Skip to content
עלוני ריינר

סוכת דוד – מזבח שירד עליו אש ה' – המשך בדרך חדשה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סוכת דוד – מזבח שירד עליו אש ה' – המשך בדרך חדשה

ובס"ד התחדש דרך חדשה ונפלאה ביותר לפרש מה זה "סוכות דוד", כי הנה כתוב בדה"י א' פרק כא' (יח) ומלאך ה' אמר אל גד לאמור לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח לה' בגורן ארנן היבוסי, ויבן שם דויד מזבח לה' ויעל עלות ושלמים ויקרא אל ה' ויענהו באש מן השמים על מזבח העולה: ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון : ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרוש אלוקים כי נבעת מפני חרב מלאך ה': ופרק כב' (א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלוקים וזה מזבח לעולה לישראל:

ובגמרא זבחים כדי כתוב שדוד קידש את כל מקום המקדש, וכתב המלבי"ם עייפ חזייל שבהתחלה דוד קנה רק את מקום המזבח ב50 שקלים, ולאחר שראה שירד אש מהשמים על המזבח מזה הבין שזה מקום בית המקדש, ואז קנה את כל שטח בית המקדש ב600 שקלים, ובפשטות אז קידש את כל שטח בית המקדש כפי שהגמרא ציינה קודם, ולפי התהליך המפורט במשנה בשבועות יד' בשני קורבנות תודה וכו' כפי שכתב רש"י, ואילו לתוס' בשיירי מנחה.

והנה פלא עצום איך מצד א' ה' אוסר על דוד לבנות בית המקדש כי שפך דמים, ומצד שני הקב"ה מצווה אותו לבנות מזבח בשטח בית המקדש, כאשר המזבח עצמו הוא הסמל המרכזי בבית המקדש לשלום, שאסור להניף עליו חרב וברזל.

וכפי שכתב רש"י בסוף פרשת משפטים: שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך, ועוד שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל.

ורק במזבח שבנה דוד בהר הבית, וכאמור כי ראה ששרתה שכינה על המזבח בכך שירדה אש מהשמים, ולכן קבע וקידש כבר מעכשיו את כל שטח בית המקדש למרות שעדיין הבניין לא היה קיים.

ואם כן יתכן שסוכת דוד הכוונה למזבח שבנה דוד ששימש כבית המקדש גם בלי הבניין, ודומה זה לסוכה שהיא דירת עראי, וכאן היה מצב ארעי שהקריבו במזבח בלי מחיצות ובלי בניין בית המקדש, ומתאים הלשון סוכת דוד הנופלת, כי המזבח הזה נפל רבות פעמים לטובה ובכוונה וברצון ה', בכדי שלא ישתמשו במזבח זה של אבות העולם לעבודה זרה.

ובזה הקב"ה נתן לדוד המלך כביכול את זכות היוצרים על בית המקדש, שנקרא על שמו, כי הוא בנה את היסודות והכין את כל התשתית הרוחנית והגשמית בכסף וזהב כמתואר בנביא, והמזבח שחידש ובנה זה היה אבן הפינה והחלת קדושת בית המקדש לעולמי עולמים, כי גם כאשר חרב המזבח בכל זאת אין זה כפי שחרב בימי האבות, אלא קדושה שקידש דוד חלה על כל השטח סביב ולעולמי עד.

וממילא התקיים האישור שנתן הנביא לדוד בהתחלה שהוא יבנה את בית המקדש, נכון לא לגמרי קיבל דוד את רצונו, כי הוא באמת לא בנה בניין בעצים ובאבנים מלבד המזבח שבנה, אבל דוד כן בנה קצת – מזבח ומתוך זה הוא בנה בנין רוחנית נצחי, כי הוא קידש את המקום לעולם.

והפעם את המוסר השכל קיבלתי מידידי הרה"ג שמעון מוזס שליט"א, שטען שמהות סוכה היא "סוכת שלום – סוכת שלומך", וזה מתאים כהמשך לחידוש שכתבתי שהמזבח - מזבח שמהותו שלום בנה דוד וזה נחשב כסוכה לעומת בניין בית המקדש, והוסיף שחובה עלינו לזכור הזהרת המשנה ברורה שחס ושלום לא לדבר לשון הרע בסוכה, שהיא סוכת שלום ולא סוכת רוע ומחלוקת ח"ו.

וכ"כ טען החברותא שלי הרה"ג אלדר נתנזון שנלמד מזה שלפעמים הרס וחורבן ונפילה, זה לטובה משמים, ולפעמים הביזיון משמש כהגנה הטובה ביותר, כמו שמקום המקדש שימש כגורן - מחסן עצים בכדי למנוע מהגויים לבנות עליו מזבח לעבודה זרה, ובעזרת ה' מההרס והחורבן או הנפילה תעלה מעלה בס"ד אמן.

More in this printout

View the whole printout