לאחר שאמרתי מכל הלב ובכוונה עצומה בפריסת כפיים אל ה' באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא, שהי תציל ותושיע אותי מהיצר הרע, ואנא ה' תצליח בידי לעשות תורה ומצוות ולהרבות תורה בעולם.
ועניינו שגם היהודי הפשוט שאין בו ריח ואין בו טעם, בכל זאת הוא מתעלה בסוכות ומגיע לשביעי של סוכות להגנה שנאחז בקרנות המזבח, כפי שחשב יואב ששם יהיה לו הגנה ולא ייקחוהו למות – אבל ליואב זה לא עזר ולא הגן אלא לקחו אותו מהמזבח והרגו אותו אותו.
פתאום קיבלתי אור חדש, למה אומרים בסוף ההלל מיד לאחר אנא ה' ייברוך הבא בשם ה'יי, וכי מה הקשר כאן לברוך הבא, וכי מי בא??
אבל לערבות יש כן הגנה בקרנות המזבח, כי הם לאחר עבודה של סוכות שהתחברו לצדיקים באגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, ומועיל להם הגנת המזבח, כי הם כאדם חדש שנוצר מחדש לטובה.
והתחדש בסייד שאכן יש בכוח תפילת אנא ה' בכוונה גדולה להפוך את היהודי לאדם חדש, ועל שיש אדם חדש לפנינו אומרים "ברוך הבא"י.
ועל שהי מסכים בכוח התפילה והעבודה של סוכות לקבלנו כאדם חדש, על זה יש לשמוח ולהודות, ולרומם כי טוב ה', ומרחם ומחפש להטיב ועד יום מותו מחכה אולי ישוב מיד מקבלו, ואכן כשאדם מתעורר מיד ה' בקבלו בחיבה ובאהבה.
ולפי זה מובן מה שאומרים לאחר כן "קל ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח"י, שהנה פסוק זה פירשו בגמרא סוכה מה' שהוא על יום שביעי של סוכות - הושענא רבא, שביום השביעי היו מעמידים ערבות ענקיות על קרנות המזבח, והיו מקיפים 7 פעמים את המזבח.