מֵאֵת רֹאשׁ הַיִּשִׁיבָה שְׁלִיטָ"א
בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ – יוֹם ה' פָּרָשַׁת נֹחַ, ב׳ דְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן, שְׁנַת ה'תשפ"ב
לִכְבוֹד ... נֵרוֹ יָאִיר
אִם הַיֶלֶד שֶׁלְךָ בָּא הַבַּיְתָה עִם טְעָנוֹת עַל הַמְּלַמֵד שֶׁלּוֹ אוֹ עַל הַמּוֹרָה, תִּזָּהֵר לֹא לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת וְלַהֲרוֹס אֶת הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיֶלֶד שֶׁלְךָ עַל יְדֵי שֶׁתַּתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַיֶלֶד אוֹ בְּנוֹכְחוּתוֹ נֶגֶד הַתַּלְמוּד תּוֹרָה אוֹ בֵּית הַסֵּפֶר; לַיֶלֶד תַּגִּיד: "אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְקַשֶׁר לַמְלַמֵד אוֹ לַמוֹרָה", וְתַגִּיד לוֹ שֶׁחַיָּבִים לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, חַיָּבִים לְהִתְנַהֵג יָפֶה.
גַּם אֲנִי אוֹכֵל אֶת הַלֵּב כְּשֶׁהַיֶלֶד שֶׁלִי אוֹמֵר לִי שֶׁלֹא לָקְחוּ אוֹתוֹ לַטִיּוּל, אוֹ שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מֵהַכְּתָּה וְכַדוֹמֶה; אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵק מְאֹד לֹא לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת וּלְדַבֵּר נֶגֶד הַמְּלַמֵד אוֹ הַמּוֹרָה.
בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה בַּלַבֶּן אֲנִי אוֹמֵר לִילָדִי דָּבָר אֶחָד: "חַיָּבִים לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ!" אֲפִילוּ שֶׁאֲנִי מַה שֶׁיֵּשׁ לִי לוֹמַר וְכוּ'; דָּבָר אֶחָד אֲנִי זוֹכֵר: לֹא לַהֲרֹס אֶת הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְלָדִים'.
אַתָּה יָכוֹל לְהִתְקַשֶׁר לַמְלַמֵד וְלִשְׁאל מַה קוֹרֶה, אַתָּה יָכוֹל לְהִתְעַנְיֵין; לֹא רַק שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהִתְעַנְיִין אֶלָּא תָּמִיד תִּדְאַג לְהִתְעַנְיִן וְתִרְאֶה שֶׁיְלָדֶיךָ יִתְנַהֲגוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ.