לֹא רַק אֲנַחְנוּ בּוֹנִים סְכּוֹת נָאוֹת. הַכִּירוּ אֶת הַסְכִּיִּים, צִפּוֹרִים מֵאוֹסְטְרַלְיָה וּמִפַּפּוּאָה גִינֶאָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁמִּתְמַחוֹת בִּבְנִיַּת סְכּוֹת.
כַּאֲשֶׁר הַזָּכָר רוֹצֶה לִמְצֹא בַּת זוּג, הוּא מִתְאַמֵּץ לְהַרְשִׁים אוֹתָהּ בִּיכוֹלוֹת הַבְּנִיָּה שֶׁלּוֹ. אֵין הוּא מִסְתַּפַּק בִּסְתָם קֵן פָּשׁוּט, אֶלָּא מַשְׁקִיעַ בִּבְנִיַּת סְכָּה שֶׁל מַמָּשׁ, מְקְשֶׁטֶת וּמְפֹאֶרֶת.
הַסְכִּי, שֶׁנִּקְרָא כָּךְ עַל שֵׁם הַסְכָּה שֶׁהוּא בּוֹנֶה, טוֹרֵחַ עַל הַמְּלָאכָה בְּשַׁקְדָנוּת וּבְכִשָׁרוֹן. אֲבָל הַסְכָּה לֹא תְּשַׁמֵּשׁ לִמְגוּרִים וּלְקִנּוּן כְּלָל (הַנְּקֵבָה בּוֹנָה קֵן אַחֵר לְגַדּוּל הַגּוֹזָלִים), אֶלָּא לְרַאֲוָה בִּלְבַד. בְּנִיַּת הַסְכָּה נוֹעֲדָה לְהוֹכִיחַ אֶת הַכַּשָּׁרוֹן הָאָמָּנוּתִי שֶׁל הַסְכִּי, וְאִם בַּת הַזוּג תִּשְׁתַּכְנַע שֶׁדּוֹ סְכָּה יָפָה מַסְפִּיק, הִיא תַּסְכִּים לְגַדֵל אִתּוֹ אֶת הַדּוֹר הַבָּא.
לִבְנִיַּת הַסְכָּה הַסְכִּי בּוֹחֵר עֲנָפִים דַּקִים וּמַעֲמִיד אוֹתָם כְּמוֹ דְּפָנוֹת. מֵעֲלֵיהֶם הוּא מְסַדֵר עֲנָפִים, שֶׁיָּשַׁמְשׁוּ גַּג. אַחֲרֵי שֶׁהַסְכָּה מוּכָנָה, הַסְכִּי מַתְחִיל לְקַשֵׁט אוֹתָהּ. הוּא מְרַצֵף אֶת הָרְחָבָה סְבִיב הַסְכָּה בָּאֲבָנִים, בְּקוֹנְכִיּוֹת, בַּעֲצָמוֹת וְגַם בְּחֶלְקֵי פְּלַסְטִיק שֶׁבְּנֵי־אָדָם הִשְׁלִיכוּ.
מִין אֶחָד שֶׁל סְכִּי, הַמְּכְנָּה 'סְכִּי גָּדוֹל', מַשְׁקִיעַ תִּכְנוּן וּמַחְשָׁבָה יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל בַּסְכָּה שֶׁלּוֹ. הוּא יוֹצֵר אַשְׁלָיָה אוֹפְטִית (תַּעֲתוּעַ רְאִיָּה), שֶׁגּוֹרֶמֶת לַסְכָּה לְהֵרָאוֹת קְטַנָּה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה זאת? עַל־יְדֵי סִדּוּר הַקְשׁוּטִים בְּמִבְנָה מְחְשָׁב: אֶת הַפְּרִיטִים הַקְטַנִּים הוּא מַנִּיחַ צָמוּד לַסְכָּה, וּכְכָל שֶׁמִּתְרַחֲקִים מִמֶּנָּה הוּא מְפַאֵר עֲצָמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
כַּאֲשֶׁר הַנְּקֵבָה צוֹפָה בּוֹ עוֹמֵד בֶּחָצֵר הַמִּרְצֶפֶת, עַל רֶקַע הַסְכָּה הַקְטַנָּה, הַסְכִּי עַצְמוֹ נִרְאֶה גָּדוֹל וּבוֹלֵט יוֹתֵר, וְזֶה מַגְדִּיל אֶת הַסִּכּוּיִים שֶׁלּוֹ לִמְצֹא בַּת זוּג לִבְנִיַּת קֵן.