם אבינו, ואילו בגמרא משמע שהיו העננים בזכות אהרון ולכן כשמת נסתלקו כדאיתא בתענית (ט.) "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן: משה, ואהרן ומרים, ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן: באר וענן ומן, באר – בזכות מרים, עמוד ענן – בזכות אהרן, מן - בזכות משה... מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר 'וישמע הכנעני מלך ערד' מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל" הרי שהעננים בזכות אהרון. ומתרץ ה'מרכבת המשנה' שהענן שהיה עליהם היה בזכות אברהם אבינו, ושאר העננים היו בזכות אהרון, לפי זה י"ל שאנו עושים מצוות סוכה זכר לאותו ענן שהיה בזכות אברהם אבינו כמו שהבטיחו הקב"ה 'חייך שאני פורע לבניך בארץ – בסוכות תשבו' ולא עושים זכר לשאר העננים. ודפח"ח. והבן.
ב.
ה'צדה לדרך' מתרץ בפשיטות וז"ל "נראה דהקושיא מעיקרא ליתא, מאחר שהסוכה ונוראותיו שעשה לאבותינו, אינה אלא דוגמא בעלמא כדי שנזכור נפלאותיו בהיקף העננים, לפיכך בדוגמא וזכר כל דהו סגי, כיון שעכ"פ א"א לעשות דוגמת העננים ממש שהרי הם היו ענני כבודו" עכ"ל.
ז.
בספר 'בית השואבה' כתב שהטעם שאין עושים זכר לענן שהיה תחת רגליהם, כיון שכל התועלת ממנו היתה שיוכלו ישראל לילך במדבר בקלות בלא טורח, ודבר זה לא שייך אצל היושב בסוכה בביתו עכת"ד. ודבריו צ"ב כיון שהכל רק 'זכר לנס' ולא בעינן שיקבל התועלת כמו בזמן ההוא. כמו שמצינו זכר למן בכיסוי החלות למעלה ולמטה ועוד הרבה כדו'.
ג.
ה'פרי מגדים' (אורח חיים אשל אברהם סימן תרכה ד"ה ויכון) כתב וז"ל "עיין רא"ם פרשת בהעלותך על פסוק וענן ה' עליהם יומם (במדבר י' ל"ד), הקשה אם כן גם למטה הוה ענן ויהיו סוכיהם כן, ועיין צידה לדרך (שם) הוא הדין ד' דפנות, יע"ש. ועיין ב"ח כאן (סוף הסימן) הביאו. והנה מצדדים י"ל רק סביב למחנה ישראל, לא לכל אחד בפני עצמו" עכ"ל.
ח.
בספר 'הכתב והקבלה' (ויקרא פרק כג פסוק מג) כתב וז"ל "וכתב הרא"ם שם, לא ידעתי מה פירוש אחד מלמטה דקאמר שמורה שענן אחד היה להם למטה מרגליהם, ואם הדבר כן מדוע לא צותה התורה לעשות בסוכה אחד מלמעלה ואחד מלמטה וד' מארבע רוחותיה, מאחר שהסוכה אינה אלא דוגמת העננים שהיו מסבבים את ישראל מלמעלה ומלמטה ומד' רוחותיהן, היה ע"כ. ולמאי דקי"ל וסוכה תהיה לצל שצריך להיות מיצל תחתיו, וכשחמה מרובה מצלתה למטה פסולה, ואינה כשרה אלא כשלמטה צלתה מרובה מחמתה (עי' טור סי' תרל"א דעת בעה"ע) אם כן הכשר סוכה תלוי בצל שלמטה, ושפיר הוי דומיא דענני כבוד" עכ"ל.
ד.
עוד כתב ה'פרי מגדים' לתרץ וז"ל "ויש לומר, כי הסכך עיקר למעלה מחמה וגשם, להורות אין מזל לישראל ושלא לעבוד לכוכבי לכת ולי"ב מזלות וכדומה כאומות העולם, בלתי לה' לבדו, מה שאין כן למטה הענן להגן מפני נחשים וכדומה, אין צריך למטה. וצדדים דפנות ד' דוקא, והלכה למשה מסיני הוא שיהיה סכך צל מרובה מחמה, וג' דפנות וד' טפח סגי, וכאמור" עכ"ל הזהב.
ט.
בספר 'פרוש הרא"ם' (שטסמן, בהערה 103) וז"ל "מהלך מחודש מצאנו בכמה אחרונים, שבאמת לכתחילה צריך לעשות גם ריצוף לסוכה וכך כותב ה'פרי מגדים' (הל' סוכה סי' תרמ"ג משבצו"ז סק"ד ד"ה אמר) דלכתחילה צריך לעשות ד' דפנות שלימות וכו' וראוי שתהיה הסוכה גם למטה מרוצפת 'זכר לעננים', וגם משום כבוד קרקע שלא יבוא לאשוויי גומות בשבת ויום טוב" עכ"ל. וכעין זה מבואר ב'משאת משה' (להגר"מ חברוני שבת סי' י"ד) שכתב דשני דינים יש בסכך: א' עצם דין סכך שצריך לשבת תחת הסכך, ב' דסכך הוי מדין מחיצה שצריך בסוכה מחיצות מכל הצדדים וגם למעלה כמו הענן שהיה למעלה ולמטה ומהצדדים, וכך גם בסוכה צריך קרקע ודפנות וסכך למעלה עכת"ד. ולדבריהם באמת איכא הלכה דקרקע בסוכה מדין העננים. והמהדר יתהדר!!!
ה.
הב"ח (אורח חיים סימן תרכה בסוף הסימן) כתב וז"ל "ודע שה"ר אליה מזרחי בפרשת בהעלתך (במדבר י לד) הקשה למה לא צותה התורה שיעשו בסוכה אחד מלמעלה ואחד מלמטה וארבעה מארבע רוחות דומיא דענני הכבוד. ולמאי שכתבתי בסמוך יתיישב גם זה, שמצות סוכה אינה אלא רק לזכור יציאת מצרים, וזה יגיע לאדם על ידי ישיבת סוכה שצלתה מרובה מחמתה זכר לענני הכבוד שהגינו עליהם בכל מקום מפני החמה והשרב ומזה יגיע לזכרון שאר נפלאותיו ונוראותיו אשר עשה להגן עלינו ביציאת מצרים, והדבר ידוע שהאחד שלמטה לא היה להגן מפני החמה, כי אם להנמיך הגבוה