כשישבתי בסוכה התבוננתי קצת, שבעצם הסוכה זה רק ל 7 ימים בלבד, ומשקיעים להקימה ולקשטה, ובסוף השבוע צביטה בלב - זה נגמר, וכבר חולפת מחשבה שככה הם חיינו זמניים חולפים מהר וכבר מקפלים ציוד ו....
וכל כך למה?? כי גם בחיינו הקצרים עלינו לעבוד את בורא עולם בשמחה של מצווה ובדביקות בבורא עולם, ולנצל כל רגע לעבודת הבורא מתוך שמחה, וככה אין צער בלב בסיום החיים, כי אדם מרגיש היה שווה הסוכה, והיה שווה החיים בעולם הזה, כי אדם מרגיש סיפוק שעשה טוב בחייו ופעל טוב בחייו והעיקר שנהנה מקרבת בורא עולם בחייו, ככה שווה לחיות וככה אתה נהנה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
אבל מרתקת המציאות שבשבוע זה למרות הכל אנחנו שמחים מאוד ורוקדים בשמחות בית השואבה, וזה מדהים כי היינו אמורים להיות במחשבות נוגות על משמעות חיינו שחולפים ביעף, ולמרות שאנחנו מחוץ לבית וחיים בדירת ארעי יש לנו שמחה עצומה ושמחה של מצווה ודבקות בה'.
ואכן כך מסתיים ספר קהלת שקוראים בשבת חול המועד סוכות, "יסוף דבר את אלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם", דהיינו, שבמקום להיכנס לדיכאון בגלל החיים החולפים ביעף, אדרבא ננצל ימים חולפים להתגבר על היצר הרע ולחטוף מצוות, כי זה תכלית האדם. ואדם שחי כך יש לו שמחה אמיתית, ככתוב "ואני קרבת אלוקים לי טוב".
ואפילו ביום האחרון כביכול, חוגגים בשמחה את שמחת תורה בהתלהבות עילאית של שמחה מתפרצת.
בברכת חג סוכות שמח, מלא בחיזוק וקבלות מעשיות טובות, וחג שמח שמחת תורה שמח, ושנזכה להתחבר לתורה ולעבודת ה' בכל מצוותיו מתוך שמחה ודבקות אמן ואמן.