פשט נפלא שאמר רבה"ק מהרצ"ה זי"ע להגאון החוות דעת - הגילוי שאמר הגאון החוות דעת לרבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע בענין אילן האתרוג – ביאור באיסור לקיחת אתרוג מורכב
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
הנה התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי עשה שבעים תיקונים על תיבת 'בראשית', והם נכתבים בספר הקדוש 'תיקוני זהר', וכתב שם בתיקון י"ד (דף ל.) 'בראשית, עלה אתמר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ'. [וכזה דרשו חז"ל במדרש 'בראשית, בשביל ביכורים שנקראו ראשית'].
ובהמשך דברי הזוהר הקדוש שם: 'וסמיך ליה לראשית בכורי אדמתך וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו, והקשה במדרש שם 'מאי האי לגבי האי' [מה ענין סמיכות מצות ביכורים אצל בשר בחלב] 'קם רבי שמעון על רגלוי, פתח בקלא סגיא ואמר, אליהו אליהו נחית הכא ברשותא דמארך, ואנהיר עינוי דאלין סבין בהאי מלה, דלא יתון למיכל בשר בחלב' [ביקש מאליהו הנביא זכור לטוב שירד לכאן ברשות הקב"ה ויאיר עיני הזקנים בענין זה כדי שלא יכשלו באכילת בשר בחלב]. 'אדהכי הא אליהו קא נחית ולא אתעכב, אמר בוצינא קדישא, והא רזא דא ודאי איהו רזא דלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'..... ירד אליהו מיד ולא התעכב, וגילה להם סוד הענין.
בספר הקדוש 'צבי לצדיק' פירוש על דברי 'תיקוני הזוהר' הנכתב ע"י רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצוקללה"ה, פירוש זה על 'תיקוני זהר' נתגלגלה הזכות לידי הגה"צ המפורסם המקובל הירושלמי הריא"ז מרגליות ז"ל, והגיעו לידו ביאוריו חידושיו והגהותיו של רבה"ק מזידיטשוב זיע"א על ספר תיקוני הזוהר הקדוש, חמודה גנוזה זאת היתה ספונה וטמונה במשך שנים רבות ונתגלגלה למקומות שונות, ועד שהגיעה לידי הרה"ג רבי יעקב יצחק ווייסבלום זצ"ל מחיפה, הוא אשר מסרה בקנין ובמנין לידי הריא"ז מרגליות, על מנת שיעשה אזניים לתורה מפוארה זו, ואכן עשה הריא"ז מרגליות זצ"ל את מלאכתו נאמנה והוציא לאור דבר יפה ומתוקן.
ובהקדמה שם שנכתב ע"י המוציא לאור רבי א"ז מרגליות ז"ל, סידר הרב ז"ל תולדות רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב באופן מסודר כדי שימצא הקורא בספרו הקדוש לידע בפני מי אתה לומד, ובין התולדות הביא הגאון הנ"ל מעשה שהיה עם רבה"ק בשעה שפעם אחת נסע הגאון הגדול רבי יעקב מליסא זי"ע בעל ה'חוות דעת' להתוועד אצל רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע לבקר בהיכלו, והביא שם דין ודברים שהיה בין רבה"ק מהרצ"ה עם החוות דעת, שביקש ה'חוות דעת' שמהרצ"ה יבאר לו את דברי הזוה"ק הנזכר לעיל, ואך אמר לו שיפרש לו את הדברים לא ע"ד הסוד המבואר בספרו 'עטרת צבי', אלא שיבאר לו על דרך הפשט.
ותיכף ומיד ביאר לו רבה"ק מהרצ"ה את הענין ע"ד הפשט ע"פ דברי התוס' במס' חולין (קג: ד"ה כל הבשר) וזלה"ק 'כל הבשר אסור לבשל בחלב. תימה דלא תני בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין כמו בהנך פירקין' [שאר פרקי מסכת חולין, כגון כיסוי הדם, גיד הנשה, ראשית הגז, ושילוח הקן, זרוע לחיים והקבה, פותחין בהקדמה זו נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין ובמוקדשים, ולכן תוס' שואל מדוע פרק 'כל הבשר' לא נפתח בנוסח הזה] ובתוספתא תני להו, ושמא מאי דשייר במתניתין פירש בברייתא ואשמעינן דחייל איסור בשר בחלב אאיסור מוקדשין. ורשב"ם פירש [מדוע פירשו בברייתא דנוהג גם בחו"ל, מה ההו"א שלא?] 'דאיצטריך משום חו"ל דס"ד דאינו נוהג בחו"ל משום דאיתקש לבכורים בחד קרא (שמות כג, יט) ראשית בכורי אדמתך.... לא תבשל גדי בחלב אמו', ובבכורים נאמר אדמתך, דאינו נוהג בחו"ל רק בארץ, ולכך איצריך לומר דנוהג בחו"ל, עכ"ד התוס'.
עפ"י הקדמה זו מבאר רבה"ק מהרצ"ה להגאון ה'חוות דעת' שתיכף שפתח רשב"י לבאר פסוק זה, קרא לאליהו הנביא שיבאר את סמיכות הפסוק, וכמו שאכן דרש הפסוק 'דלא יתון למיכל בשר בחלב', כי הייתי אומר שידרשו כהרשב"ם שאין בשר בחלב נוהג בחו"ל כשם שאין ביכורים נוהגים בחו"ל רק בארץ, לזה קם רשב"י ופתח בקול גדול וקרא והזמין לאליהו הנביא זל"ט שירד כאן לאנהיר עיינין, וכיון שהפסוק נדרש לדרשה אחרת שוב אין לחשוש שיפרש הסמיכות לאפוקי מפי' הרשב"ם הנ"ל שאינו נוהג בחו"ל. וכששמע החוו"ד את דבריו בביאור דברי הזוהר הקדוש, שיבח מאד את הפירוש הזה, ונתפעל מאד מגאונותו של רבה"ק מהרצ"ה.
באותו מעמד שדיבר החוות דעת עם רבה"ק מהרצ"ה, אמר לכבודו דבר חידוש אשר ראה בספר קדמון בענין עץ האתרוג שלוקחים פירותיו למצות ה', ודרך שורשי האילנות שיש להם כמה מיני צורות, זה בעומק וזה בגובה, וכשמתבוננים בצורת שורשי אילן האתרוג, הרי הם מסודרים כצורת שם הוי"ה ב"ה, ודבר זה היה לחידוש גדול לפני רבה"ק מזידיטשוב.
ע"פ דברי החוות דעת הנ"ל בצורת שרשי האילן של אתרוג, ביאר שם רבי א"ז מרגליות ז"ל דברי הזוה"ק בחומש בראשית (דף רכ:) ע"פ הפסוק (ישעי' מג, ז) 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו', ובזוה