Skip to content
טעימות הפרשה

שמחת בית השואבה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וְזֶה שֶׁהִזְכִּירוּ בְּבַיִת שֵׁנִי בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בִּגְנוּת הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמְרוּ: "אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים" וְכוּ' שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים דְּבָרִים מְגְנִים וּמְתֹעָבִים הַרְבֵּה לְהַכְעִיס, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁפַּרְשׁוּ רַזַ"ל שָׁם

וְהַדָּבָר תָּמוּהַ

לִכְאוֹרָה מַה לָּהֶם לְהַזְכִּיר בְּשִׂמְחָתָם גּדֶל גְנוּת אֲבוֹתֵיהֶם?

אַךְ כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לָבֹא לְשִׂמְחָה וְהִתְחַזְקוּת בַּה' יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָׁה!

כִּי הִזְכִּירוּ גְנוּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנָּפְלוּ לְתַעֲבוּבִים וְטִנּוּפִים כָּאֵלֶּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת גֵּאוּת וְרוּם לֵבָב שֶׁמֵבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמִשָּׁם עִקַר כָּל הַנְּפִילוֹת עַד שֶׁיְכוֹלִין לִפּל מְאֹד מְאֹד לָצֵאת מֵעוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁהִזְכִּירוּ שֶׁעָשׂוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת וְתַעֲבוּבִים כָּאֵלּוּ שֶׁהָפְכוּ אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הַהֵיכָל וְהִתְרִיזוּ וְכוּ' הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת?!

וְזֹאת צְרִיכִים לֵידַע

שֶׁגַּם הֵם בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ שׁוֹטִים וּכְסִילִים, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ חֲכָמִים נִפְלָאִים לְהָרַע. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר

אַךְ כָּל נְפִילָתָם שֶׁבָּאוּ לִידֵי רָעוֹת כָּאֵלֶּה הָיָה עַל יְדֵי גָאוּת וְרוּם לֵבָב!

כִּי הָיָה לָהֶם כָּל טוֹב וְהַיֵּצֶר הָרָע וַחֲמִימוּת הַתַּאֲוֹת מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁהִפִּיל אוֹתָם בְּכָל פַּעַם וּבְכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַזֵק לְקָרֵב עַצְמָן לַה' יִתְבָּרַךְ גַּם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבּל הַקַטְנוּת וְהַשִׁפְלוּת בְּעֵינֵי עַצְמָן

כִּי בְּוַדַּאי הָרְחוֹקִים מֵחֲמַת תַּאֲוֹתֵיהֶם כְּשֶׁרוֹצִים אַף עַל פִּי כֵן לַחֲתֹּר חֲתִירוֹת וּלְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ צְרִיכִים עַל כָּל פָּנִים לְהַרְגִישׁ שִׁפְלוּתָם וְרַחוּקָם וְלִבְטַחַ בְּעֹצֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת שֶׁגַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֲבָל הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי גַּסּוּת הָרוּחַ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַשְׁפִּיל עַצְמָן וּלְהַקְטִין עַצְמָן כָּל כָּךְ עַד שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל פַּעַם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה עַד שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָרוּחַ שְׁטוּת עַד שֶׁנָּפְלוּ לִדְבָרִים תְּעוּבִים כָּאֵלֶּה.

וְעַל כֵּן זָכְרוּ בְּשִׂמְחָתָם הַהֵפֶךְ מִכָּל זֶה

וְאָמְרוּ: "אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', אֲבָל אָנוּ לְיָ"הּ וְעֵינֵינוּ לְיָ"ה", שֶׁכָּל מַה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲסָדָיו הַנִּפְלָאִים אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד נִפְלָא וְאָנוּ לְיָ"הּ מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים עַל זֶה וַעֲדַיִן לְיָ"הּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מֵעַתָּה, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יוֹדְעִין רְחוּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְזֶה עִקָר שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁהוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּרְחוּק כָּזֶה לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה!

(עפ"י ליקוטי הלכות הל' שלוח הקן ה"ה אות י"ב)

More in this printout

View the whole printout