ראיתי ביאור נפלא מהאדמו"ר רבי שאול ממודז'יץ זצ"ל שמבאר את מצוות עלייה לרגל 3 פעמים בשנה, שזה כמו תעודה שמחלקים לתלמידים 3 פעמים בשנה.
וארחיב בדבריו, שאכן פעם בחצי שנה זה מתאים, באביב ובסתיו כמקובל, וזה גם הגיוני פעם בחצי שנה לסכם מצב ציונים והתנהגות, אבל בחג השבועות שזה זמן קצר לאחר פסח מדוע אז לפי רעיונו יש גם עלייה לרגל??? וכי כפחות מחודשיים אחרי חלוקת תעודות שוב מחלקים תעודות??
אלא יתכן שבחג השבועות אנחנו כביכול מקבלים ציון על ספירת העומר באיזה קדושה הצלחנו לספור ולהתעלות בימי ספירת העומר כהכנה למתן תורה!!!!!
ואם כן יש להתקדם ברעיון זה עוד, כי הנה פסח בא אחרי חג פורים שהיה בו עניין ראשי שמהותו שמחה, ובסוכות זה להיפך חג שמהותו שמחה והוא בא אחרי ימים של יראה ופחד מאימת הדין.
ואם כן בפסח המבחן שלנו איך התעלינו במעלות התורה והיראה, שקודם הייתה לנו שמחה של פורים ואחרי זה חג של אמונה ואצילות כבני מלכים.
ואילו בסוכות המבחן הוא על המצב ההפוך איך אנחנו מתעלים בשמחה שבאה אחרי ימים נוראים. וגם נראה שגם זה מבחן לאחר 49 יום מאלול עד סוף שמחת תורה, שזה מקביל 49 ימי העומר.
כי בשני הדרכים אמור יהודי להתעלות, כי הרבה דרכים להתעלות, וכדאי להתחדש בעבודת השם, כך מוצאים טעם טוב ומחודש בעבודת השם.
וגם אנחנו נחפש לחדש בעבודת ה' כי השגרה גורמת לעייפות הרוח, ולשעמום ולנפילה חלילה, ונלמד מחגי התורה עד כמה חידוש וגיוון יש בהם, וגם נלמד שלפעמים צריך בו זמנית הרבה סוגי חידושים וגיוונים כמו שיש בחג הסוכות.