עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַסֻּכָּה הַקְּדוֹשָׁה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ כֹּחַ קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁגַּם בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בְּכָל עֵת שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַבַּיִת לַחוּץ, הֵן לְפִי שָׁעָה קַלָּה הֵן כְּשֶׁיּוֹצְאִין בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מַמָּשׁ קָרוֹב אוֹ רָחוֹק שֶׁאָז יָגֵן עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הַסֻּכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁהֵגֵנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה הַדֶּרֶךְ וְהַטִּלְטוּל שֶׁיּוֹצְאִין חוּץ מֵהַבַּיִת לִפְעָמִים, יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה!
(ליקוטי הלכות ספר תורה ד, כג)